קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי הנכבדים, אין מעשה מנוול יותר – כבוד השרה שברחה מפה – מאשר להשתמש במקרה כל כך מורכב ולהפוך אותו קרדום לחפור בו. השרה לא טרחה לשמוע את תגובתי. זהו בדיוק – הפוסלת במומה פוסלת. צעקה, אמרה וברחה.
אני לא מוכנה לעשות שימוש בדבר הזה. אני לא איכנס לפרטי המקרה. אני גרה בגבעת שמואל, אני מכירה – לא הכול, אבל אני מכירה הרבה, יותר מאשר רובכם מכירים פה. אז אני, בניגוד אליכם, הצווחנים, שלא נתתם לי לדבר, שהתעסקתי בתחום של בריאות הנפש, שזה נוגע לכולם – ולא משנה אם בנושא כזה או אחר אתם לא מסכימים. אבל זה לא מעניין אתכם. אתם צועקים וצועקים, כי כן, יש פה איזה נושא של טרנסג'נדרית, והוא מאוד כואב לי. כואב לי על הילדה הזאת וכואב לי על הזכויות של האימא. בהחלט יש כאן זכויות, וצריך לשמור עליה מכל משמר. אבל רגע, חברים, יש כאן עוד זכויות, יש כאן עוד ילדים, יש כאן עוד הורים. כמו שאמרתם, לאימא יש זכות על הילדה שלה, ורק היא תחליט מה לעשות איתה. אותו הדבר – יש עוד הורים ועוד ילדים, וגם להם יש זכויות.
אני אסיים ואשמע אותך אחר כך. אם תרצי, יש לך כל הזמן שבעולם לגשת אליי. תפסיקו להיות צבועים. יש לכם אג'נדה, ולא אכפת לכם מי חושב אחרת. בכל הכוח, ב-180 קמ"ש להיכנס. אף אחד לא הפגין נגד הילד הזה ואף אחד לא רץ לעיתונות. מי שרץ לעיתונות זה חברותא, שבאו וצעקו צווחות אימה. תפתרו את זה בשקט.
ולכן, חברי היקר וחברותיי היקרות, תפסיקו לקרוא לעצמכם לוחמי זכויות, כי אתם ממש לא שם. וכבוד השרה, אין מעשה מנוול יותר ממה שעשית.
אני מאחלת לכולנו שתהיה לנו שנה טובה, שתהיה לנו שנה מצוינת. ומה אני אומר? שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה. תודה.
282 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.