תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת שאשא ביטון, הבנת מה היה, לפני שניסית לעקוץ?
נו, מה עמדתי? היא לא ידעה מה עמדתי בחוק הזה של המשפחות השכולות? נו, באמת.
טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הינה השר יריב לוין, ב-22 בינואר רופא בעכו ביקש מתושב להמתין מחוץ למרפאה בזמן שהוא מטפל באישה שליווה. הוא בתגובה סטר לו והשליך עליו חפצים; ב-19 בינואר מטופלת ברמלה תקפה רופא באמצעות אגרופן ובעטה בפניו, הוא נזקק לטיפול רפואי; ב-16 בינואר זוג הורים לא היו מרוצים מזמן ההמתנה, תקפו את רופא הילדים בסורוקה, נשכו אותו והכו אותו באגרופים. יש עוד המון דוגמאות: אחות באיכילוב שקיבלה אגרופים מנכד של מטופלת; אחות במאיר שנחנקה על ידי מטופל שסירב להזיז את הרכב מאזור האמבולנסים; רופא בבית החולים גליל בנהריה שקיבל סטירה ואגרוף ממאושפז; רופא בסורוקה שקיבל מכות בפנים מאבא של מטופל; אחות מסורוקה שקיבלה בעיטה ממאושפז; אחות נוספת, גם כן בסורוקה, שננשכה וקיבלה סטירה מצעירה במיון; רופאה בבני ציון, שמטופל זרק עליה מחט; אחות בהדסה שקיבלה אגרוף ממטופל; פרמדיקית של מד"א שירקו עליה; פרמדיק של מד"א שהוכה. תאמינו לי, הרשימה עוד ארוכה.
לפני חודשיים יצאו נתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת – 10,000 תקיפות נגד צוותים רפואיים משנת 2018. רופאים, רופאות, אחים, אחיות, חובשים, פרמדיקים, הם קמים כל בוקר ונשארים ערים כל לילה בשביל לדאוג לבריאות שלנו, בשביל לשמור על החיים שלנו. הם הראשונים בחזית. הם שמים את החיים של כולנו בעדיפות ראשונה – לא משנה מי אנחנו, לא משנה מאיפה באנו. הם יילחמו על מנת שנהיה בריאים ושלמים. הם נפלו קורבן לגל של תקיפות קשות ומבזות על ידי עבריינים אלימים חסרי מוסר וחינוך. אין להם כלים להגן על עצמם מתקיפות, מבעיטות, מאגרופים, מהאלימות הנוראית הזאת. הם רופאים, הם באו להציל חיים – לא לחטוף מכות.
אנחנו, חברי הכנסת, המחוקקים, קובעי המדיניות, אלה שצריכים לספק להם כלים לעבוד בשקט, בסך הכול כדי שהם יוכלו לדאוג לנו. אנחנו אלה שצריכים לשנות את המציאות הבלתי-נסבלת עבורם, לעקור מהשורש אלימות, למגר תופעות כאלה ולתקן את העוולות. אנחנו אלה שצריכים להגן על הצוותים הרפואיים. זו חובתנו.
בסיורים שלי – ואני מסייר המון בבתי החולים בפריפריה – אני נפגש עם מנהלי בתי החולים, עם הצוותים הרפואיים. אני תמיד אוהב לשמוע אותם ולשמוע גם מה הצרכים שלהם. לא פעם עזרתי, ואני אמשיך לעזור, בתקציבים, במכשור רפואי. מעבר לזה שכל בית חולים מבקש את הרישיון למרכז צנתור מוח ועוד מכשיר MRI ועוד מכשיר CT בשביל לתת לנו שירות טוב יותר, יש בקשה אחת שחוזרת על עצמה מאותם צוותים: תשמרו עלינו. בקשה שתמיד חוזרת מאנשי צוותי הרפואה. אין להם את הכלים ולנו אין חקיקה מספיק נוקשה, עד היום, כדי לטפל באותם פושעים ארורים אלה.
לצערי, כבר יכולנו להיות הרבה אחרי חקיקת הצעת החוק הזאת, אלא שהממשלה הקודמת הפילה לי את החוק הזה עוד בדצמבר 2021, לפני שנה וחצי. אתם לא ראיתם את הרופאים מול עיניכם, את אלה שמטפלים בכם, את האחיות המסורות שדואגות לכל אחד ואחת מאיתנו כשאנחנו מגיעים למיון, כשאנחנו מגיעים למרפאה. כל חברי הכנסת שהיו אלופים בלצייץ ולגנות אחרי כל אירוע תקיפה של אחות בבית חולים, או של רופא, התנגדו להצעה הזאת ונזכרו להביא ממשלתית רק אחרי ביקורת ציבורית קשה ופשוט מטורפת.
ולמה הפלתם? עמדתי לפני שנה וחצי ושאלתי למה אתם מפילים את הצעת החוק החשובה הזאת. מסתבר שחלק מסוים מהקואליציה שהייתה להם פשוט לא הרשה להם, פשוט לא הרשה שאנחנו נגן על הרופאים. ואני לא יודע מה הייתה הסיבה – אולי בגלל זהות התוקפים? אני לא יודע, אבל העובדה היא שלפני שנה וחצי הם הפילו לי את הצעת החוק הזאת. עכשיו אני רואה שהוצמדו להצעת החוק אותם אלו שהצביעו נגד והפילו את אותה הצעת חוק. אותם חברי כנסת שיושבים פה עכשיו והפילו והצביעו נגד – עכשיו הם מצמידים להצעת החוק שלי.
ההצעה הזאת היא הכרחית, היא חשובה, ואני שמח שעכשיו, באמת, כל חברי הכנסת בבית הזה מסכימים איתה. הרופאים שלנו, הצוותים שלנו, הם תחת איום יום-יומי, ואני שמח שהיום אנחנו מביאים את האיום הזה למקום אחר, לתת להם כלים, להכניס את אותם פושעים לזמן ממושך לכלא.
אני רוצה להודות לחברי שר המשפטים יריב לוין, שאימץ ואישר את הרציפות ואמר לי מתחילת הדרך: זאת הצעת חוק חשובה, שאנחנו נקדם. אז תודה לך, אדוני שר המשפטים, ואני מבקש מחברי הכנסת – הפעם אני שמח סוף-סוף שזה לא יהיה מסובך לשכנע אתכם – לתמוך בהצעת החוק. תודה.
681 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.