קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בראשית דבריי, חבר הכנסת עודה, אני רוצה כבר לומר שמדובר באירוע קשה, טרגי, שצה"ל ואני, באופן אישי, מצטערים עליו מאוד ושולחים תנחומים למשפחה. בליל 12 בינואר 2022 כוח צה"ל ביצע פעילות מבצעית בכפר ג'לג'וליה לסיכול אירוע טרור ולאיתור אמצעי לחימה – פעילות סופר-לגיטימית וחיונית. במסגרת הפעילות הצבאית כוחות צה"ל עצרו כלי רכב לבידוק, כאשר באחד מכלי הרכב נהג עומר אסעד, אשר לא נשא עימו תעודה מזהה וסירב לבדיקה. מאחר שלא שיתף פעולה והפריע לכוחות הביטחון בביצוע משימתם, הונחה רצועת בד על פיו, וידיו נאזקו. אסעד נלקח לחצר בית סמוך, לשם הובאו עוד שלושה עצורים. בתום הפעילות המבצעית ובחלוף חצי שעה שחררו הלוחמים את העצורים וביניהם גם את אסעד. החיילים לא זיהו שיש סימני מצוקה או סימנים מחשידים אחרים בנוגע למצבו הבריאותי של אסעד, ועל רקע התנהגותו הלוחמים סברו שהוא ישן, ולא ניסו להעיר אותו. כמו כן, על פי ממצאי דוח הנתיחה שהועברו על ידי הפלסטינים, עולה כי מותו של אסעד נגרם כתוצאה מדום לב.
הרמטכ"ל קיבל את מסקנות התחקיר הנ"ל, וקבע כי מדובר באירוע ערכי חמור ביותר. לדבריו, עזיבת הכוחות את הזירה והותרתו של אסעד במקום מבלי לוודא את מצבו מעידה על קהות חושים ומנוגדת לערכי צה"ל, ובמרכזם החובה לשמור על כבודו של כל אדם באשר הוא אדם. הרמטכ"ל הורה כי מסקנות התחקיר הפיקודי ולקחיו יילמדו ויוטמעו בקרב כלל הכוחות, על מנת למנוע מקרים דומים בעתיד. בעקבות המקרה מפקד הפלוגה ומפקד המחלקה הודחו מתפקידם, ומפקד הגדוד ננזף על ידי מפקד פיקוד מרכז. כאמור, צה"ל ואנוכי מצירים על מותו של עומר עבד אל-מג'יד אסעד ושולחים תנחומים למשפחתו.
שאלה חשובה, וזאת הזדמנות טובה להשיב עליה, דווקא ממני. צה"ל פעל לפני 55 שנה בפעולת מגן בשם ממשלת ישראל, פעולת מגן לגיטימית כנגד תוקפנות ברורה, ירדנית, אגב, לא פלסטינית, ירדנית – בגדה המערבית. מאז לא נמצאה דרך לשידוד מערכות מדיני. זה בהחלט טרגי. בעיניי דברים שקורים בסטיכיה הם פחות טובים. אבל סיום כיבוש הוא לא דבר שראוי להיעשות תוך כדי השארת אנרכיה בשטח. ולכן הריבון, כלומר המפקד הצבאי, עושה כמיטב הבנתו לשמירה על הסדר, כפי שדיברנו בשאילתה קודמת, ועל ביטחון כל התושבים, כל האזרחים – יהיה מינם, מוצאם האתני, הדתי, הלאומי אשר יהיה. כולנו צריכים לקוות לימים של רגיעה ושל ישיבה תחת הגפן והתאנה.
350 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.