קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד השר, סגן השר, כבוד היושב-ראש, למה באה השאילתה הזאת? כי ממש בתקופה הזאת כל שנה מגדלי הגמלים בנגב נקלעים למצוקה ולרדיפה, והאחרונה הייתה ברח'מה, ליד ירוחם, ששם החרימו את הגמלים. אם מדברים כבר על קנסות, הם שילמו הרבה כסף. בנגב יש כ-4,000 גמלים. יש לציין שגידול גמלים הוא גידול מסורתי וחלק מההוויה הבדואית, ואי-אפשר להפריד בין חלק מהבדואים והגמל.
השאלה שנשאלת: למה דווקא בתקופה – גם בהסכמים הקואליציוניים, כבוד השר, דובר על פיתוח חקלאות בנגב. אין לנו התנגדות לפתח חקלאות בנגב, אבל אם יש משהו מוצדק בנגב זה שצריך להסדיר אותו בקטע של חקלאות, זה להכיר בענף הגמלים כענף חקלאי מאושר. יש להקצות מרעה למגדלי הגמלים וגם לתת להם מכסות מים. הכול אנחנו מבקשים בהתאם לחוק והפיקוח הווטרינרי על גידול הגמלים, כמו הצאן.
אם כבר אני שואל על הכרה בגידול, השאלה: למה לא מכירים? אני יודע שיש סמכות לשר להכיר בגידול הזה.
הדבר השני – בתקופה הזאת הרבה מגדלי צאן בדואים יוצאים למרעה. ברשות הגנים וגם בקרן הקיימת – – –
אז בוא נתמקד: למה לא להכיר בגידול הגמלים כענף חקלאי מוכר, להקצות להם מרעה ומכסות מים?
צריך לציין לגבי הגמלים, אני אתמקד בגמלים, שלכל הגמלים בנגב יש שבב שמשרד החקלאות התקין להם. הם מקבלים חיסונים לפי הכללים של משרד החקלאות. לכן יש להכיר בהם.
לגבי מילות העידוד, העידוד שאמרת שלומדים את הדבר – אין בעיה, נכנסתם, חודש בתפקיד. אבל אני מבקש דבר אחד: בכל התוכניות לגבי הגידול ואיך זה ייראה צריך לשתף את המגדלים. לא לסמוך על פקידים, כי גם לנו יש דעה מאוד ברורה, ויש אי-אמון בין הפקידות והמגדלים, עקב ההיסטוריה וכל הרדיפה שיש שם סביב הנושא. לכן, חשוב מאוד בכל הסדרה של הנושא לקחת ולשתף את מגדלי הגמלים.
276 מילים של יוסף עטאונה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.