קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני עולה פה על הדוכן פעמים רבות ומעלה את הנושא הכואב של ההתעללות בפעוטות. עולה ומציף, מדבר וזועק, כי אין מי שיעשה את זה בשבילם. כל פעם מחדש זו מלחמה. זו מלחמה מול המשרדים, מול הפרקליטות, מול המשטרה, מלחמה שלא נגמרת. והיא מלחמה קשה, כי כמעט בכל מקום שאליו אתה פונה מעמידים לך קיר: אי-אפשר, זה לא נהוג, יש מניעה, זה לא תואם. לא ולא ולא ולא. כל הזמן לא. וכל פעם המלחמה הזאת מתישה, להתמודד מול מערכת קשה מאוד. אני כמעט מגיע לנקודת שבירה, ואז בלילה אני מקבל את הטלפונים מההורים, שעם כל הכאב שלהם ועם כל הסבל והגיהינום שהם עוברים, חשוב להם להתקשר ולחזק, להגיד לי להמשיך להילחם. ואז הייאוש נמחק, והתסכול נעלם, כי אני נזכר בשביל מה אנחנו פה. אני פה בשביל ההורים האלו, בשביל הילדים, אני פה בשביל להילחם את המלחמה שלהם, בשביל שמישהו יקשיב להם, בשביל לשנות עבורם את המציאות הנוראית שאליה הם נקלעו.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני עומד פה היום בעוד צעד במלחמה ומנמק את הצעת החוק הזו. האמת, כשגיליתי את התופעה ההזויה הזאת, שמורשעת בהתעללות בקטינים יכולה לחזור ולעבוד איתם, הייתי בהלם. לא האמנתי שזה חוקי במדינת ישראל. לא האמנתי שהמדינה מאפשרת מצב שבו מי שלחלוטין אסור לה להתקרב לילדים שלנו יכולה להיות מורשעת באותן עבירות שוב ושוב ושוב, ולא יגבילו אותה. איך אנחנו אמורים לשמור על הילדים שלנו במציאות כזו? בואו תשמעו כמה דוגמאות, שתבינו. מטפלת שהורשעה בשנת 2004 בתקיפת קטינה בת חמש – היא שברה לה את היד ודחפה את הראש שלה לאסלה – חזרה לעבוד, וב-2016 הורשעה שוב בטלטול וגרימת שטף דם במוח של פעוט בן פחות משנה. והדובדבן שבקצפת הוא שבזמן שהיא המתינה לכתב האישום השופטת אישרה לה לטפל בקשיש חסר ישע.
דוגמה נוספת: ב-2016 גננת הורשעה בתקיפת ילדים בנסיבות מחמירות – בעיטות, משיכות, טלטולים. היא ריצתה את עונש עבודות השירות שלה וחזרה לעבוד עם ילדים. ב-2020 הורשעה שוב אחרי שהכתה וגררה ילד מהשערות ברחבי הגן. ויש עוד המון דוגמאות. החוק הזה הוא הכרחי, הוא נחוץ והוא חייב לעבור. אסור שמי שהורשעה באלימות כלפי הקטנטנים שלנו תתקרב שוב לחסרי ישע. זה פשוט אסור.
אני שוחחתי בימים האחרונים עם נציגי הממשלה, שהביעו נכונות לקדם את החוק בכפוף לתיאומים. סיכמנו שהחוק יעלה להצבעה בשבוע הבא בתמיכת הממשלה, ואני מאמין שיושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת גלעד קריב, אשר הנושא הזה בליבו, יסייע לקדם את הנושא כמה שיותר מהר. בימים אלו אנו, בוועדת חוקה, מקדמים את הצעת החוק הנוספת שלי, שעליה אני נלחם כבר שנתיים וחצי, שקובעת החמרת ענישה למתעללות, וכולי תקווה ואמונה שנחוקק סוף-סוף את החוק החשוב הזה. אנחנו חייבים לספק מעטפת הגנה לילדים שלנו.
אני רוצה להודות למטה המאבק בהתעללות בגיל הרך, פשוט מלאכים שעושים עבודת קודש. שתבינו מיהם: זו קבוצה של הורים ומתנדבים, שהתחילו מבודדים והיום גדלו למאות. הם מלווים, תומכים, מייעצים, מקדמים ונלחמים בשביל למנוע מעוד הורים לעבור את הסיוט הזה, ואני תמיד אהיה איתכם ומאחוריכם.
לכן, אדוני היושב-ראש, למרות שיש לי רוב היום להעביר את הצעת החוק, אני לא אעלה אותה להצבעה, אני אעמוד בהתחייבות שלי מול הממשלה ואעלה אותה בתמיכת הממשלה בשבוע הבא, כי הניצחון למען הילדים הוא יותר חשוב מהניצחון הפוליטי. תודה רבה.
506 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.