קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם נשים רגע בצד את הדרמה הפוליטית של השבועות האחרונים, אני רוצה להזכיר שאנחנו נמצאים בשבוע האחרון של חודש הגאווה, שנחגג בכל רחבי הארץ. בחודש האחרון ראינו פעילויות ללהט"ב בעשרות רשויות מקומיות לכבוד חודש הגאווה – במרכז, בפריפריה, מדן ועד אילת: תערוכות, ערבי תרבות, הרצאות, מפגשים, שיחות, הופעות, מצעדים בסימן גאווה וסובלנות. באמת היה מרומם נפש לראות את הפעילות לאורכה ולרוחבה של המדינה.
אבל לצערי, יש עדיין רשויות בישראל שלא תומכות בקהילה הלהט"בית ויש מקומות שבהם להט"בים חיים תחת מתקפה תמידית. הקהילה הגאה במצפה רמון למשל חיה תחת צילה של מועצה מקומית שאינה תומכת בה. היא איננה מכירה בה כקהילה. במצפה רמון נמצאת גם ישיבה, והרב הראשי שלה מנסה להלך אימים על הקהילה הלהט"בית בעיר; להט"בים הביתה, הומואים הביתה, הוא אומר להם. אבל הם מתעקשים ומגיבים: מצפה רמון זה הבית שלנו וכאן נישאר.
בימים האחרונים עמדתי בקשר עם מארגני מצעד הגאווה במצפה רמון, שצפוי להתקיים ביום שישי הקרוב. אני שמח, אדוני השר לביטחון הפנים, שאתה נמצא פה בדיוק במקרה הזה. חברת הכנסת רוזין, שימי לב: אני הבנתי שמשטרת ישראל חוששת באופן מעשי וממשי מפשע שנאה שיכול להתרחש במצפה רמון ביום שישי הקרוב במצעד הגאווה שתוכנן, ועל כן הוחלט להזיז את המסלול שאושר מראש. אני חושב שמצפה רמון זה בדיוק המקום שבו מצעד גאווה נחוץ יותר מכול. בסוף מדובר במחאה, ואת זה צריך לזכור – מחאה על כך שעדיין אין לנו את כל הזכויות שיש לאותם רבנים שמשמיצים ועולבים בנו; מחאה על כך שהמועצה המקומית לא משתמשת בתקציב שהשגנו לרשויות המקומיות לטובת מתן שירותים ייחודיים לקהילה הגאה, אבל היא כן משתמשת בתקציבים לטובת הישיבות שקוראות: להט"בים הביתה.
אז החלטתי לעלות לכאן היום ולומר ממליאת הכנסת שהזזה של מצעד הגאווה ממסלולו המקורי, אדוני השר, בעקבות איומים, היא כניעה לאיומים. אם ידענו לקיים את מצעד הדגלים למרות איומים ביטחוניים, אין שום סיבה שלא לאפשר את קיום מצעד הגאווה למרות איומים של עבריינים. הזכות לצעוד, להפגין, להביע דעה וביטוי, היא זכות יסוד בדמוקרטיה, ומשטרת ישראל צריכה להבטיח את ביטחון המוחים והצועדים.
לכן אני קורא לך, אדוני השר, אם עוד נותר מה לעשות בהקשר הזה: אנא, תדאגו שהמצעד יצעד במקום שבו הוא אושר מראש, במקום שבו בחרו הצועדים, בדיוק כמו שהובטחו המצעדים בירושלים, בתל אביב, ברעננה, בבאר שבע, בחיפה ובמקומות אחרים ברחבי הארץ. ראיתי איך אתם יודעים לפעול גם כשיש איומים. אסור שאיומי עבריינים יאיימו וישתקו מחאות והפגנות. מדינת ישראל היא מדינה שתומכת בקהילה הלהט"בית, במיוחד הממשלה הזאת. החברה הישראלית תומכת בקהילה הגאה, מחבקת אותה, מקבלת אותה. אני אומר לכם כחבר כנסת שמשתייך לקהילה, לכם ולתושבי מצפה רמון: דין מצפה רמון כדין תל אביב בהקשר הזה. אנחנו נאבקים למען זכויות, למען שוויון, שנרגיש שנהיה שווים במדינה שלנו, שנחיה ונוכל לחיות ולהיות מי שאנחנו, לחיות את חיינו בגאווה, בלי פחד, בלי מורא, כי איש לא יפחיד אותנו ואיש לא יאיים עלינו.
ואני אומר לכל האנשים הללו: די, תניחו לנו. תנו לנו לחיות את חיינו, תנו לנו להיאבק על הזכויות שמגיעות לנו. אנחנו שווים בדיוק כמו כל אחד אחר, והאיומים שלכם לא יפחידו אותנו. תודה רבה, אדוני.
484 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.