חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, הבאנו היום הצעת חוק מאוד מאוד חשובה. אני לא יודע אם אנשים שמו לב אליה היום, אבל זאת הצעת חוק מהפכנית שישראל מחכה לה כבר הרבה מאוד שנים: להפסיק גזל של עובדים רבים ששווי השימוש שמחייבים אותם בו מדי חודש בתלוש השכר שלהם אף פעם לא משקף את המציאות ואת השווי האמיתי שצריך לשקף מבחינת כלי הרכב שהם נוסעים בהם. אנחנו יודעים ששווי שימוש היום מתחיל באחוז מסוים, 2.48%, אם אינני טועה, באופן אוטומטי, ונשאר כך לאורך כל השנים שבהן אותו עובד נוסע ברכב. אממה, מחירו של הרכב פוחת – הזמן חולף, ומחיר הרכב שבו משתמש הנהג פוחת, אבל שווי השימוש נשאר בדיוק אותו דבר, ולכן נוצר מצב שהעובד משלם מס גבוה מאוד על לא עוול בכפו. הדבר הזה מצריך שינוי כבר הרבה מאוד שנים. אני יודע שרשויות המס מעדיפות שלא, כי כיף להן לגבות כמה שיותר כסף גם אם לא צריך לגבות אותו. אבל עדיין הנושא הזה צריך להיות מתוקן. העוול הזה נגרם הרבה מאוד שנים, ואנחנו צריכים לתקן אותו, לכן הבאתי את הצעת החוק.
אני באמת מאמין שאפשר להעביר את החוק הזה היום בקריאה טרומית. אני חושב שחברי הקואליציה, חלקם מבינים שזה חוק טוב. גם דיברתי עם כמה מהם ובדקתי, ואני חושב שיש סיכוי שהחוק הזה יעבור. מי שיתנגד לחוק הזה בעצם פוגע בעובדים רבים שיכולים לקבל איזושהי הנחה בהוצאת המס שלהם מדי חודש, שהם מוציאים אותה בלי שום סיבה לא בצדק, ובאופן שהוא אפילו גזל, צריך להגיד את האמת.
אני חושב שגם היום בתוך משרד האוצר יש הרבה מאוד קולות שחושבים שהבשילה העת לקדם את החקיקה הזאת. זאת אומרת, גם אם יש מי שמתנגד ברשות המיסים, שרוצה להמשיך לגבות כסף, עדיין גם במשרד האוצר יש קולות רבים שחושבים שהחקיקה הזו היא חקיקה שהבשיל הרגע לחוקק אותה, ולכן אני חושב שאנחנו צריכים היום לפחות לקדם את זה בקריאה טרומית. מן הסתם קריאה טרומית זו רק ההתחלה, זה עדיין לא הסוף. יש אחר כך גם קריאה ראשונה, שנייה ושלישית.
אני מוכן – ואני מציע פה לשר האוצר, או לסגן שר האוצר חברי – – –
השר במשרד האוצר. הוא איתנו?
האמת היא שאת הטיעונים טענתי, ואתה גם יודע שהם מוצדקים. אבל אני מכיר גם את הנסיבות. אני הייתי בקואליציה ועבדתי גם מול משרד האוצר. הייתי כמו חברי חבר הכנסת ולדימיר בליאק, מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ואני מכיר את הקשיים מול אגף התקציבים. אני מכיר את הכול. אבל אני עדיין חושב שהבשילה העת לחוקק את החוק הזה. זה חוק נכון, ואנחנו צריכים לעשות אותו למען אזרחי ישראל.
אם שר האוצר יסכים, אני מוכן שנקדם את החוק בתיאום. לא נמשיך לקדם אותו מלבד הקריאה הטרומית, אלא אם כן יהיה תיאום מול שר האוצר ולשכתו. אני חושב שהדבר הזה הוא דבר שצריך באמת לקרות. טוב יהיה אם נפסיק לקחת יותר מדי כסף מאזרחי ישראל. היום אנחנו יודעים שיש קושי גדול, יש יוקר מחיה. זה עוד כמה שקלים בחודש לכל עובד ועובד. זה לא דבר רע. אז יכול להיות שיגידו ברשות המיסים: לא ולא; אנחנו לא מוכנים; אנחנו רוצים להמשיך לגבות. אבל אני רוצה להזכיר לכם, אדוני השר במשרד האוצר, שהגבייה היא בעודפים. יש כסף ברשות המיסים. רשות המיסים גובה מצוין, והיא בעודפי גבייה, אז לא יקרה כלום אם הם יעזרו קצת לאזרחי ישראל בעניין הזה, שכורעים תחת הנטל. זה לא יהיה דבר רע.
אני אגיד לך איפה הבעיה – אני לא יודע מה יקרה עוד שבועיים, אדוני יושב-ראש הקואליציה.
אז זה מה שאני אומר, מה השוני אם זה יעבור בטרומית?
זה נכון. לא ישבתי.
לא, לא.
אוקיי, אז אני מקבל את הצעת יושב-ראש הקואליציה והצעת השר והצעת מרכז הקואליציה בוועדת הכספים.
אנחנו נדחה את זה בשבועיים בשביל שזה יעבור בהסכמה.
לא, אני אעדיף לשמוע אותה עוד שבועיים, אם לא – – –
כן, תשובה והצבעה במועד אחר.
כן. ואני מקווה שבעוד שבועיים, בעזרת השם, נוכל באמת לקדם את החקיקה. תודה רבה.
614 מילים של מכלוף מיקי זוהר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.