הצעת חוק משמר עירוני, התשפ"ב–2022

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום לפני שנה בדיוק הסתיים מבצע שומר החומות. שנה חלפה מאז שנחשפנו לפרעות של ערבים ביהודים בתוך מדינת ישראל. קם לנו אויב מבית בתוך הארץ, אויב אכזרי וכפוי טובה, שבמלחמה הבאה מתכנן להצית את האש בתוך המדינה. מה שראינו בשומר החומות הוא פרומו – פרומו למה שמחכה לנו בסבב הבא. במלחמה הבאה, ההיקפים, העוצמות של האלימות שתופעל נגד יהודים בפרעות בתוך המדינה יהיו חמורים פי כמה וכמה.

מערכת הביטחון כולה מבינה זאת. הרי האיראנים פועלים יום וליל כדי לייצר בתוך מדינת ישראל, בקרב ערביי ישראל, תאי טרור שיופעלו בבוא העת. בזמן שצה"ל שלנו יהיה עסוק בלחימה בחיזבאללה ובחמאס לאורך כל גבולות המדינה, הם ירימו את הראש. ומה עשתה ממשלת בנט כדי להתמודד עם האיום שלפנינו מאז שומר החומות? האמת היא שכמעט כלום; לא עשתה דבר, ואפילו לא חצי דבר.

לצערי הרב, אנחנו שרויים היום בתוך קונספציה. הקונספציה אומרת שצה"ל אחראי לגבולות המדינה והמשטרה אחראית לביטחון בתוך המדינה. רק שבעת חירום לצה"ל יש על כל לוחם חמישה לוחמים במילואים, ולמשטרה, לאתגר שבא עלינו, אין את הכוחות ואת היכולות. סדר הגודל של המשטרה לא מאפשר לה להתמודד עם כמה מוקדים במקביל בהיקפים שאנחנו צופים. המפכ"ל בעצמו אמר זאת שוב ושוב. אבל גם אם נכפיל את המשטרה – שאת זה שמעתי שמתכננים לעשות – גם זה לא יפתור לנו את הבעיה, כי במלחמה הבאה נראה פרעות במאות מוקדים שונים, אלימים מאוד, טרור נגד יהודים, ובמתכונת הנוכחית לא יהיה מי שיגן עלינו. הביזור של הפעילות החבלנית העוינת, הלאומנית, יהיה בהיקף שגדול על המשטרה בכמה מידות.

אבל יש פתרונות. הפתרון הוא הצעת החוק שאני מניח. כדי שנוכל להתמודד עם ההיקפים הללו אנחנו זקוקים לסדר גודל של 200,000 לוחמים – לא 30,000 של המשטרה ולא עוד 10,000 שרוצים לגייס למילואים, לא 40,000 ו-50,000 איש, אלא פי ארבעה ופי חמישה יותר אנשים שיודעים להתגייס ולתת מענה.

אני רק רוצה להמחיש: מספיק שאחוז אחד מהתושבים הערבים במדינה – אחד בלבד – יקום וייקח חלק במהומות בתוך הארץ, ואנחנו מדברים על היקפים של 20,000, עשרות אלפים של מתפרעים. זה יכול להיות קטסטרופה. חברות וחברים, התרחיש הזה איננו דמיוני. הדוגמית שקיבלנו לפני שנה רק מסבירה לנו. תדמיינו מה יכול להיות לנו. זה מה שמתכננים האיראנים, והם עמוק בתוך התכנון הזה והפיתוח. מדהים אותי שלמרות השיח על הנושא הזה עם הגורמים הרלוונטיים, עדיין, אחרי כל ההצהרות, לא נעשה כלום. ואם נעשה משהו, זה באותה קונספציה – עוד קצת כוח למשטרה. אבל ההבנה העמוקה היא שאנחנו צריכים להעביר את האחריות או לשתף באחריות להגנה את הלוחמים לשעבר, שישמרו על המשפחה, על הקהילה, על מקום העבודה, על בית הספר; אנשים חמושים ומיומנים שיודעים ויכולים להשתלב בהגנה המרחבית.

אני רוצה להזכיר שכשהייתי ראש העיר בירושלים והיה לנו גל אלימות, ביקשתי מהתושבים שיש להם נשק אישי לשאת אותו. שליש מהאירועים בירושלים שנוטרלו, אירועי הפח"ע שנוטרלו, נוטרלו על ידי אזרחים. זאת הוכחה לכך שכשאתה מערב את האזרחים בשמירה על הקהילה ועל הסביבה, אתה מקבל תגבור מאוד מאוד גדול למשטרת ישראל.

אני אומר לכם עוד דבר. בגלל הצורך בביזור ובהיקפים גדולים, אנחנו בהחלט יכולים וראוי שנסתמך על השלטון המקומי. אני בא משם. ראש עיר יודע לגייס מערך גדול של מתנדבים – כל אחד באזור שלו, בשכונה שלו, בבלוק שלו, במקום העבודה שלו, בקהילה שלו. יש לו יכולת לגייס אותם, להכשיר אותם, לסייע להם, להשתמש בהם כמובן בחירום, אבל ואללה, גם בשוטף. מתוך ניסיוני כמ"פ בצנחנים וגם כראש העיר ירושלים, אני אומר לכם באחריות: השלטון המקומי, ובוודאי חלקו, יכול לקחת חלק גדול, ואפילו יותר משמעותי, בנטל של האירועים הבאים. גם אם לא כל השלטון המקומי ייתן מענה, בואו ניתן לחלקו לפחות לעשות עבודה, ואיפה שהשלטון המקומי יצטרך את הסיוע, אין בעיה לתת לו את הסיוע.

הרעיון המרכזי של הצעת החוק של המשמר המקומי הוא לגייס את השלטון המקומי, לגייס את מאות אלפי המתנדבים, לוחמים לשעבר. כל עיר עושה את תרחיש הייחוס שלה. קריית שמונה שונה מבאר שבע, ששונה מעכו או מעפולה או ממעלה אדומים וירושלים. כל עיר, יש לה אתגרים משלה, ואנחנו צריכים לתת לה את התפירה המתאימה יחד עם התושבים שלה. רק ככה נוכל לתת מענה אמיתי לאיום שבא עלינו.

כשהתושבים הערבים יתנהגו כמו בני אדם, הם יקבלו יחס מצוין. ברגע שהתושבים הערבים מרימים נשק, מרימים יד על יהודים, הם יקבלו את כל נחת זרוענו.

בסך הכול כל ראש עיר, לפני האיום המסוכן של הטרור האסלאמי – – –

חבר הכנסת, אני מבין שהמציאות מוציאה אותך מהכלים, אבל אני רוצה לומר לך שאנחנו צריכים 2% מכל עיר להגן על היהודים מפני הערבים.

לא הזכרתי.

לא, תן לי את הדקה וחצי שלקח לי המפריע.

אני מבין שקשה לך לשמוע איך היהודים בישראל מתגוננים ויתגוננו מפני טרור אסלאמי קיצוני, לצערי הרב, של תושבים ערבים כפי שראינו בסבב האחרון.

ולסיום, אני רוצה להעביר מכאן, בדיוק באותה רוח, מסר מעל במת הכנסת, מסר חשוב מאוד לאזרחים הערבים שלקחו חלק בפרעות נגד היהודים בעבר, ואולי, חלילה, מתכננים לקחת חלק בפרעות במלחמה הבאה: אנחנו, היהודים, חזרנו לארצנו אחרי אלפיים שנה, אחרי גלות ואחרי שהשואה כמעט השמידה את כל עמנו. "כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם", כך הבטיח הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו מאז ועד היום ולנצח נצחים. ארץ ישראל שייכת לעם היהודי.

היהודים הם עם רחום וחנון וביתנו פתוח כביתו של אברהם אבינו. אנחנו מחויבים לטפל בגר שגר בקרבנו בשוויון ובהוגנות – כך עשיתי וכך אעשה כל חיי – אבל יש, לצערנו, מי שמפרש את טוב הלב הזה כחולשה ומרים את הראש שלו כדי לפגוע ביהודים. אנחנו מעניקים זכויות רבות, חירות וחופש שלא תמצא בשום מקום אחר במזרח התיכון. אז אל תתבלבלו, לנו היהודים אין ארץ אחרת. יש לנו רק את ארץ ישראל.

ארץ ישראל וירושלים, בירתנו המאוחדת לנצח, זורמות בדם שלנו – –

– – הן חלק מהדנ"א שלנו. זה הבית היחיד – – –

אתה מסכים איתי על המשפטים האלה. זה הבית היחיד שלנו בעולם כולו – –

– – ואנחנו נילחם עליו עד הסוף, כפי שכבר הוכחנו בדורות הקודמים, למי שניסה להילחם בנו, כשאנחנו עם הגב לקיר וכשאין לנו ברירה אנחנו תמיד תמיד מנצחים. ננצח גם את הפורעים ונילחם בכם עד חורמה. הגישה שמנחה אותי היא תמיד להיות טוב עם הטובים, אבל גם לדעת להיות רע מאוד עם הרעים. אנחנו כמובן פותחים את ביתנו ותמיד נושיט יד לשלום, אבל נאחז חרב בידינו, חרב מגן, ונדע לפעול ביד ברזל כנגד כל מי שיעז להרים את הראש נגדנו. הצעת החוק ששמתי נותנת מענה בדיוק לזה. תודה רבה.

אדוני השר, אני חייב לומר לך שכנראה לא הבנתם את הקונספציה. להגדיל את המשטרה ואת משמר הגבול בעוד 10,000 לוחמים – אני לא נגד, אני בעד. זה טוב, אבל זו אותה קונספציה. אתה תעבור מ-30,000 ל-40,000, ואתה צריך 200,000 אנשים. בפעם הבאה, בהיקפים הגדולים – כשאנחנו רואים מה הולך להיות במדינת ישראל, לצערי הרב, אנחנו לא ערוכים. צריך לשנות קונספציה. הייתי ראש העיר ירושלים, עברנו מחמישה ל-50 צוותים של שיטור עירוני. הם עושים יופי של עבודה. בירושלים יש 2,000 שוטרים. הם עושים עבודה נפלאה במקום שהם נמצאים, אבל ירושלים זקוקה ל-12,000, 12,000 מתנדבים.

אני מסביר לכם שאתם מסתכלים על המלחמה של אתמול במקום להסתכל מה הולך להיות מחר. יש ערים שלצערנו הרב, ב-250,000 טילים סביבנו, יהיה לנו סדר גודל של 5,000 אתרי הרס. אין מספיק כוחות בצה"ל להתמודד עם זה. לצערנו הרב, אם רק 20,000 מהתושבים הערבים, 1% מהאוכלוסייה, ישתתפו במלחמה הבאה, לצערנו הרב – וזה לא דמיוני – אתה תצטרך לפרוס אלפי צוותים בצירים אל הערים, בתוך הערים, במקומות העבודה, במתקנים האסטרטגיים. אני מדבר על היקפים – אתם כנראה לא קולטים מה עומד מולנו. אני כאן עומד על במת הכנסת ועונה לך, שלא תגידו שלא אמרנו היום. יש לכם עוד זמן, ולתת לראשי ערים להרים את הקונספט הזה זה לא בשמיים. הם יעשו את זה מאוד מאוד מהר. אתם צריכים לסמוך עליהם, או לפחות תיתנו לכמה מהם להוביל מהלכים ולהוכיח שזה מודל נכון. זה מודל שרותם את התושבים הלוחמים להגן על הקהילה.

אני רוצה לומר לכם שבדיזינגוף – באירוע של דיזינגוף אחד הלוחמים שהיה שם, שלקחו לו את הנשק, איך הוא אמר? אם הייתי שם – הוא היה מייצר מגע. לוחמים יודעים לייצר מגע.

רק שהמספרים הם קטנים, ואנחנו צריכים מספרים גדולים. את כנראה צריכה לעשות חשבון אחרת, כי אני מדבר על היקפים בפקטור, בסדר גודל יותר גדול.

וצר לי להגיד, אדוני השר, שאתם עדיין בקונספציה, ואנחנו לא ערוכים למלחמה הבאה.