קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני שמעתי שיש כאן חבר כנסת – אתם יודעים, משבר האקלים זה המשבר הגדול של דורנו, ושמעתי כאן חבר כנסת שאומר שהוא לא מבין מה זה, הוא לא מבין בזה כלום. זה לא מקור לגאווה, אדוני חבר הכנסת, זה מקור – – –
אז כדאי שתבין: ב-2050, מכיוון שהילדים שלך והנכדים של כולנו – –
– – הולכים לא רק לסבול בעתיד מהמשבר הזה אלא כבר היום – ואגב, רק שתדע, זה לא דבר ל-2050, וזה גם לא דבר ככה גלובלי לעולם, לאטמוספרה.
המזרח התיכון, ומדינת ישראל בתוכו, מתחממת בקצב כפול מהקצב העולמי – שרפות, הצפות, גלי חום. במחקר שפרסמנו לפני כמה שבועות במשרד להגנת הסביבה הראינו שבשמונה השנים האחרונות היו גלי חום שבהם הייתה תמותה עודפת של 360 בני אדם; 45 בני אדם בממוצע מתו תמותה עודפת יחסית לכלל סיבות התמותה האחרות במהלך כל גל חום. ודרך אגב, יש מתאם בין תמותה עודפת, בין פגיעות לאסונות אקלים באופן כללי, לבין אוכלוסייה מוחלשת, מעמדות נמוכים, עוני אנרגטי, כאלה שלא יכולים להרשות לעצמם להתגונן מפני הנזקים של משבר האקלים, בין שעם חום, בין שעם אסונות, בין שעם עליית מחירים כתוצאה מיבולים של חקלאות שלא מצליחים להיות מגודלים. כך שבאמת באמת באמת לא מדובר בנושא למשחק פוליטי, לציניות – מדובר באיום החריף ביותר על האנושות.
ולכן אנחנו בממשלה הזאת בשנה אחת תיקנו פערים של עשורים, של אפס עשייה, שמבקר המדינה אפילו הגדיר כפיגור, לא רק כאפס. מבקר המדינה נתן ציון לממשלות הליכוד והחרדים: בין אפס לפיגור – ככה הוא הגדיר את זה. משבר האקלים זה דבר מתמשך, זה דבר שצריך לטפל בו לטווח הארוך, זה לא ככה זבנג וגמרנו. למרות זאת, בשנה אחת עשינו יותר ממה שנעשה כאן במשך עשורים בתחום הזה.
אגב, משבר האקלים יכול להיות סכנה לביטחון הלאומי. המל"ל – המועצה לביטחון לאומי, רק לאחרונה הגדירה את משבר האקלים כאיום ייחוס בביטחון הלאומי של ישראל, ועובדים כרגע, ברגעים אלה, גופי הביטחון על סיכוני הביטחון לביטחון הלאומי, בגלל יציבות משטרים במזרח התיכון. אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, כי אתה מכיר היטב את הנושא.
באיחור רב מאוד. אנחנו מביאים שורה של החלטות ותקציבים בסכומים של מיליארדים. תקציב המדינה, שאתם לא העברתם, כלל 15 מיליארד שקלים, אדוני היושב-ראש, להתמודדות עם משבר האקלים על פני המשרדים השונים: מניעת שרפות, התמודדות עם שיטפונות, חדשנות אקלימית. ביום ראשון הקרוב נביא החלטה בשווי 3 מיליארד שקלים לקידום החדשנות האקלימית והפיכת ישראל באמת, ולא רק בהצהרות ובתיאוריה, לאומת הסטרטאפ בתחום האקלים. בכך יש לנו, מדינת ישראל, פוטנציאל גם לתרום ולא רק להפחית את חלקנו שלנו בעוגת הפליטות העולמית.
דרך אגב, הרבה אנשים אומרים שהיא קטנה, כי מדינת ישראל קטנה. א. מדינת ישראל כבר לא כל כך קטנה, לגאוותנו. אנחנו, ככה, פחות או יותר מדינה אירופית, עברנו כבר מדינות אירופיות לא מעטות במספר התושבים. אבל אנחנו מדינה מתועשת ומפותחת שפולטת 60% יותר גזי חממה מאשר חלקנו באוכלוסייה – אני לא יודעת אם ידעתם את זה – באוכלוסייה העולמית, אז בהחלט יש לנו עניין רב לא רק לטפל במשבר עבורנו – גם לתרום את חלקנו למאמץ העולמי, גם להגן על האוכלוסייה שלנו, שהיא פגיעה יותר מאשר במקומות אחרים בעולם, בגלל שאנחנו מתחממים בקצב כפול מהעולם ובגלל שיש לנו אי-שוויון ופערים חברתיים גבוהים, והמשבר פוגע יותר באוכלוסיות המוחלשות; אבל גם בגלל שיש לנו כאן פוטנציאל, דרך הטכנולוגיה והחדשנות, להשפיע גם על מדינות גדולות מאיתנו וחזקות מאיתנו, שפולטות גזי חממה הרבה יותר מאיתנו, אם הן יאמצו את הטכנולוגיות הישראליות שמפותחות כאן, אצלנו, בחממות הסטרטאפ, בחברות הישראליות. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל ישראל היא כבר מובילה עולמית ביותר מתחום אחד בתחום האקלים – מובילה עולמית בתחום המים ומובילה עולמית בתחום החלבון האלטרנטיבי, שתי גאוות ישראליות שנמצאות היום בהרבה מאוד מקומות ברחבי העולם.
ואני שמחה לבשר למליאה שביום שני הקרוב אנחנו נביא לכאן, לאישור מליאת הכנסת, את חוק האקלים שעבדנו עליו במהלך השנה האחרונה – הוא חלק מקווי היסוד של הממשלה – בעבודה מאומצת, נוקבת לפעמים, אבל מאוד מאוד מוצלחת, יחד עם כל משרדי הממשלה. כל משרדי הממשלה מחויבים לעבודה הזו, לרבות המשרדים הכלכליים והמשרדים שככה אולי, בוודאי בממשלות הקודמות אפילו לא התקרבו לעשות איזשהו מעשה בתחום האקלים, ובהם משרד האוצר, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, משרד התחבורה, משרד החקלאות. אלה המשרדים שאחראים לחלקים המשמעותיים מפליטות גזי החממה של מדינת ישראל. ובאמת הצלחנו, בתהליך משותף – כי עוד דבר שמאוד מאוד מאפיין את הממשלה שלנו, בניגוד לממשלות הקודמות, זה עבודה משותפת, בשיתוף פעולה. אדוני היושב-ראש, אתה ואני מגיעים, לדעתי, מהשקפות עולם מאוד מאוד שונות, אולי אפילו מנוגדות. אבל בממשלה הקודמת ראינו אנשים אפילו מאותה מפלגה שמסכימים אחד עם השני אולי על הכול, אבל לא הצליחו לעבוד יחד בשיתוף פעולה בתחומי המשרדים שלהם. משרד הגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, שהיו שניהם בידי הליכוד, הם אולי דוגמה מאוד מאוד מובהקת. כל הזמן עיתונאים אמרו לנו: איך שני המשרדים האלה מתקוטטים כל הזמן אחד עם השני. אבל בקדנציה הזאת באמת הצלחנו, בשיתוף פעולה היסטורי ופורץ דרך שלא היה בעבר, לעשות כמה דברים מאוד מאוד משמעותיים, וחוק האקלים ביניהם, ואני חושבת שזו באמת עדות לרוח הטובה שהייתה בממשלה הזו.
זה אולי הדבר המרכזי שאפיין ומאפיין את הממשלה הזו – –
– – בניגוד מוחלט לממשלה הקודמת. אני מאוד מאוד שמחה, אגב, שיש כאן תמיכה. אני רואה כאן לא מעט חברי כנסת שיתמכו עכשיו בהצעת החוק הזו. אני מציעה שככל שההצעה הזאת תעבור – ועדת השרים החליטה לדחות בשבוע ולשלב את ההצעה הזו ביחד עם ההצעה הממשלתית.
אבל, אבל – אין בעיה. אנחנו נביא את ההצעה הממשלתית עוד לפני פיזור הכנסת ביום שני וניתן לכולם הזדמנות לתמוך ולהמשיך ביחד.
כמובן שתתנגדו, כי לא משבר האקלים מטריד אתכם אלא הפוליטיקה הקטנה והצינית. אבל אני יכולה להגיד לך, בחוויה האישית שלי בטיפול בתחום הסביבה והאקלים – תאמין לי, אם היית מבין משהו בתחום הזה, או אם עכשיו מה שאמרתי ישכנע אותך קצת ללמוד – – –
אבל יש שיח מכבד בינינו. הסתדרנו מצוין בלעדייך.
אבל הייתה כאן אמירה שאין הבנה בתחום. ואני חושבת – הסברתי כמה דברים כמיטב יכולתי, אבל אני רוצה לומר לך שאחרי שנה של עיסוק אינטנסיבי במוגנות – – –
אבל אחד הדברים שאני למדתי בעיסוק בנושא הזה הוא שבאמת כל הבלי הפוליטיקה והציניות הקטנה שלפעמים אופפת את הבית הזה מתגמדים אל מול משבר האקלים והצורך לשלב ידיים כדי לעמוד בו ולהתגונן מפניו ואפילו לנצח אותו או להיות מוכנים לו ביחד. תודה.
1,023 מילים של תמר זנדברג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.