אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, החשמל עולה, הארנונה עולה, התחבורה הציבורית בפריפריה מתייקרת פי שניים, מחירי הדיור מזנקים, הזוגות הצעירים נאנקים, מיסים וגזרות כלכליות על החלשים, אבל לממשלת הרוח, הצלצולים והממלכתיים יש כסף בלתי מוגבל לכמה מאות טייקונים ללא הצדקה כלכלית של ממש.
רבותיי, הרי על מה מדובר בחוק הזה? תכף אקריא לכם מתוך כתבה של איתן אבריאל מדה-מרקר.
על מה מדובר בחוק הזה? מדובר על 275 טייקונים שניצלו את ההטבה הזאת, והרווח השנתי שלהם, ההכנסה הממוצעת שלהם, הוא כ-5 מיליון שקל בשנה. בשבילם יש למדינה הרבה כסף.
עכשיו, תגידו לי: כלכלה. אבל מה כלכלה? ב-2019 כבר פג תוקף ההטבות האלה – מ-2019 – ובשנה שעברה הוזרמו 20 מיליארד דולר לחברות הייטק ישראליות, זאת אומרת, לא ההטבות השפיעו; בלי ההטבות ההייטק פורח ומשגשג.
כבר ב-2019 פג התוקף שלהן, אבל מה? לכם יש כסף מיותר לתת לחבורה שלכם. הון-שלטון.
אקרא לכם מתוך הכתבה: "מדוע חברות ההייטק, ובעיקר המשקיעים שלהן, צריכים עוד הטבות, כשבשנה שעברה" – בלי הטבות – "הוזרמו להייטק הישראלי ממשקיעים זרים יותר מ-20 מיליארד דולר", וזה נמשך גם השנה. בדברי ההסבר מודים כותבי החוק שהוא רגרסיבי ומיטיב רק עם עשירים – מה שהזכרתי קודם. הפרופ' אילן בן שלם מהאוניברסיטה העברית אמר לאחרונה כי לקרוא לזה חוק שבא לעזור לסטרטאפים זה כמו לומר על חוק שהוא בא לעזור לילדים עניים אבל מחלק את הכסף לעשירים. הטבות מס הן מנגנון לא שקוף שאיש לא יודע מי מקבל בו את הכסף. אם רוצים לעזור לסטרטאפים, תגדילו את תקציב רשות החדשנות.
הוא מסיים כאן בזה שיש לחוק הזה הסכמה בכנסת. אז לידיעתך, ידידי הכתב, אין הסכמה בכנסת. אני מתנגד. אנחנו מתנגדים. יש לכם כסף מיותר, חברים, גברתי השרה? תחזירו את ההנחות בתחבורה הציבורית בפריפריה. תנו לקב"סים המסכנים שנלחמים על כמה מיליונים בודדים מול שרת החינוך שאשא ביטון. השלטון המקומי כבר הסכים להגדיל להם את השכר – את שכר הרעב שלהם – תנו להם עוד כמה מיליונים כדי שייתנו להם משהו שיוכלו לחיות איתו. תורידו מיסים על הדלק, על החשמל. תשקיעו בחינוך, במורים. תקטינו את הקופון שאתם גוזרים בעשרות מיליארדים בשנה על מחירי הקרקעות על חשבון הזוגות הצעירים. יש לכם כסף? תשקיעו במי שבאמת צריך, במי שבאמת מניע את הכלכלה, ולא בכמה טייקונים בודדים, החברים שלכם. הון-שלטון. מושחתים, נמאסתם.
356 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.