קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
עדיף שלא אתייחס, האמן לי, האמן לי, ועוד בחוק שעוסק בהישג חשוב שלמפלגת העבודה היה בו תפקיד מכריע. עדיף שלא תפתה אותי להשיב.
טוב, אדוני. אני במידה רבה מתרגש מן העובדה שהצעת החוק האחרונה שאני אציג היום היא הצעת החוק הזאת. אני כבר אומר מראש – את עיקר הדברים אני אותיר לחבר הכנסת כץ, ואתייחס רק בקצרה עוד מעט להצגת החוק הזאת. אני יודע שהשעה מתאחרת, אבל יש דברים שאני מבקש לומר. ראשית, אדוני, הזכרתי כבר לפני כמה וכמה חוקים את האירוע המכוער שהתרחש היום ברחבת התפילה השוויונית בכותל המערבי. עכשיו, על פי הפרסומים באתר ynet, מסתבר שאחד מילדיו של חבר כנסת כלשהו, שבשל היותו קטין לא אזכיר את שם אביו, קרע סידור תפילה לעיני משפחות שבאו לחגוג בר-מצווה. כאמור, לא אזכיר את שמם, לא של האב ולא של הבן, מפאת היותו קטין, אבל רק ארמוז שמעשי אבות סימן לבנים, ושספק גדול אם הערב הזה אותו אב כושל ידע לומר לבנו שלא זאת דרכה של תורת ישראל. ככל הנראה יהיו אלה רשויות החוק שיצטרכו לסייע בחינוכו של הנער, כי אביו – אין בו לא תורה ולא דרך ארץ.
בטרם אתייחס להצעת החוק, אדוני, אבקש לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להודות על הזכות שהייתה לי לשמש יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט בשנה האחרונה. ברצוני להודות לשני מנהלי הוועדה שאיתם עבדתי, אסף ואיל, לצוות הוועדה, לייעוץ המשפטי המקצועי, המסור ומעורר ההשראה בראשותו של עו"ד בליי, לצוות שלי, ובראש ובראשונה לחברות וחברי הוועדה מהאופוזיציה ומהקואליציה שעבדו בשנה האחרונה לילות כימים והביאו לשיאים של חקיקה, כפי שראינו היום הזה, ולפיקוח הדוק על עבודת הרשות המבצעת.
בניגוד גמור לרוח ששררה במליאה, הוכחנו באולם הוועדה שניתן לגבש הסכמות והבנות בחלק גדול מהסוגיות, וחשוב מכך – שגם ברגעי מחלוקת ניתן להתנהל בדרך ארץ, בהגינות ומתוך כבוד הדדי. בשנה הזאת הוכחנו את יכולתן של שלוש הרשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת, לפעול יחד לביצור שלטון החוק, לחיזוק הנגישות של האזרח והאזרחית לצדק ולהובלת רפורמות נחוצות בכל המערכות, מתוך אחריות ושותפות, ולא מתוך מאבק עכור ומסוכן. בהיותנו הוועדה המרכזית לטיפול במגפת הקורונה, שיחקנו תפקיד מרכזי בהחזרה של מדינת ישראל לשגרת חיים סדורה. לא פחות חשוב מכך, החזרנו לבית הזה – החזרנו לכנסת את מעמדה ואת סמכויותיה בפיקוח על עבודת הממשלה, אחרי רמיסה קשה של סמכויות אלה במסגרת חוק הקורונה הראשון. מנענו מתקפה ישירה על הרגולציה במדינת ישראל ואת הניסיון לחולל שינוי דרמטי במערכת האיזונים והבלמים בעבודת הממשלה ומשרדיה מבית המדרש של פורום קהלת הקיצוני.
כפי שהבטחנו, בידנו האחת קידמנו חוקים חשובים להתמודדות עם גל האלימות הרצחני, ובידנו השנייה הגנו על זכויות היסוד של אזרחי ישראל כולם, יהודים וערבים, נשים וגברים; העמדנו לנגד עינינו את קורבנות האלימות ואת בני משפחותיהם והרחבנו את מעגל הזכויות והתמיכה שמוענק להם מטעם המדינה; קידמנו תקנות וצווים לשיפור ההגנה על הסביבה, והחזרנו את הוועדה שלנו לשגרה של דיוני מעקב ופיקוח על פעולת הרשות המבצעת על כל זרועותיה; הגדלנו את ייצוג הנשים בוועדה למינוי דיינים, וקידמנו את הטיפול במצוקתן של נשים מסורבות גט ועגונות; הקלנו את הנטל על עשרות אלפי משפחות מוחלשות שמתמודדות עם חובות ועם עיקולים. את כל זה עשינו ב-12 חודשים של עבודה אינטנסיבית הן בזמן הכנסים והן בזמן הפגרות.
על שני דברים אני מצטער מאוד: 1. שלא זכינו לעגן את עקרון השוויון בחקיקת היסוד של מדינת ישראל; 2. שביחד עם הממשלה לא הצלחנו לחוקק את חוק-יסוד: החקיקה, ולהביא בכך מזור למתיחות העולה ומתפתחת בין רשויות השלטון. אני וחבריי בסיעת העבודה מחויבים להשלים את המהלכים החוקתיים הללו בכנסת הבאה.
בנאום הבכורה שלי לפני כ-15 חודשים חתמתי את הדברים בברכת הזמן, בברכת שהחיינו, ועתה, לפני הצגת החוק בקצרה, אני מבקש לחתום את הדברים בברכה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הטוב והמיטיב". הטוב – שזכיתי לשרת בתפקיד המשמעותי הזה; המיטיב – שזכיתי יחד עם כל חברות וחברי הוועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה לקדם כל כך הרבה עניינים וסוגיות חשובים למען כל אזרחי ישראל.
ומה מתאים יותר למעמד זה של הצעת החוק האחרונה שאני מביא בשם ועדת חוקה מלפנות, בראש ובראשונה, אל היושבות והיושב ביציע, נציגי פורום מטה המאבק של ההורים. ירחיב על פעולתכם החשובה והקדושה חברכם חברי חבר הכנסת אופיר כץ, אבל תודה לכם. אלמלא שהותכם בבית הזה, ועדת החוקה לא הייתה מביאה את ההצעה. מדובר בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143 והוראת שעה), שמקורה בשתי הצעות חוק, של חברי הכנסת אופיר כץ ומירב בן ארי, ובהצעת חוק ממשלתית, ולא ניתן להכיל בנאום אחד את תפקידו המרכזי של חבר הכנסת אופיר כץ בהבאתנו לרגע הזה.
מטרתה של הצעת החוק היא לשנות ולהעלות את רף הענישה בעבירות המבוצעות בקטין או בחסר ישע על ידי האחראים להם במסגרות חינוכיות וטיפוליות. אין חולק כי העבירות הללו הן חמורות במיוחד, וכי על המחוקק ועל החברה כולה להגן ככל האפשר על אותם קטינים וחסרי ישע. עמדה זו קיבלה ביטוי בהסכמה רחבה בין כל מפלגות הבית. שלוש ההצעות שמוזגו לבסוף עברו בכל ההצבעות במליאה ובוועדה ללא מתנגדים או נמנעים, וכך יהיה גם היום.
ההצעה מבקשת להחמיר את הענישה בעבירה של תקיפה סתם כלפי קטין או חסר ישע לכפל העונש הקבוע היום בחוק. למעשה, מוצע לקבוע נסיבה מחמירה, שלפיה, דינו של אחראי לקטין או חסר המבצע עבירה זו יושווה לדינו של בן משפחה של הקטין שביצע מעשה נפשע מסוג זה ויעמוד על ארבע שנות מאסר. שנית, באופן חריג ביותר מציעה הצעת החוק לקבוע עונשי מינימום בעבירות החמורות בהוראת שעה למשך שנתיים. במקרה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש או חבלה חמורה מוצע לקבוע עונש מינימום של מאסר, ובמקרה של התעללות גופנית, מינית או נפשית בקטין מוצע לקבוע עונש מינימום של חמישית מהעונש המרבי, כלומר כמעט 22 חודשי מאסר. כדרכנו, בשני המקרים מוצע לאפשר לבית המשפט את שיקול הדעת להקל בעונש או לקבוע שהמאסר כולו יהיה על תנאי רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
אבקש להדגיש כי הסדר זה נקבע כהוראת שעה לשנתיים בלבד בשל החריגות שלו. אנו איננו נוהגים לקבוע על דרך הכלל עונשי מינימום. נכון להיום השימוש בעונשים מזעריים הוא חריג ביותר בחקיקה הפלילית, וקיימות דוגמאות ספורות בלבד לענישה כאמור. בהקשר הזה ודאי ראוי להזכיר גם את המדיניות שנקבעה בדוח הוועדה הציבורית בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר. עם זאת, הוועדה עמדה על כך שאנחנו מדברים בהקשר של עבירות האלימות כלפי קטינים, ובמיוחד בהקשרה של עבירת התעללות בקטין, על עבירות מן החמורות ביותר שנמצאות בספר החוקים, ואשר על כן, כהוראת שעה, מן הראוי לנקוט את הצעד החריג הזה.
אני מבקש לנצל את הבמה הזו על מנת לקרוא שוב לממשלת ישראל – כן, גם בזמן כהונתה של ממשלת מעבר – להקים לאלתר צוות בין-משרדי, בשיתוף משרדי המשפטים, החינוך והרווחה, שיבחן את דרכי הטיפול בתופעה הקשה של התעללות בקטינים במסגרות חינוכיות וטיפוליות מכל היבטיה, וימליץ על צעדים נוספים שניתן לנקוט כדי להילחם בתופעה הקשה הזו; בין השאר, במתן מעמד ברור של נפגעות ונפגעי עבירה גם להורים של הקטינים, המלווים את ילדיהם בוקר ולילה בתהליך הקשה של השיקום ושל הריפוי.
כפי שציינתי, אני מבקש להודות לחברי הכנסת המציעים, ובמיוחד לך, חברי אופיר, שלא הרפית מן העניין הזה מיומה הראשון של הכנסת העשרים-וארבע ועד ממש לשעות האחרונות, וגם לחברת הכנסת בן ארי; להודות למשרד המשפטים ולשר המשפטים, שלקחו על עצמם להגיע להסכמות הנדרשות במאמץ גדול ובמחשבה מדוקדקת; להודות לכל הארגונים, גם אלו שדעתם לא הייתה נוחה מחלק מסעיפי החוק אבל תרמו לדיון החשוב. כפי שציינתי, תודה לכם. רבים מיושביו של הבית הזה הם הורים וסבים לילדים ולפעוטות שנמצאים במסגרות שבהן אנחנו עוסקים בהצעת החוק הזאת. בהקשר הזה, אתם שימשתם לנו כנציגי ציבור, אז תודה לכם ויישר כוח.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשה בקשת רשות דיבור. אני מבקש מחברי וחברות הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהכינה הוועדה. תודה רבה.
1,193 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.