הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 21), התשפ"ב–2022

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אציג פה את הצעת החוק, אני רק אומר שזו הצעת החוק האחרונה שאני מעלה בקדנציה הזו כיושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה. זאת הייתה הקדנציה הראשונה שלי כחברת כנסת, ודאי כיושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה וכל ועדת כנסת שהיא. זו הייתה חוויה יוצאת דופן ומדהימה, ואני מקווה מאוד שתינתן לי הזכות גם בכנסות הבאות. הצלחנו כוועדה להכניס בפחות משנה 25 חוקים לספר החוקים של מדינת ישראל; הצלחנו 42 תקנות לתקן ולאשר במסגרת הוועדה, כמו תקנות בנושא הפלות שהעביר שר הבריאות, תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – ממש תקנות מכוננות שהיו תקועות כאן עשר שנים. שני חוקים פרטיים עשו כאן נפלאות עבור אוכלוסיות מוחלשות: ראיתם, הלומי קרב, היה כאן קודם. יש עכשיו 68 תקנות וחוקים בהליכי חקיקה שונים. אם לא היינו מפזרים את הכנסת, היינו משלימים עוד בערך 45 הליכי חקיקה נוספים, טובים וחשובים.

אני רוצה להגיד שלוועדה הגיעו הרבה מאוד חוקים ותקנות שחיכו לאישור יותר מעשר שנים. יחד עם טיפול מסור באלה שהיו דחופים מאוד, הצלחנו גם להסתכל קדימה אל העתיד ולדאוג לחקיקה מכוננת ותשתיתית עבור אזרחי מדינת ישראל. גם החוק הבא שאנחנו רוצים להציג כאן לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 21), התשפ"ב–2022, כמו החוקים הקודמים שהעלינו כאן היום – ובכלל במהלך כל הכנסת קידמנו ערכים של שוויון, ערכים מוסריים, חוקים ערכיים עבור כל אדם, בפרט עבור אנשים עם מוגבלות.

החוק הזה עוסק בנגישות במרחב הציבורי. יצירת מרחב שבו כל אחד ואחת יוכלו להתנייד באופן עצמאי זו חובה מוסרית, חובה ערכית, עוד לפני שזו בכלל חובה חוקית. הנגשה זה לגלוש באינטרנט, ללכת לטייל, לצאת לקניות, לבית ספר, אפילו להגיע לבית הקברות, לבית העלמין, להזמין חדר במלון, לעלות במעלית. אלה החיים עבור 10% מהאוכלוסייה בישראל, והתיקון הזה יוביל לכך שחובת הנגישות תהפוך מהבטחה למציאות. אנחנו דנו בחוק המורכב הזה חודשים רבים מאוד, בדיונים רבים, ישיבות פנימיות, שולחנות עגולים. שמענו את כל הצדדים הנוגעים לעניין והשקענו מאמצים אדירים כדי להגיע להסכמות ולשמוע גם את המגזר העסקי. בכלל, להגיע לאיזון ולהגיע להסכמות היה ערך שהוביל אותנו בוועדה לחפש כל הזמן את נקודת השוויון והאיזון ולראות את האינטרסים השונים.

אז כדי לאפשר לעסקים זמן היערכות, החוק הזה ייכנס לתוקף למשל רק בעוד שנה מיום פרסומו. אנחנו הכנסנו הגנה לעסקים שאם בוצעה הפרה אך לבעל העסק ניתן אישור של מורשה נגישות, תינתן התראה בלבד. הצעת החוק קובעת כי אם הופרה חובת הנגישות, יפורסם באתר הנציבות שם המפר. לבקשת המגזר העסקי, אותו חייב שהפר את חובת הנגישות יוכל להגיש הודעה על תיקון, והיא תפורסם באתר. יש עוד הרבה מאוד כללים והוראות בחוק הזה, אבל בחלק מהדיונים עלה גם נושא התובענות הייצוגיות בתחום הנגישות, וגם בעניין הזה שמענו את קריאות המעסיקים והעסקים הפרטיים.

לכן גם עשינו וביקשנו ממשרד המשפטים לבצע תיקון נוסף, ואכן, משרד המשפטים מודע לבעיה, והוקמה ועדה משרדית שעמלה על דוח ומסקנות בעניין הזה להגשה לשר הזה, לשר המשפטים. סוכם בוועדה, בשיתוף פעולה של כל הצדדים, כי עוד לפני פרסום הדוח משרד המשפטים יגיש צו לוועדת החוקה שיוביל לביטול הפטור מתשלום אגרה בהגשת תובענות ייצוגיות בעניין נגישות, במטרה להפחית את מספר תובענות הסרק בעניין הזה. הצו פורסם להערות הציבור, ונקווה שתימצא הדרך לתקן ולאשר אותו בהקדם.

עוד מילה אחת לפני שאני אבקש להגיע להצבעה: היום אנחנו מנגנים את אקורד הסיום של הממשלה. בעיניי, זה לא אקורד צורם, ממש לא. קודם כול, היינו אקורד, ואקורד הוא בכלל תצליל, הוא צירוף של כמה צלילים. ראינו את הצליל, שרוב השנה כן היה הרמוני. נכון, הוא גם היה אקספרימנטלי, אבל אני חושבת שמדובר בממשלה שאומרים עליה שהיא היסטורית. בעיניי, היא פורצת דרך. היא הראתה, אחרי מגמה של פילוג, שאפשר להתחבר, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים. אפשר להתחבר. המצב שהיה קודם הממשלה הזו כבר לא יחזור. אני נכנסתי לכאן מתוך מטרה, בין היתר, לא רק לעבוד למען הציבור אלא גם להוות דוגמה עבור הציבור, להראות שחברי הכנסת לא רק באו לעבוד עבורם אלא נותנים כבוד גם למשכן, גם לחבריהם, גם לאופוזיציה, ובעיקר לציבור שבחר בהם. אני מאוד מקווה שהצלחתי להגשים גם את המטרה הזו.

אני רוצה גם לומר שאני שמחה שנבחרתי לוועדה לבחירת שופטים על ידי הקואליציה. בימים שבהם בארצות הברית מבטלים את הזכויות הבסיסיות של נשים ויורד שם חושך, אנחנו בוועדה עשינו הכול כדי להוביל תפיסת עולם ליברלית, ושמרתי על כך שהן יישמרו שם – תפיסה השומרת על זכויות אדם והפרט והמיעוט, תפיסה ליברלית של המרכז-שמאל. למעשה, הייתי היחידה מבין כל חברי הכנסת בוועדה הזו שייצגה את המרכז-שמאל, ואני שמחה שהצלחנו למנות גם שופטים מוצלחים, גם נשים, גם דרוזים. זו באמת הייתה חוויה מכוננת.

אז מה שנקרא "תם ולא נשלם". הכנסת העשרים-וארבע הייתה מכוננת. אני מישירה מבט אל האזרחים שצופים בנו לא בלי רגשות של צער, ולא בלי תחושה שאולי גם אכזבנו אתכם. אישית, ברמה של הוועדה, אני יודעת שלא הצלחנו להשלים את החקיקה של העלאת שכר המינימום, וצר לי על כך מאוד מאוד, למרות כל המאבקים שעשינו. אבל אני יכולה לומר בגאווה שאנחנו עשינו הכול, הכול, כדי לעמוד למען המדינה, כי באמת אין לנו ארץ אחרת ואין לנו אפשרות אחרת. אם ניר אורבך ידידי היה יושב כאן, הייתי אומרת לו שהניסוי הזה לא נכשל, ממש לא נכשל. כי כל המדינה הזו יכולה להיקרא ניסוי. להביא לכאן כל כך הרבה אנשים, מאות אלפי אנשים, מתרבויות שונות, מקצוות העולם, למקום כזה קטן ומוקף אויבים, זה ניסוי. זה נס שאנחנו צריכים להמשיך ולעבוד בו כל הזמן, לתחזק ולשמור עליו מכל משמר. יש פה הרבה מאוד פוליטיקאים; לא בטוח שיש פה הרבה מאוד מנהיגות. אנחנו צריכים את המנהיגות – מנהיגות אמיצה, נבונה, כזאת שהמדינה הזו צריכה לטובת העתיד של כולנו.

בנימה זו אני קוראת לכולם להצביע בעד החוק הזה, שגם הוא בעד ערכים של שוויון. אני מבקשת מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני מודה על הזכות שהייתה לי להיות פה.