קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להמשיך את דבריו של חברי מתן כהנא מלפני כן. דיברתם על הרפורמה בכשרות ואיך היא עברה ועל הרפורמה בגיור ואיך זה הפך לנקודת מחלוקת. עזבו בצד, נשים בצד את כל התהליך. שימו לב מה קרה כשזה לא עבר בהסכמה, כשזה הפך לנקודה במחלוקת. בא צד אחד אומר: אני אעשה. מגיעות בחירות, ממשלה מתחלפת, ועכשיו אתם תעבירו את הקיצוניות השנייה ותשנו את אותו סטטוס קוו תעבירו רפורמת כשרות אחרת, תבטלו את אותם חוקים ותעבירו משהו אחר, אולי קיצוני יותר. אז תבוא ממשלה אחרת ותבוא ותעביר את זה עוד פעם לקיצוניות השנייה. כך אנחנו מייצרים מיאוס בעם ישראל ובקרב אזרחי ישראל על אותן חקיקות, על אותן נקודות ששנויות במחלוקת.
בעניין הרפורמה המשפטית, זה לא היה צריך לקרות מהתחלה. לא היה צריך לקרות. לא היתה מחלוקת בעניין זה שבית המשפט צריך רפורמה. הרי שימו לב מה עשה גדעון סער, שר המשפטים לשעבר – הרי הוא העביר שימוע פומבי לשופטים. למה? כי הוא לא חושב שנדרשת איזושהי רפורמה, איזשהם תיקונים? הרי הוא יכול לבוא ולספר לכם איזה מאבקים היו לו כדי לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הרי הוא עשה את זה כבר. מי עצר אותו? לכו דברו עם אילת שקד, שרת המשפטים שהייתה בכנסת העשרים. גם אני הייתי חברת כנסת שם. מי עצר אותם מלבצע לא מעט רפורמות בתוך מערכת המשפט? תקשיבו, אני אומרת לכם, בסוף נתניהו זה הטרגדיה של הימין, כי בעניין הרפורמה במערכת המשפט זה לא היה צריך להגיע לנקודת מחלוקת וקרע בעם כמו עכשיו.
מההתחלה אנחנו שלחנו יד. אמרנו לכם: בואו נעביר דבר בהסכמה. לא בקיצוניות, לא במלחמה, אלא משהו מושכל שיתקן, שיסייע. ומה אתם עשיתם? אצבע משולשת ויריקה בפרצוף, ממש ככה. ולמה הפכתם את זה? לנקודת מחלוקת וקרע בעם ישראל. אתם יודעים מה זה אומר? זה אומר שבבחירות הבאות, אם יהיו חילופים, אז מישהו אחר ירצה להעביר בקיצוניות את המשהו האחר ולבטל את מה שעשיתם.
ותבוא ממשלה אחר כך ותעביר עוד הפעם. זה לא היה צריך להיות ככה מהתחלה. היינו יכולים להעביר את זה בקונסנזוס, בהסכמה רחבה.
אבל כמו כל הדברים – לבוא, להחריב, לייצר מלחמה. העיקר רעש, העיקר כותרות.
336 מילים של שרן מרים השכל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.