קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, חבר הכנסת אבוטבול, על השאילתות החשובות האלה. אז יש פה שני עניינים שאתה מתייחס אליהם, אחד הוא התעריפים והשני הוא השינויים בדרכים, כל הסדרי התנועה שנגרמים מכך שיש בעצם עבודות הכנה לקו החדש של הרכבת הקלה, שכמו שאתה יודע, ברגע שיש רכבת קלה – ובירושלים אנחנו רואות ורואים את זה מצוין – כמה היא משפרת את איכות החיים, כמה היא משפרת את יכולת התנועה ואת חופש התנועה של הציבור הרחב, בפרט, כמובן, לאלה שמבינות ומבינים שתחבורה ציבורית היא-היא הדרך להתנייע ממקום למקום.
בוא נתחיל מהעניין הזה של – בקשר לשינוי מסלול הקו, כאמור, הקו הירוק של הרכבת הקלה, אלה העבודות שגורמות להסטות בציר בר אילן, וזה באמת מוביל לצמצום הנתיבים והאטה משמעותית במהירות הנסיעה בציר, וגם לפגיעה ברמת השירות. זה מובן מאליו, אבל ברור שזה למען שיפור דרמטי בשירות שיהיה כשהקו יתחיל לפעול.
בשבועיים האחרונים בוצעה פעימה אחרונה של ההסטות, ואנחנו מזהות שיפור משמעותי בשירות מבחינת משך זמן הנסיעה שמבצעים הקווים הבין-עירוניים בתוך העיר, מבחינת אמינות השירות לנוסעות והנוסעים ומבחינת המענה לחוסר הוודאות, לעומסים שנוצרים בתחנות לאורך האיסוף, נוסף לשיפור דרמטי בשגרת החיים של תושבות ותושבי האזור, שנהנים מזרימת תנועה טובה בציר בר אילן ואיכות חיים משופרת.
צריך לציין גם שמשתמשות ומשתמשי הקווים שהוסטו מציר בר אילן, רבות ורבים מהם שלא מתגוררים לאורך הציר הזה, כמו תושבות ותושבי רמות, רמת שלמה, בית וגן, גבעת שאול והר נוף – גם הם עשו עד היום נסיעה משלימה בשירות העירוני כדי להגיע לציר בר אילן. היום, לאחר ההסטה של חלק מהקווים לציר המת"צ החדש או לנקודת הקצה, יש משתמשות ומשתמשים שנאלצו לבצע מעבר קודם ועכשיו יוכלו להגיע לנקודת המוצא בלי נסיעת מעבר; יש כאלה שעדיין יצטרכו לעשות נסיעת מעבר.
סליחה, אדוני, אני עדיין לא סיימתי את התשובה.
באשר לתעריפים, אני שמחה לבשר לאדוני שאכן בדיוק אלה הדברים שראינו לנגד עינינו, יחד עם עוד מטרות חברתיות רבות, כשתכננו את מהפכת "דרך שווה", שהיא מהפכה שמשפרת באופן ניכר את התעריפים של התחבורה הציבורית לנוסעות ולנוסעים. בדיוק הדבר הזה, שלא יכולת להשלים נסיעה באותו כרטיס, הוא הדבר שהמהפכה הזאת באה לתקן, והיא אכן תתקן, משום שעכשיו אתה תשלם לפי המרחק שאתה נוסע ולא לפי איזה אוטובוס עלית עליו, ובמחיר של נסיעה מקומית תוכל להחליף כמה אוטובוסים שצריך ולנסוע כמה שאתה רוצה בתוך 15 ק"מ – מרחק עצום – ובמשך שעה וחצי. ערים בודדות שהדבר הזה היה קיים בהן לפני שתיכנס לתוקף המהפכה ב-1 באוגוסט היו אסירות תודה. קיבלנו ללא הרף פניות מציבור שאמר: למה אין אצלנו את הסידור הזה של 90 הדקות? גם אנחנו רוצות ורוצים. ועכשיו, באמת, במקום למעלה מ-80 תעריפים שונים, שהיית צריך לעבור ולהחליף ולקנות עוד כרטיס ועוד כרטיס אם היית צריך לעבור אוטובוס, עכשיו קודם כול החישוב הוא רק לפי מרחק, לא לפי שום קומבינה אחרת, והוא מאפשר נסיעה כביכול עירונית, מקומית, למרחק של 15 ק"מ למשך שעה וחצי. זה כולל, אגב, מעבר גם בתוך הרכבת הקלה בירושלים – גם היא נכללת בתוך השעה וחצי ובתוך 15 הק"מ האלה.
אני רוצה להגיד יותר מזה. האפשרות לקנות, במיוחד בגליל, בנגב, ביו"ש, בגולן, את כרטיסי האזור, חופשי-חודשי אזורי, שמקנה יכולת לנסוע ברדיוס של 40 ק"מ באופן בלתי מוגבל לחלוטין בתעריף של 99 שקלים בלבד, ולילדות-ילדים, נוער, גמלאיות-גמלאים, זכאיות-זכאי ביטוח לאומי וסטודנטים זה 49.5 שקלים – אני מזכירה: בנות ובני 75 ומעלה לא ישלמו בכלל על תחבורה ציבורית, כולל לא על הרכבת הכבדה – כך שאנחנו בדיוק ראינו לנגד עינינו קהלים כמו הציבור החרדי, שהם באמת האנשים שמשתמשים הכי הרבה בתחבורה הציבורית, ונוסעות משפחות שלמות מקצווי הארץ לקצה לשבתות, לאירועים, ועד היום היו צריכים לשלם על כרטיסים בודדים יקרים מאוד למרחקים כאלה. היום תהיה להם, מ-1 באוגוסט, אפשרות לרכוש כרטיס חופשי ארצי, שגמלאיות וגמלאים, ילדים, נוער, זכאי ביטוח לאומי, ישלמו עליו 112 שקלים לחודש, לנסוע באופן חופשי במשך החודש בכל רחבי הארץ. לאדם שהוא לשמחתו ללא מוגבלויות ולא בגיל השלישי ולא ילדות וילדים זה יהיה 225 שקלים, אבל זה נותן בדיוק לציבור שעד היום היה צריך לשלם, כמו שאתה מתאר, בצדק, עוד כרטיס ועוד כרטיס ועוד כרטיס – נותן לו את האפשרות להשתמש בתחבורה הציבורית בצורה המשתלמת ביותר.
אז בעניין התוואי, בעניין ההסטות של התוואי, הדבר הזה הוא פשוט תוצאה של עבודות לשיפור התחבורה הציבורית, והוא דבר שהוא כבר משתפר והוא ייפתר. לעניין התעריפים, ב-1 באוגוסט, אני מבטיחה לך, אתה תראה שבמיוחד משפחות חרדיות, אבל בוודאי המשתמשות והמשתמשים בתחבורה הציבורית, יחסכו באמת מאות שקלים בחודש על השימוש בתחבורה הציבורית.
שוב אני מודה לך על השאלה המצוינת, חבר הכנסת אבוטבול. אכן, כמו שציינת, האמת היא שהמילה "סקר" היא פחות מתאימה פה; זה יותר שיתוף ציבור, הדבר הזה שעשינו. 150,000 אישה ואיש, אדוני היושב-ראש – אני לא חושבת שהיה אי פעם במדינת ישראל שיתוף ציבור שהשתתפו בו כל כך הרבה אזרחיות ואזרחים. זה רק מראה עד כמה הסוגיה היא כל כך בוערת ונוגעת, ואנחנו יודעות עד כמה מצב התחבורה הוא מורכב, קשה, מאתגר, כמה הזנחה לאורך כל כך הרבה שנים הייתה, שהציבור, היא באמת משוועת לפתרונות.
קודם כול, התשובה היא שהרבה מאוד אזרחיות ואזרחים קיבלו הזדמנות להשיב שלא באמצעות האינטרנט. הייתה חברה שפיזרה ברחבי הארץ, במוקדים שהציבור מסתובב-מסתובבת בהם, סוקרות וסוקרים, אנשים שהלכו עם שאלונים כתובים והנגישו ונתנו לאנשים הזדמנות לענות.
בכל רחבי הארץ, אני בטוחה שגם בערים חרדיות. אבל אני רוצה להגיד שהציבור החרדי נוסע גם למקומות, הוא נוסע לא רק בתוך הערים החרדיות, ברוך השם. בוא, אנחנו מדינה, אנחנו מתערבבות ומתערבבים. אני שואפת לזה שנתערבב גם יותר, אבל בוודאות הציבור החרדי קיבל הזדמנות לנגישות רבה לשיתוף הציבור הגדול הזה.
להגיד לך כמה השתתפו כאלה וכמה כאלה – אני עדיין לא קיבלתי את התוצאות, לא הגיעו עדיין לשולחני, זה עדיין בעיבוד. ברגע שיהיו התוצאות אנחנו כמובן גם נפרסם אותן, כי זה דבר שחשוב שנדע. הרי הסיבה שעשינו את שיתוף הציבור הזה הייתה כדי לקבל כלים לטייב את התחבורה הציבורית שלנו, כדי לתת שירות טוב יותר, כדי להבין בצורה המקסימלית מה חסר, מה אנשים רוצות ורוצים, מה הם צריכים, באילו בעיות הם נתקלים חוץ ממה שכולנו יודעים, שיש פקקים. כולנו יודעים ויודעות שאין מספיק שירות בתחבורה הציבורית, שוב, בגלל הזנחה ארוכת שנים, באמת כל כך הרבה שנים שהייתה כל כך הרבה בנייה נוספת, לציבור החרדי, בין השאר, בנייה נוספת שלא הוסיפה לבסיס התקציב כסף לשירות בתחבורה הציבורית; שהנהגים והתנאים שלהם הוזנחו בשנים האחרונות, ולכן יש לנו מחסור כל כך גדול במקצוע הכל-כך חשוב הזה שהתחבורה הציבורית נסמכת עליו. אז יש דברים שהם ידועים. אבל בסוף אנחנו רצינו לדעת גם דברים שהם אולי לא רק הדברים הגדולים, הרוחביים, אלא דברים ספציפיים – קו כזה, קו אחר, שכונה כזאת, שכונה אחרת – ו-150,000 אישה ואיש לבטח ייתנו לנו תמונה מאוד טובה. ברגע שיהיו תוצאות, אני מבטיחה לך שהן יתפרסמו.
תודה רבה, חברת הכנסת רון בן משה. קודם כול, אני תכף מבקשת את ההתייחסות הספציפית, אבל אני קודם כול רוצה להגיד: את יודעת שבעכו משרד התחבורה שם מטרונית ששיפרה באופן מאוד משמעותי את יכולת התנועה של תושבות ותושבי עכו. התגובות שאני שומעת הן ממש ברמת שינוי חיים. עכשיו אנחנו מרחיבות הרי את המטרונית גם לנהריה, ויש גם מטרונית חדשה שנוסעת במנהרות הכרמל, ואנחנו באופן כללי מאוד מאוד מאוד השקענו בטיוב כל המערכת של התחבורה הציבורית באזור הזה של הצפון וממשיכות וממשיכים לעשות את זה, כך שללא ספק המטרה הייתה לשפר את הרשת של התחבורה הציבורית. בסוף אנחנו חייבות וחייבים לייצר רשת, כי קו כזה או קו אחר אף פעם לא עומד בפני עצמו. השאלה היא איך את נותנת לאנשים אפשרות להתנייד.
אני מבקשת – את השינוי הספציפי הזה שאת מדברת עליו, אני לא מודעת לו, וזאת פעם ראשונה שאני שומעת על תחושה של פגיעה מתושבות ותושבי עכו. צר לי על כך, כמובן, אבל אני מבטיחה לך – אני רואה שאיתי פה מסתובב בניסיון להביא את הפרטים כבר עכשיו – אני מבטיחה לך, בואי ניגש מייד אחרי ואחבר אותך ליועצות וליועצים.
אני אגיד ככה: רשות התחבורה הציבורית באופן כללי באמת עושה – רגע אגיד אחד אחורה. בתקציב האחרון אני הבאתי תוספת תקציבית חסרת תקדים שמיועדת – בתקציב האחרון הבאנו תוספת תקציבית חסרת תקדים שמיועדת להרחבת השירות בתחבורה הציבורית. ברגע שבפעם הראשונה מזה שנים הייתה תוספת לשירות, זה אפשר לארגן מחדש את הקווים. המטרה היא כמובן לטייב את השירות, לטייב את אפשרויות התנועה. ספציפית לעניין עכו, אני מבטיחה לך, בואי נטפל בזה כבר עכשיו ותקבלי תשובה.
תודה רבה לך, חבר הכנסת מקלב. אכן, אתה צודק. חלק מהכוונה במהפכת "דרך שווה" היא שהיא גם תהיה יותר משתלמת וגם תגרום לציבור לנסוע ולהשתמש יותר בתחבורה הציבורית.
אני רוצה לספר לך, ואני חושבת שאתה יודע את זה, שבפסח האחרון אנחנו עשינו מאמץ אדיר לתגבור התחבורה הציבורית בחול המועד, במיוחד לציבורים שמשתמשים ומשתמשות בתחבורה הציבורית, ובאופן תקדימי וראשוני הוספנו קווים ושירות בתחבורה הציבורית גם לציבורים שקודם לא חשבו עליהם בהקשרים האלה. נתנו אפשרות לכל חלקי החברה הישראלית ליהנות בחול המועד בחופשה מתחבורה ציבורית לכל היעדים שהם יעדי פנאי, נופש וכו'. קל וחומר שכשאתה מפנה את תשומת ליבנו, אני בטוחה שברשות התחבורה הציבורית כבר יש מודעות לכך, וככל שיש צורך בתגבור ספציפי לאירוע מסוים או בזמנים מסוימים, ודאי שייעשה תגבור.
הרעיון הוא באמת לספק את השירותים, לתת לציבור את היכולת לנוע ממקום למקום, את היכולת להגיע לאן שאת רוצה או אתה רוצה להגיע בחיים. אז אני מודה לך שאתה מפנה את תשומת ליבי. אני אוודא, למרות שמהיכרותי את העובדות והעובדים במשרד התחבורה – שגם אתה מכיר אותם היטב, ברשות התחבורה הציבורית – אין לי ספק שזה כבר נמצא על שולחנם, אבל אני בוודאי אוודא שזה המצב.
אז ברשותך, אדוני, מילה בטרם אני יורדת מהדוכן, שכן החוק הראשון שמונח על שולחננו להצביע עליו כעת הוא חוק פיזור הכנסת הזאת, ואני רוצה להגיד שאני מצירה על כך מאוד. לא סוד הוא שכיושבת-ראש מפלגת העבודה, סיעת העבודה הייתה סיעת היציבות בקואליציה ובממשלה הזאת, ועשינו מאמצים אדירים לשמור עליה. אני עומדת כאן בגאווה רבה לא רק כשרת תחבורה ולא רק כיושבת-ראש מפלגת העבודה אלא כחברה בממשלה הזאת וחברה בקואליציה הזאת, שהן שתיהן היסטוריות וחשובות למדינת ישראל בצורה בלתי רגילה, ולא היו צריכות לסיים את דרכן עכשיו, ממש ממש לא. אנחנו מדברות על קואליציה ראשונה אי פעם שהורכבה ממגוון כל כך רחב של מפלגות, ממגוון כל כך רחב של חלקים בחברה הישראלית – –
– – אנחנו מדברות על הקואליציה הראשונה במדינת ישראל שהייתה חברה בה מפלגה ערבית – –
– – בשיתוף פעולה מלא לטובת כלל אזרחיות ואזרחי ישראל.
אנחנו מדברות ומדברים על ממשלה – – –
אנחנו מדברות ומדברים על ממשלה שהתחילה להחזיר את מדינת ישראל לידי האזרחיות והאזרחים שלה – –
– – שהתחילה לשקם את המשרדים המוזנחים והמפוררים שמצאנו.
– – להוסיף שירות של תחבורה ציבורית, בכלל להתייחס לעובדה – –
– – שתחבורה ציבורית היא העתיד והיא הדבר שאזרחיות ואזרחי ישראל זקוקים לו כדי שהם יוכלו להתחיל לצאת מהפקק.
אנחנו מדברות ומדברים על ממשלה שהתחילה לראשונה אי פעם לטפל בבעיית האלימות והפשיעה, בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט – –
– – שהיה לה אומץ לעמוד מול ארגוני פשיעה – –
– – ולטפל בהם כמו שצריך. אנחנו מדברות ומדברים על ממשלה שחזרה לדבר אל יהדות התפוצות.
אנחנו מדברות על ממשלה שהחזירה את השיח מול אחינו ואחיותינו בתפוצות להיות שיח של שותפות ולא שיח של ניכור.
אנחנו מדברות ומדברים על ממשלה – –
– – שהתחילה לבנות את מדינת ישראל מחדש.
אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, הכנסת הזאת ראתה לצערי שפל של התנהגות אופוזיציונית.
שפל. כמי שהייתה חברת אופוזיציה שנים רבות, אף פעם לא הייתה התנהגות כזאת מצד האופוזיציה – –
– – שלא רצתה להפיל את הממשלה אלא שממש רצתה להפיל את מדינת ישראל כל זמן שהם לא בשלטון בה.
אנחנו לצערי נלך עכשיו שוב לבחירות, דבר שהוא לא טוב למדינת ישראל – –
– – אבל התוצאה של הבחירות האלה, אין לי שום ספק, תהיה ממשלה טובה עוד יותר מזאת שהייתה עכשיו – –
– – ממשלה שתמשיך להגן על מדינת ישראל מפני הסכנות שמקבלות כאן מופע מסוכן ומחריד – –
אנחנו נלך לבחירות בראש מורם, אדוני היושב-ראש, ואנחנו נחזור ונבנה את מדינת ישראל כמו שעשתה הממשלה הזאת. תודה.
1,917 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.