אדוני היושב-ראש, קודם כול, התגעגעתי. כיף לראות אתכם, את כולם, באמת. אנחנו רצים בכל מיני קרבות רחוב בבחירות, וזה כיף לראות את האנשים.
אבל לפני שאני מתחיל לדבר לגופו של החוק, אני רוצה להעלות איזו סוגיה שכנראה לא מספיק מחלחלת לתודעה של הציבור. אני מדבר כמובן על לימודי ליבה במוסדות חרדיים. אז בעולם נורמלי הענקת השכלה בסיסית לילדים היא דבר שהיא מובן מאליו, אבל רק אצלנו, במדינת ישראל, כרגיל, הנושא הזה הופך להיות נושא פוליטי. בעיקר, הוא עניינם של הרבה מאוד עסקנים שמה שמעניין אותם זה כסף. כן, חברים, מדובר כאן בהרבה מאוד כסף. כל סיפורי האידיאולוגיה הם תכסיס למטרה האמיתית: כסף ושליטה.
אבל לפני שצוללים פנימה, בואו נבין רגע מה זה לימודי ליבה. על מה אנחנו מדברים? הרי בסך הכול אנחנו מדברים על השכלה בסיסית שמוענקת לילד בבית ספר, והכוונה היא למקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית ומחשב.
השאלה היא, איך זה בכלל אמור להפריע ללימודי תורה? כאן בדיוק נמצא הסוד, כי כולנו מבינים שבלי המקצועות האלה, או לפחות הידע הבסיסי בהם, לילד אין שום סיכוי בעתיד להשתלב בשוק התעסוקה. גם אם הוא כן ישתלב, הוא בהכרח יקבל שכר הרבה יותר נמוך מחבריו. מה בדיוק העסקנים רוצים?
הם רוצים שבחור חרדי יישאר תלוי בהם לאורך כל החיים, חבר הכנסת גפני.
כן – – –
כן, העסקונה מצליחה בגדול.
היום עשרות אלפי ילדים במדינת ישראל לא מקבלים שום כלי פרקטי לעתיד, והם נידונים לעוני ולתלות בקצבאות המדינה.
ולמה זה אמור להטריד אותנו, תגידו?
אני אגיד לכם. הסיבה היא מאוד מאוד פשוטה: גם היום המשק הישראלי נמצא במחסור של ידיים עובדות כמעט בכל תחום. מי שכן עובד, נאלץ לממן, באמצעות המיסים שהוא משלם, המון המון קצבאות שנועדו לתמוך באלה שהחליטו למנוע מהילדים שלהם עתיד כלכלי טוב. אם תציצו בדוחות דמוגרפיים תבינו שהתופעה הולכת להתגבר בשנים הקרובות, כי שיעור הילודה בקרב הציבור החרדי הוא הרבה יותר גבוה מאשר בשאר האוכלוסייה.
מערכת החינוך במגזר החרדי הפכה להיות כלי שליטה אבסולוטי של עסקנים בציבור – –
– – המקור לכסף רב שמתקבל מהמדינה ללא שום פיקוח.
אני אגיד לכם, חבר'ה, יש לי פתרון. אתם לא רוצים שנתערב לכם? אין בעיה. אל תדרשו תקציבים.
אם אתם רוצים כסף מהמדינה, אז תקבלו את הפיקוח של המדינה.
תאמינו לי שאנחנו המדינה היחידה בעולם שמממנת סוג כזה של השכלה – –
– – או יותר נכון, היעדר השכלה. מה שמטריד אותי מאוד, חברים – – –
חבר הכנסת אשר, אתה יודע למה אני לא מתרגש ממה שאתה אומר? מסיבה אחת מאוד מאוד פשוטה – כי אין לך טיעונים לגופו של עניין, אז אתה תוקף לגופו של אדם.
חברים, מה שמטריד אותי באמת זה ההבטחה שניתנה על ידי נתניהו למפלגות החרדיות.
כי ההבטחה הזאת בעצם הפכה להיות – –
– – תנאי מינימום.
אדוני היושב-ראש, הדבר הזה ידבר כל הזמן או שאפשר להשתיק אותו?
אז ככה – אמרתי ואני אחזור על זה: מה שמטריד אותי עוד יותר זה ההבטחה של נתניהו שניתנה למפלגות החרדיות, שבעצם הפכה להיות תנאי מינימום לכניסה של המפלגות החרדיות לתוך הקואליציה. לצערי, יש לי יסוד סביר להניח שגם חבריי לגוש השינוי, גם גנץ וגם לפיד, יהיו מוכנים לשלם את המחיר הזה. היום מדינת ישראל מפסידה כל שנה כ-20 מיליארד שקלים בשל היעדר השתתפות של גברים חרדים בשוק התעסוקה.
זה, בלי לחשב את הקצבאות, התמיכות והסובסידיות שמשולמות למשפחות שבהן הגבר החליט שהוא פתור מלעבוד. אבל האמת היא שאני לא בא בטענות לבחור חרדי כזה או אחר. הטענות שלי הן לעסקנים ולפוליטיקאים שבמשך שנים יצרו כאן תמריצים שליליים לאותם בחורים לצאת ולהשתלב בשוק התעסוקה רק במטרה אחת: להשאיר אותם תלויים בחסדים שלהם. ולא פלא שמה שמעניין בעיקר אותך, חבר הכנסת גפני, ואת דרעי ואת גולדקנופ, זה כלכלה סוציאל-פופוליסטית של תלושי מזון, קצבאות ילדים ותחזוק קבוצות אינטרסים. כל אלה מביאים הלכה למעשה להגדלת ההוצאה הציבורית, לעיוותים במשק ולמעמסה על אלה שמשלמים מס במדינה הזאת. התופעה הזאת מעכבת את ההתקדמות של המשק כולו. בשנה האחרונה שר האוצר ליברמן עשה מהפכה והציע 6,000 שקל בשנה לתלמיד במוסד חרדי שילמד לימודי ליבה.
והתלמידים ייבחנו במבחנים חיצוניים של מערכת החינוך, של משרד החינוך.
אז הרפורמה, חברים, עשתה מפץ בתוך הפוליטיקה החרדית, ואנחנו ראינו את הקרב בין דגל התורה, בתוך יהדות התורה. אז היה קרב מאוד מאוד קשה בתוך יהדות התורה.
תגיד את זה לחבר הכנסת אשר, לא לי. אני רק אומר דבר אחד – שזה יצר המון המון מתח בקרב – – –
זה יצר המון המון מתח בפנים וכמעט גרם לפיצוץ, ואז גם ראינו איך זרם גדול בתוך החברה החרדית – חסידות בעלז – היה מוכן לשים את טובת הילדים של המדינה לפני טובת העסקנות הזולה ולהיכנס לפרויקט. וכמובן חבר הכנסת גפני, וחברך דרעי, וגולדקנופ, שעכשיו הפך להיות חבר שלך – עשיתם הכול על מנת למנוע את זה. ואז הגיע נתניהו וברוב נדיבותו נעץ את המסמר האחרון בסיכוי של הילדים החרדים לעתיד טוב יותר; אגב, גם כנראה לעתיד טוב יותר לילדים שלנו, שלא יוכלו לעמוד בעומס הכלכלי שיוטל עליהם בעוד שנים קדימה. אבל עדיין יש דרך למנוע את האסון הזה וזה להקים ממשלה ללא ש"ס, ללא יהדות התורה, וכמובן ללא בנימין נתניהו.
ורק אנחנו – מפלגת ישראל ביתנו היא הערובה היחידה לכך שתוקם ממשלה כזאת. אני פונה מהבמה הזאת גם לחבריי ביש עתיד וגם לחבריי במחנה הממלכתי להגיד בצורה מפורשת שאנחנו נקים ממשלה ליברלית ציונית בכנסת הזאת ולא ניתן לעסקנים למנוע עתיד טוב יותר לילדים של המדינה הזאת, גם כאלה שהם חרדים וגם כאלה שהם לא חרדים.
מילה אחת לגופו של החוק – דיברתי עליו הרבה. אנחנו באים לתקן פה עוול שהיה בחוק הקודם, שבו צוינו במפורש הרשויות המקומיות שהיו אמורות לקבל סיוע מתוך הכסף שמוקצה לפיצויים בעקבות הקרבה שלהן לשדה התעופה בן-גוריון. אנחנו נעביר את החוק בקריאה ראשונה. אני רק מצפה ממשרד הפנים לעשות את התיקונים הנכונים בתקנות על מנת שרק הרשויות שבאמת נפגעות וסובלות מהקרבה לשדה יקבלו את הסיוע, ולא הקומבינות שהיו לפני כן. תודה רבה.
925 מילים של אלכס קושניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.