קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, איזה שבוע עבר בכבישי ישראל, אין מילים. דם הקורבנות צועק מהאספלט השחור, ומעגל משפחות השכול גדל משמעותית. פשוט כואב.
כמו בכל שבוע, גם הפעם אקריא את שמות ופרטי תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשבוע החולף. לצערי, הרשימה ארוכה: ביום שלישי, 9 באוגוסט, נהרג רוכב אופניים בן 37 בדרך המכבים בראשון לציון. בהמשך היום נהרג הולך רגל, הרב פנחס נפתלי דויטש, בן 72, ברחוב תובל בירושלים. ביום רביעי, 10 באוגוסט, נהרג עאוני ברכאת, תושב בית חנינא בן 42, מפגיעת משאית בכביש 50, סמוך למחלף בן ציון. בהמשך היום נהרג גבריאל ברדה, בן 65, אביה של העיתונאית נסלי ברדה, בתאונה בכביש 5, סמוך למחסום חוצה שומרון. באותה תאונה נהרג גם נהג הרכב הפוגע, צעיר בן 24. עוד באותו היום נהרגו רוכב האופנוע מוחמד חמארשה, צעיר בן 27, ומוניב אבו-פנה, צעיר בן 22, בתאונה בכביש 65, סמוך לכפר קרע. למוחרת, 11 באוגוסט, נהרגו רימאס מתעב בת ה-7 ודודתה לילה מתעב, בת 52, תושבות קלנסווה, בכביש 57 סמוך לצומת בארותיים. בהמשך היום התרחשה תאונה קשה ביותר כאשר אוטובוס איבד שליטה והתנגש בתחנה ברחוב שמגר בירושלים והרג את שושנה גולדשטיין עם העובד בבטנה, בת 40, תושבת אופקים, ואת בנותיה, חיה שרה בת השבע וחנה בת השלוש. ביישוב אופקים עוד לא נגמרו הטרגדיות, כי למוחרת, 12 באוגוסט, נהרגו בתאונה קטלנית נוספת, שוב במעורבות אוטובו, יוחד חדרי, בן 42, וחנוך טלקר, בן 52, שניהם מאופקים, כמו שאמרתי, בתאונה בכביש 4 סמוך לצומת יד מרדכי. עוד באותו יום שישי נהרג צעיר בן 22 בכביש 60 סמוך להתנחלות נווה דניאל. בהמשך הלילה נהרגה הולכת הרגל לירון ברמי בת ה-14, שנפגעה בצומת בכביש 40 בפתח תקווה. בת 14. למוחרת, יום שבת, נהרג ראמי אבו אלקיעאן, בן 33, תושב חורה שבנגב, בהתהפכות רכבו בכביש 80 סמוך להר עמשא שבחבל יתיר.
מהפעם האחרונה שבה ציינתי את ההרוגים בכבישים, בשלישי שעבר – אומנם לא כאן, אלא במקום אחר – נהרגו 17 אנשים בכביש ישראל, 12 מתוכם בפחות מ-72 שעות. לרגע לא צריך להשוות בין כאב לכאב ובין שכול לשכול, אבל באותם ימים שבהם נהרגו 17 בני אדם בכבישים, יצאה ישראל למבצע בעזה, ובו לא נהרג אף חייל ואף אזרח ישראלי. עלינו להבין שהקטל בכבישים הוא המלחמה העקובה מדם ביותר מכל מלחמות ישראל, ועלינו לנצח בה, כמו שאנחנו יודעים לנצח במלחמות. עוד מראשית הקריירה הפוליטית שלי נשבעתי להוביל שינוי משמעותי במציאת פתרונות למלחמה, ואני לא אוותר לרגע, כי חשוב שכאן גם חברי הכנסת, גם השרים וגם האזרחים ידעו: הבעיות ידועות, הפתרונות ידועים – הביצוע אינו מספק ואינו מספיק, ועלינו לעבוד קשה יותר בשביל להציל חיים. תודה רבה.
408 מילים של בועז טופורובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.