תודה רבה. היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה שאנחנו מציעים היום ומעלים היום להצבעה בקריאה ראשונה הוא חוק חשוב מאין כמותו. קודם כול, חשוב לי לומר שהחוק הוא תולדה של עבודה מקצועית ארוכה מאוד של כמה שנים, שהחלה עוד בתקופת הממשלה הקודמת, בשיתוף גורמי האוצר, רשות המיסים ורשות החדשנות, והוא מבטא למידה והסקת מסקנות ביחס לתעשיית ההייטק בישראל. החוק הזה היה צריך להיות חלק מחוק ההסדרים לשנה הקודמת, ויצא שבגלל העומס – אם אתם זוכרים, פשוט תקציב המדינה נדחה ונדחה, כך שהתקציב שכבר עבר היה מוגבל בהיקפו – הוחלט לקדמו באפיקי חקיקה רגילים. לא מדובר בחקיקת בזק ולא בחקיקת בחירות. להפך, מדובר בחקיקה מקצועית וחשובה מאין כמותה להמשך ביסוסו האסטרטגי של ענף ההייטק והטכנולוגיה במדינת ישראל לטווח ארוך, ויש לה חשיבות יתרה בתקופה הזו של אתגר כלכלי, ואני רוצה להסביר בקצרה את הדברים.
ראשית, כאשר אנחנו מסתכלים היום על ענף ההייטק והטכנולוגיה במדינת ישראל, אנחנו רואים כבר ענף אסטרטגי למשק הישראלי, הקטר של הכלכלה הישראלית. אם אנחנו מסתכלים היום על שוק התעסוקה בישראל, בין 11% ל-14% מאוכלוסיית המועסקים בישראל מועסקים בתעשיית ההייטק. אותם מועסקים תורמים לא פחות מרבע מתשלומי מס ההכנסה לקופת המדינה. אם אנחנו מסתכלים על נתוני השנה שעברה, מדינת ישראל צלחה את תקופת הקורונה ואת השנה שעברה בנתונים פנטסטיים של עודף תקציבי, בין היתר בגלל תוצאות תעשיית ההייטק, שהכניסה לקופת המדינה פי שלושה מיסים ממה שצפוי היה, בסך 18 מיליארד שקלים.
נוסף לכך, תעשיית ההייטק עברה קפיצת מדרגה מאוד חשובה וטובה במובן הזה שהיא מאוד מגוונת מבחינת סוגי החברות, ויש לנו היום חברות מלאות שכבר מבוססות בישראל ויכולות להעסיק ולפזר את הרווחה הזו לא רק למהנדסים או מהנדסי מחשבים וכו' וכו', אלא גם למקצועות שמכונים מקצועות צמיחה: גרפיקאים, אנשי מכירות, אנשי שיווק. לכן, כשאנחנו מדברים היום על התעשייה הזו, אנחנו צריכים להסב את תשומת הלב לכמה נקודות: דבר אחד – לעובדה שלא סתם טרחתי והרחבתי בנתונים, חשוב היה לי להגיד שמדובר בתעשייה שהיא כבר אסטרטגית, והכלכלה הישראלית צריכה לחשוב על תעשייה שתמיד צריכה לפעול בסביבה עסקית, פיננסית ופיסקלית תומכת; דבר שני – כולנו יודעים שהתקופה הכלכלית האחרונה מורכבת ביותר בגלל הקורונה, בגלל הפגיעה בשרשראות האספקה, בגלל העלייה בריביות והזינוק באינפלציה ובגלל כל חוסר הוודאות הכלכלי. הדבר הזה בראש ובראשונה משפיע על תעשיות כמו תעשיות הטכנולוגיה והייטק, שבחלק אסטרטגי שלהן בנויות מחברות סטרטאפ, מחברות pre-seed, שזה עוד יותר בסיכון גבוה, שכאשר למשקיעים מתחילות להיות השקעות בריביות יותר גבוהות, מראש מתחיל להיות לנו כאן אתגר.
כשאנחנו מסתכלים על תעשיית ההייטק וחיזוקה לטווח ארוך, בעיניי כממשלה תשומת הלב צריכה להיות בשלושה אספקטים: האחד – ההסתכלות על הסטרטאפים וכל חברות ההזנק בישראל וכל החוליה הזו בתעשייה כחוליה אסטרטגית. הסטרטאפ של היום יהיה החברה של עוד עשר שנים או של עוד חמש שנים. זה השלב המסוכן ביותר, ואותו כמדינה אנחנו צריכים להמשיך ולטפח, בטח ובטח בתקופות שיש אתגר בגיוסים; דבר שני – חברות ישראליות וגדולות שצמחו בישראל – יש לנו חובה לבסס סביבה שתעודד את החברות הללו לנטוע נטע ולהשתרש פה לטווח ארוך, ולא להעביר סניפים לחוץ לארץ שיפרנסו את קופות המדינה של ממשלות זרות וייתנו תעסוקה לעובדים שאינם ישראלים; דבר שלישי – תמיד לראות שבעולם הגיוסים ובעולם השאת ההון גם כממשלה אנחנו נהנים מההכנסות הללו, שלחברות תהיה סביבה נוחה לגייס כספים ולהתפתח.
מה החוק הזה עושה? החוק הזה מטפל בשלושת האתגרים שעליהם דיברתי בדיוק. בואו נתחיל לדבר על שלב חברות ההזנק, על שלב הסיכון. כשאנחנו בוחנים את נתוני ההשקעות של טרום ה-seed, לפני הראשוני ביותר, של חברות הסטרטאפ הכי חדשניות ופורצות דרך, שהן רלוונטיות לחוק הנוכחי, מנתוני רשות החדשנות עולה כי בחמש השנים האחרונות הייתה ירידה מהשקעה של 300,000-200,000 דולר ברמה החציונית, ירידה בהשקעה בחברות האלה, ל-100,000 דולר, וגם החברות עצמן לא עלו בהיקף. זה אומר שאנחנו רואים מגמה שאנחנו לא רוצים לראות, גם בהורדת ההיקפים וגם בתחומים. החוק הנוכחי יוצר אפיק שיעודד, באמצעות דחיית המס, משקיעים מעולם הטכנולוגיה להמשיך ולגלגל כספי השקעה בחברות מסוכנות, קטנות במיוחד. בעולמות ההייטק מדובר בכספים שהם אינם גדולים, אבל החברות הללו הן עולם ומלואו. אנחנו כממשלה רואים חשיבות רבה בלייצר עוד כלי שנותן איזשהו חמצן למנוע, ללב הפועם של תעשיית ההייטק, וזה חברות הסטרטאפ שלו. הדבר הזה מתאים במיוחד בתקופה הזו. אני רוצה גם לספר שאני אישית, כשרת החדשנות, הנחיתי את הרשות, רשות החדשנות, להכין בנוסף תוכנית שתתמודד אם נגיע למצב של קושי בגיוסים ובהשקעות בחברות ההייטק כפי שהיה בתקופות הקורונה, כי זה סגמנט רגיש מאוד ואסטרטגי ביותר.
נקודה שנייה שאנחנו עוסקים בה היא חיזוק המגמה הזו של החברות המלאות, חברות ישראליות, חברות שכולנו גאים בהן, שמספקות תעסוקה לכל כך הרבה עובדים, והן הבסיס לשילוב של כמה שיותר עובדים מהחברה הישראלית, מהחברה הערבית, נשים, מהפריפריה הישראלית. שם אנחנו פונים עם שלל התוכניות שאנחנו עושים, גם עם רשות החדשנות, ועם יעדי תעסוקה מאוד נוקשים שאני הקציתי. החוק הזה נותן תמריץ לחברות הללו, ואם הן רוכשות עוד חברת הייטק בחו"ל או עוד חברה בארץ, הן תוכלנה שהרכישה הזו תהיה הוצאה מוכרת למשך חמש שנים, בכמה תנאים שהם משתלמים למדינה: בתנאי שה-IP והקניין הרוחני נשארים בארץ ובתנאי שרואים גידול בהכנסות, בתנאי שרואים כאן ערך אמיתי למדינת ישראל ולכלכלתנו. ושוב אני אומרת שלחוק הזה חשיבות יתרה בתקופה הכלכלית המאתגרת הזו, שבה אנו כממשלה רוצים לראות חברות ישראליות גדולות מהסוג הזה רוכשות חברות אליהן, לתוכן, ולא נרכשות על ידי חברות זרות.
נקודה שלישית שאני יכולה לציין היא שיפור היכולת של חברות הייטק ישראליות לגייס הלוואות בחו"ל. מהנתונים המקצועיים שהוצגו בפניי, יש קושי במערכת הבנקאות הישראלית לקבל מימון מספק בלעדית ממערכת המימון הישראלית, ולכן רוב המימונים של חברות בסכומי ענק נעשים ממוסדות בנקאיים ופיננסיים בחו"ל. ושם אנחנו מטפלים בחסם של שנים, כשאותם מלווים זרים אמורים לשלם גם מס על הריבית של ההלוואה, ואנחנו מתקנים את הדבר הזה.
אני רוצה לומר לגבי ביקורות שנשמעו על החוק, שאני לא מקבלת אותן. אני חושבת שבסוף, כשאני מסתכלת על הדברים שעשתה הממשלה הזו, כמו העלאת שכר המינימום, תוכנית ממדים ללימודים, העלאת דמי הקיום של חיילי צה"ל, קצבאות זקנה – ובאמת קצרה היריעה – הגדלת מס הכנסה שלילי, תוספות של תמריצי מס לאנשים – בסוף, את כל הרווחה הזו, תעשיות שמביאות פירות לקופת המדינה דוגמת תעשיית ההייטק הן שמאפשרות לנו את הסטת המשאבים האלה לטובת רווחת כל התושבים שלנו. זוהי חובתנו לדאוג לכך שלתעשייה הזו תהיה סביבה תומכת, מאפשרת ותחרותית אל מול שאר המדינות בעולם שמתחרות על ליבן של החברות הללו.
אני מבקשת להודות לשר האוצר על התמיכה בהעברת החוק, לכל אנשי רשות המיסים, רשות החדשנות, משרד האוצר, וכמובן לצוות הנהדר שלי ולצוות של כחול לבן, מיכל דור, גלי, גלי אופיר וכל הצוות – גם לך, איתן – על העזרה. תודה רבה.
1,036 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.