צוהריים טובים, אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, הקהל שנמצא ביציע. הצעת החוק שמונחת לפניכם היום עוסקת בשיפור מצבם של זוכים וחייבים במסלול של תביעות על סכום קצוב בהוצאה לפועל. תביעה על סכום קצוב יכולה להיות תביעה בגין שכר דירה שלא שולם, חשבון חשמל שלא נפרע, חשבון סלולר, צ'ק שלא קוים וכדומה. כל אחד מאיתנו עשוי למצוא את עצמו ביום מן הימים כצד לתביעה על סכום קצוב.
זוכה יוכל לפנות להוצאה לפועל בתביעה על סכום קצוב רק לאחר שפנה תחילה במכתב התראה לחייב. בעת פתיחת התיק, הזוכה יידרש להראות כי ההתראה הגיעה לידי החייב, מה שמכונה "המצאה מלאה". בלי שיוכיח כי ההתראה הגיעה לידי החייב, לא יהיה ניתן לפתוח את התיק בהוצאה לפועל.
עם פתיחת התיק בהוצאה לפועל, יעמדו לחייב 30 ימים לשלם את חובו, ורק אחריהם ניתן יהיה לפתוח נגדו בהליכי גבייה, כגון עיקול, עיקול חשבון בנק. אבל המסלול הזה בעצם עוזר להם לחזור לאיזה סוג של יחסים של הסדרה, יישוב מחלוקות, בלי שרצים להוצאה לפועל, אלא קודם לכן פונים לחייב. הצעת החוק שמונחת לפניכם היום מבקשת לשפר את הליך התביעה על סכום קצוב בעבור שני הצדדים שמעורבים בו, הן הזוכה והן החייב.
בתיקון הראשון, הצעת החוק מבקשת לקבוע תחליף להמצאת התראה לפני פתיחת תיק. כאמור, כיום, לפני הגשת התביעה להוצאה לפועל, מחויב הזוכה להמציא לחייב מכתב התראה. פתיחת התיק תתאפשר רק אם הזוכה יציג אישור שהחייב קיבל את ההודעה או שהוא סירב לקבלה. ואולם, לאורך השנים התקבלו תלונות של זוכים רבים שטענו שלמרות שהשקיעו מאמצים רבים, הם אינם מצליחים לאתר את החייבים. התוצאה היא שלאורך שנים מצטברים חובות והולכים ותופחים באופן שפוגע הן בזוכים והן בחייבים.
על כן, בהובלה של שר המשפטים גדעון סער, מוצע לקבוע חלופה ליידוע של החייב כך שזוכה שניסה אך לא הצליח ליידע את החייב, יוכל לפתוח תיק בהוצאה לפועל בלי ליידעו מראש. בדרך זו תוכל מערכת ההוצאה לפועל לאתר את החייב על בסיס המידע שברשותה. בחלופה זו יש סייג, והוא סייג חשוב: אם נפתח התיק בדרך זו של פתיחת תיק בלי ליידע את החייב, והחייב משלם את החוב בתוך 45 ימים ממועד קבלת האזהרה בהוצאה לפועל, הוא לא יידרש לשלם שום עלות נוספת מעבר לחוב המקורי שלו. כלומר, אנחנו מעניקים לזוכים דרך נוספת לפתוח תיק בהוצאה לפועל, אך בד בבד מאפשרים לחייבים שנפתח להם תיק לשלם את חובם בלי להוסיף עלויות אגרה או ריבית פיגורים – עלויות שגורמות לתפיחה משמעותית של החובות ולייאוש החייבים. בכך אנו משפרים את מצבם של שני הצדדים, כאמור.
התיקון השני מחזק את זכות החייב להתגונן מפני התביעה של הזוכה. כיום, אחרי פתיחת התיק בהוצאה לפועל, בתוך 30 ימים מקבלת האזהרה החייב יכול לבקש מבית המשפט רשות להתגונן מפני התביעה של הזוכה. אם בית המשפט העניק לו רשות להתגונן, ההליך יעבור להתנהל בבית המשפט, וכל ההליכים בהוצאה לפועל יעוכבו עד להחלטת בית המשפט.
הצעת החוק מחזקת את מעמדו של החייב בהליך וקובעת שבמקום רשות להתגונן תהיה לחייב זכות להתגונן מפני התביעה שהוגשה נגדו. המשמעות היא שאם מוגשת תביעה בהוצאה לפועל, העברת התיק לבית המשפט לא תהיה תלויה בקבלת רשות מהשופט. לחייב תהיה זכות מוקנית להגיש כתב הגנה בתיק ולבקש ששופט יכריע בתביעה. בנוסף, מוצע להאריך את התקופה שניתנת לחייב להגיש את כתב ההגנה שלו מ-30 ימים ל־45 ימים, כפי שהיה מקבל החייב אם התביעה הייתה מוגשת בבית המשפט.
מדובר בהצעת חוק חשובה, אשר תשפר את הליכי ההוצאה לפועל ותקל הן על התובע והן על הנתבע. לאור האמור, מתבקשת הכנסת הנכבדה לאשר את הצעת החוק האמורה. אני רוצה לומר כחברה בוועדת שרים לענייני חקיקה שאם יש נושא שהצלחנו – בהובלה של שר המשפטים גדעון סער – להוביל ולאשר, זה באמת נושא ההוצאה לפועל. חייבים, כדי להקל על שני הצדדים, לדעת להתחשב גם בהורדת הריביות ולהקל על חייבים, במיוחד בתקופה הזאת. אנחנו יודעים שיוקר המחיה מרקיע, והרבה מאוד אנשים צוברים חובות.
אני חושבת שהנושא של הסרת ביורוקרטיה, פישוט תהליכים וגם היכולת ליצר תנאים בין חייב לנושה, לשני הצדדים, כך שיוכלו להגיע לפתרונות מהירים ויעילים, בהחלט יסייעו להם, אבל אני חושבת שזה גם משפר את התדמית שלנו כממשלה, כמדינה שיודעת לראות את האוכלוסיות שמתקשות יותר ומגיעות למצבים כלכליים שהם לא פשוטים. תודה, אדוני היושב-ראש.
651 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.