קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הפעם אני לא מקריאה בשם שום שר אחר אלא מציגה עבודה קשה ומאומצת שנעשתה במשרד שלי, ולכן אני מאוד מאוד מתרגשת. למרות שזו רק הקריאה הראשונה, ולמרות דמדומי הכנסת הפוליטיים, אנחנו משתתפים כרגע ברגע היסטורי – היסטורי לא במובן של היסטוריה, צופה פני עבר, אלא צופה פני עתיד. על מנת שאנחנו נוכל להבטיח את עתידם של אזרחי ישראל, ובמיוחד הצעירים שלנו, אנחנו צריכות וצריכים, או במילים אחרות, ממש חייבות וחייבים, להסדיר את האופן שבו מדינת ישראל תיערך להתמודד עם אחד המשברים הגדולים ביותר העומדים בפני האנושות, אם לא הגדול שבהם.
ישראל עמדה היום, למרבה הבושה, יחד עם טורקיה כאחת ממדינות ה-OECD היחידות שאין להן חקיקת אקלים. מעבר לעובדה שזה לא מוסיף לנו כבוד, זה פוגע פגיעה אמיתית בחברה, בסביבה, בכלכלה הישראלית, בכושר התחרותיות שלנו אל מול שווקים בין-לאומיים ובאפשרות שלנו לקבל החלטות מושכלות ויעילות לאורך זמן. המצב הזה הוא בלתי נסבל, במיוחד לנוכח העובדה שישראל מצויה באחד האזורים הפגיעים ביותר למשבר האקלים, שכבר כיום מתחמם בקצב מוגבר; למעשה, בקצב כפול מהממוצע העולמי. בעוד כל העולם מנסה למנוע התחממות של מעלה וחצי – בוודאי שמעתם על זה, כולכם – בישראל כבר חצינו את הרף הזה, ואנחנו ממשיכים להתחמם, דבר שפוגע באזרחיות ובאזרחים שלנו.
יש כאלה שאומרים: בסך הכול, מה קרה? מה הדרמה? אז קצת חם יותר, זה לא נורא. אבל זה לא נכון. כי מעבר לעובדה שהשינויים האקלימיים פוגעים ישירות בחקלאות ובביטחון המזון והמים, בטבע ובסביבה, בתשתיות ובכלכלה, הם פוגעים גם בחיים עצמם. רק לאחרונה פרסמנו מחקר שהובילה המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, לפני כחודש, שמצא שגלי החום בישראל גרמו לתמותה עודפת של 45 איש בממוצע בכל גל חום, ובסך הכול 360 איש, ישראליות וישראלים, מצאו את מותם בשמונה השנים האחרונות בזמן גלי חום. לכן, אין לנו את הפריבילגיה לעכב את אישורו של חוק האקלים ואת כניסתו לתוקף, וזאת באמת לא סוגיה של ימין ושמאל או של מחלוקות פוליטיות, כי הצורך הזה הוא דחוף, הוא נחוץ והוא חיוני.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה עוד לומר, דווקא בגלל שאתה יושב בראש, שכמו סוגיות סביבתיות רבות, החשופים והפגיעים ביותר הם מהאוכלוסיות המוחלשות, המופלות לרעה גם ככה, מכיוון שהן סובלות ממילא מתשתיות רעועות ומתנאים פחותים להתגונן מפני הסיכונים, למשל שיטפונות, שרפות, גלי החום שציינו כרגע. לכן, אין באפשרותנו ולא יהיה באפשרותנו להסתכל בעיניים לאזרחיות ולאזרחים שלנו ולומר להם שאנחנו מכירים את העובדות, מכירים את המדע, מכירים את המציאות, מכירים את הסיכונים אבל בגלל חילוקי דעות פוליטיים, כלכליים או אחרים, לא נפעל ולא נגן על החיים שלהם.
אנחנו עומדים כאן ממש, באמת, בנאומים האחרונים של הכנסת הזו, אבל אני רוצה להאמין כישראלית, כאזרחית המדינה – להיות סמוכה ובטוחה שהממשלה הבאה, לא חשוב מה היא תהיה ומי היא תהיה ומי ישב בה ומי לא ישב בה, תתחיל את דרכה במצב טוב יותר ברמה הבין-לאומית, אבל לא פחות מזה – ברמה הלאומית, ותשלים את חקיקת חוק האקלים ותכניס אותו לתוקף, כי זה באמת מציל חיים.
חוק האקלים שאני מציגה בפניכם ושאנחנו נצביע עליו בעוד דקות ספורות בקריאה הראשונה עבר תהליכים ממושכים מאוד בממשלה. הוא החל את דרכו בממשלה הקודמת, עבר דרך מורכבת אך מוצלחת של הגעה להסכמות, ובאמת – אני חייבת לומר, שאלו אותי כרגע: למה חיכיתם? למה הבאתם בסוף השנה? עבדנו על החוק הזה, חברות וחברים, שנה שלמה, אלפי שעות ודיונים, לפעמים נוקבים, לפעמים מייאשים, שהתפוצצו לפעמים, עם משרדי הממשלה, ובאמת, אני מסתכלת כאן סביב השולחן – עם כל משרדי הממשלה הרבים מאוד, מכיוון שהגנה על אזרחי ישראל ממשבר האקלים זה עניין לממשלה כולה ולמדינה כולה. אבל אני גאה לומר שהתוצאה היא מוצלחת והיא אפקטיבית ויש בה כדי לספק כלים אמיתיים לממשלת ישראל ולמדינת ישראל.
קודם כול חשוב לדעת שהחוק הזה פונה פנימה – הוא פנים-ממשלה, פנים-מדינה – ופחות החוצה. הוא לא מייצר רגולציה חדשה על האזרחים, הוא לא מטיל עליהם שום חובה או אחריות אלא הוא מחייב את המדינה, את הממשלה ואת רשויות המדינה להבין את הסיכונים שבדרך, להעריך אותם כל אחד בתחומו, לתכנן קדימה, לבחון חלופות, לבחור את הטובות ביותר ולבצע אותן. הוא מחייב את המדינה להסתמך על מידע מדעי מעודכן, על מדענים משלל תחומים רלוונטיים בתכנון תוכניות להפחתת פליטות גזי חממה ותוכניות היערכות לשינויי אקלים. הוא מייצר מנגנונים שקופים שמערבים את הציבור. הוא חוק רב-תחומי. הוא מייצר מערכת קבלת החלטות שמצד אחד היא שיתופית ומשתפת וכוללת את כל בעלי העניין בתוך הממשלה ומחוץ לה, ומצד שני הוא קובע מנגנון הכרעות ברור, בראשות ראש הממשלה, כדי לאפשר פעולה ממשלתית מאוחדת וסדורה. הוא מסמן יעדים להפחתת פליטות גזי חממה והוא מסדיר את האופן שבו נבטיח את ההגעה אליהם.
לפני סיום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולהודות לכמה מהעוסקים במלאכה. יושבת כאן מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן. תודה לך על העבודה הנחושה, האמיצה, שבאמת לפעמים הפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. תודה לצוות – לשולי נזר, סמנכ"לית בכירה תעשיות, שהובילה בנחישות את העבודה על החוק הזה, ולגיל פרואקטור, ראש תחום אקלים, שנלחם עליו וחלם אותו. תודה לסמנכ"לים למשאבי טבע וחוסן אקלימי, שזה אשכול חדש שאנחנו בונות במשרד להגנת הסביבה, לאלון זס"ק, שעזב במהלך התהליך, ולנטע ליפמן, שנכנסת לתפקיד ותוביל את החוסן האקלימי הישראלי לגבהים חדשים; לדלית דרור, היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, ולאורה לאלו, היועצת המשפטית שעבדה על החוק; לצרויה שבח, יועצת המנכ"לית, שיש לה תרומה אדירה לחוק הזה, ביחד עם נועה יאיון, היועצת המקצועית שלי, שאין לי מילים לתאר את התרומה שלה למען הסביבה במדינת ישראל בכלל והחוק הזה בפרט.
תודה לחברי הכנסת, שחלקם יושבים פה, יוראי להב הרצנו, אלון טל, מוסי רז, מיכל רוזין, גבי לסקי, באמת חבורה – אני חושבת שהכנסת הזו – רם בן ברק, נירה שפק – באמת תודה לכולכם, אבל הודיתי במיוחד לשדולה הסביבתית, כי באמת בכנסת הזו הייתה שדולה סביבתית חזקה, אפקטיבית, עם חברי כנסת מהקואליציה. אני הייתי בשדולות סביבתיות, ולרוב הן הובלו על ידי האופוזיציה, וזה היה בהחלט מורגש וחשוב.
ולסיום, מכיוון שבאמת, אני לא יודעת עוד כמה יצא לי בכנסת הזאת להודות ולברך, אני רוצה להודות ולברך את צוות הלשכה שלי, שהגיע איתי לפני שנה למקום חדש, וביחד עשינו המון בשנה האחרונה: לדרור מורג, ראש המטה, ומחליפתו והיועצת המקצועית טלי טסלר, לנועה יאיון – ציינתי – ולאורי נחמני, לב ים גונן, ליטל שוורץ, יעל שחרור, ניר שובל, טל גולדמן, ותודה למנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא יאיר פינס, לנעמה שולץ ולאיילה לונדנר, יועצת שר האוצר ליברמן, על הסיוע האדיר בחוק הזה.
ובעוד דקות ספורות, לצערי לי לא תהיה את הזכות, כי אני התפטרתי בחוק הנורבגי, אבל דעו לכם שכשאתם לוחצים על הכפתור בעד, אתם תצביעו בעד כל המגזרים, הדתות, הלאומים, האזרחים והאזרחיות בישראל, ימין ושמאל, שמצפים מאיתנו, ממשלת ישראל, לקחת אחריות ולהיערך לאיומים ולסיכונים שבדרך; בעד הטכנולוגיה והמדע הישראלי, שיכול וצריך להוביל את הדרך במציאת פתרונות להתמודדות עם המשבר; בעד כלכלת ישראל, החוסן שלה וכושר התחרותיות שלה; בעד מעמדה של ישראל בזירה הבין-לאומית, שהולכת ומתמקדת במאבק במשבר האקלים כנושא עיקרי לפעולה; בעד הבריאות, הסביבה והטבע היקרים שלנו, ובעיקר בעד הדור הצעיר והנוער שלנו, שצופה אלינו, מסתכל עלינו, ומבקש שנעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לתקן את הנזקים שאנחנו חוללנו לכדור הארץ, כדי להבטיח את העתיד שלנו כאן. תודה רבה.
1,117 מילים של תמר זנדברג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.