קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עושה עוד ניסיון להעביר את החוק הכל-כך אלמנטרי הזה, הכול כך פשוט, הכול כך דמוקרטי. אני רוצה מאוד לראות איך המחנה הדמוקרטי, שיושב פה משמאלי, איך הוא מצביע. אני מאמין שהוא עוד יצביע בעד החוק הזה. על מה מדובר? אני רוצה להסביר בשפה הכי פשוטה. שני בני אדם חיים במדינת ישראל ורוצים לממש את חופש הפרט, חופש הדעה וחופש הדת, והם מחליטים שהם רוצים על פי דין תורה להידון בסכסוך אזרחי שביניהם. לאן הם פונים? עד לפני 16 שנים הם היו יכולים לפנות לכל בית דין רבני – להסכים שבית הדין ישפוט אותם. מאז שקמו בתי הדין הממלכתיים, הנוהג היה שאפשר להתדיין בפני בית הדין על פי דין תורה, בהסכמת שני הצדדים, בכל סכסוך אזרחי בדיני ממונות וכו'. דברים שלא נוגעים לחוק הפלילי, ודברים שלא נוגעים לעניין המינהלי כהגדרתו בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. חוץ מזה, אפשר לדון בבית הדין, על פי דין תורה. וככה שני אנשים שרוצים לסיים את הסכסוך ביניהם ושבית הדין יפסוק להם, יוכלו ללכת לבית הדין ולבקש את הסכמתו שידון בדבר הזה.
לפני 16 שנים הוגש בג"ץ, שמכונה פרשת סימה אמיר. ואז בפסק הדין החליטו שלושה שופטי בג"ץ שהיו שם, חשין, פרוקצ'ה וג'ובראן – תקשיבו טוב, בג"ץ החליט שלמרות שהם מכירים בצורך של קבוצות רבות בקרב הציבור היהודי בישראל ליישב סכסוכים בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה, אין לבתי הדין הרבניים סמכות לדון בסכסוכים ממוניים שאינם בגדר ענייני נישואין וגירושין, אפילו אם זה בהסכמת הצדדים. בג"ץ הכיר בזכות של שני אנשים להתדיין בפני בית הדין על פי דין תורה, אבל אמר שאין בסמכותם. לפי החוק שהיה קיים אז, בשנת 2006, אין סמכות לבית הדין לדון בדבר הזה, אלא אם כן הסמכות תעוגן בחקיקה מפורשת של הכנסת. כלומר, בג"ץ המליץ לכנסת: תחוקקו חוק.
אני רוצה לומר משהו על פסק הדין הזה. פתאום שופטי בג"ץ נוקטים פסיביות בלתי רגילה. הם שכחו את אפשרויות הפרשנות, שהם מתמחים בהן, ונזכרו בהפרדת הרשויות של מדינת ישראל כאשר ביטלו את הנוהג הקיים עד להסדרתו בחקיקת הכנסת. אתם מבינים? היה נוהג קיים. לפי הנוהג הזה נהגו במשך עשרות שנים. ופתאום בג"ץ אומר: כל הנוהג הקיים היה לא בסמכות, ואנחנו מחכים שהכנסת תחוקק חוק. אם הכנסת תחוקק חוק שמכירים בזכותם של אזרחי ישראל לדון בפני בית הדין הרבני, אז תעוגן הסמכות הזאת שיידון כל דבר אזרחי בפני בית הדין.
הצעת החוק, שאנחנו מצביעים עליה היום זה הדבר הכי דמוקרטי שיכול להיות. דמוקרטיה בפיכם? זה החוק הכי דמוקרטי שיכול להיות. מדובר בזכותם של אזרחי מדינת ישראל לבחור שעניינם יהיה נדון על פי דין תורה, בבתי הדין הממלכתיים הרשמיים של מדינת ישראל. אשר על כן, אני פונה אליכם. אני יודע שעוד מעט סגן השר כהנא יבוא להשיב על הצעת החוק. אני משוכנע שסגן השר כהנא היה רוצה להצביע בעד. אני גם מקווה מאוד – – –
אני משוכנע. אני מקווה שהוא יממש את רצונו הפנימי למרות – אולי יש משמעת קואליציונית, אני לא יודע. אני מקווה שאין משמעת קואליציונית. זה דבר הכי דמוקרטי שיש.
ועכשיו אני רוצה להשיב לחברי חבר הכנסת אלכס קושניר. אתמול אנחנו הפלנו את החלטת ועדת הכספים לאשר את הצו בעניין הסיגריות האלקטרוניות. ואלכס קושניר פה, במופע אגרסיבי, נקרא לזה ככה, פנה אלינו, לאופוזיציה, בפנייה מאוד דרמטית: עד לאיזו תחתית אתם מתכוונים לרדת? כך היו המילים של אלכס קושניר. ואני רוצה להשיב לאלכס קושניר אחת לאחת. חבר הכנסת קושניר, ראש מפלגתך התבטא כך בעבר הלא-רחוק: להעמיס את החרדים על מריצות ולהוביל אותם למזבלה. חבר הכנסת קושניר, לתחתית הזאת אנחנו לא נגיע. אי-אפשר להגיע לתחתית הזאת, אלא רק לא בני אדם. סגן השרה יאיר גולן, חבר הקואליציה, אחד החברים הבכירים בקואליציה, התבטא כמה התבטאויות מאוד מאוד נמוכות. על אנשי חומש הוא אמר: תתי-אדם. חבר הכנסת קושניר, לתחתית הזאת אנחנו לא נגיע. לעולם לא נגיע לתחתית הזאת. דרך אגב, לא זוכר ששמעתי כמה גינויים, מאף אחד, ולא שמעתי התנצלויות מאף אחד מאנשי הקואליציה הנאורים והדמוקרטים. סגן השר יאיר גולן, שמככב באמירות מפוקפקות ותחתיתיות על תיכוניסט – בחור תיכוניסט שמע הרצאה של סגן השרה יאיר גולן והעז להביע את דעתו בדבר חשיבותם הביטחונית של יהודה ושומרון. אמר לו סגן השרה גולן, בלי להתבלבל: אתה – התיכוניסט; שביעיסט הוא היה – אתה סכנה לביטחון ישראל. לא פחות ולא יותר. על זה אני אומר: חבר הכנסת קושניר, לתחתית הזאת אנחנו לא נגיע. אתמול הוא הגיע לשיא ההצהרות המפוקפקות שלו. הוא כינה את ראש הממשלה לשעבר, ובעתיד הקרוב מר בנימין נתניהו – והוא התבטא כך לא רק כלפי נתניהו, גם כלפי כל המחנה היהודי לאומי: אתם מחלה ממארת. לא שמעתי גינויים, לא שמעתי הסתייגויות. חבר הכנסת קושניר, גם לתחתית הזאת אנחנו לא נגיע. כי אנחנו בני אדם. אנחנו לא מסוגלים להגיע לתחתיות שאתה וחבריך, ראש מפלגתך, אתם בהתבטאויות שלכם בחודשים האחרונים הגעתם אליהן.
אני מקווה שלתחתית של להצביע על הצעת חוק – הצעת החוק שאני מביא בפניכם שהיא כל כך דמוקרטית, היא כל כך באה לממש את חופש הדת, את חופש הרצון של האזרחים להידון בדין תורה בפני בתי הדין הרבניים – אני מקווה שלתחתית הזאת אתם לא תגיעו, ותתמכו בחוק הזה. תודה רבה.
801 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.