קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, כבוד השרים, כנסת נכבדה.
דליה היא אלמנה מחיפה, עם ארבעה ילדים נכים. יש לה ילדה אחת בתרדמת, עיוורת ובלי מוח – אי-אפשר ככה, מי שלא רוצה לשמוע, שיצא.
חברים, אני מדבר גם על ילדים נכים, כדאי לשמוע – ומי שבאמת לא יכול, הכול בסדר.
צודקת. צודקת, חברת הכנסת אורלי אבקסיס לוי. דליה היא אלמנה עם ארבעה ילדים נכים. אחת מהילדות שלה, יש לה תרדמת. היא עיוורת, ובלי מוח. ילדה משותקת. יש לה ילד שעבר ניתוח מוח, שני מסוגו בעולם, שבו הוציאו לו את הגידול. פתחו לו את הראש, והוא איבד את השמיעה וסובל מהמון בעיות. יש לה גם תאומות, שלאחת מהן התפרצה מחלת נפש ועכשיו היא מאושפזת במחלקה הפסיכיאטרית. הילדה הזאת כמעט לא מגיעה הביתה. וכשדליה, האימא, שואלת אותה: למה את לא מגיעה בשבת הביתה? היא אומרת: אימא, אני מצטערת, אבל בבית צפוף; בבית אין אוכל; בבית קר; בבית חם; אין מזגן; כאן יש לי ארוחה חמה; כאן יש לי פינה חמה; כאן יש לי לאן לחזור.
חבריי חברי הכנסת, הדברים הללו משקפים לא מעט מוגבלים ונכים, וכמובן את המשפחות שלהם, שסובלות ומתמודדות עם מציאות מאוד מאוד מאוד לא פשוטה, מציאות של עוני, מציאות של קור, מציאות של חום, מציאות של חסך, אפילו באוכל, אפילו בארוחות. החוק הזה שעולה כאן על שולחן הכנסת הוא צעד קטן ברווחה של הנכים, והוא המעט שבמעט שניתן לעשות.
נמצאת כאן שרת התחבורה, שבדרך כלל מדברת בטלפון כשאנחנו מדברים. טוב, האמת היא שגם כשהיה כאן עימות, שרת התחבורה רק דיברה בטלפון. אבל גברתי השרה, אולי כדאי לחשוב, אולי כדאי לשמוע את זה, את העניין הזה של הנכים, ההנגשה בקווים הבין-עירוניים, כדי להבטיח לנכים את השימוש בתחבורה הציבורית. יש בינינו מחלוקת בהרבה מאוד דברים, אבל בנושא הזה, נדמה לי שגברתי השרה תסכים, וגם בנושא ההצעה הזאת, שבאה להקל על הנכים, שבאה להקל על אנשים שקשה להם. אוכלוסיית הנכים מונה בישראל 1.5 מיליון אנשים, שמתוכם 75% עם מוגבלות חמורה, עם מוגבלות שמונעת מהם תפקוד יום-יומי, מוגבלות שמקשה עליהם, ומוגבלות, שעם כל הכבוד לביטוח הלאומי ולמה שניתן, אי-אפשר לגמור עם הכספים האלה את החודש. הנכים הללו שמשתמשים בתחבורה הציבורית הם אוכלוסייה שאנחנו יכולים לבוא לקראתה בצעד קטן. ועל כן, הצעת החוק שהגשתי – הצעה שבעצם אומרת שהמצב הקיים ישתנה, מצב שבו מהנחה של 33%, ההנחה תהיה 50% – היא צעד מאוד מאוד קטן, מאוד קטן, אבל זה צעד שיכול להקל על האוכלוסייה הזאת רבות.
אני רוצה להגיד תודה רבה לעוזרים שלי – לרוני צוריה, לאלון אוריאל, לנילי קדוש – שעזרו בניסוח של הצעת החוק הזאת, לחנמאל דורפמן, היועץ המשפטי, להדר טגנסקי, בחור מעולה ונפלא שבאמת בא עם ההצעה הזאת, ויחד עבדנו ובדקנו. חבריי חברי הכנסת, אפשר להקל, אפשר להקל על הנכים.
ועוד מילה אחת: הממשלה הזאת מקילה בכל מיני כיוונים, ויותר ממקילה – גם מחלקת לא מעט כסף. 53 מיליארד שקלים נתתם לתנועה האסלאמית. חבר הכנסת קארה, 53 מיליארד שקלים לתנועה האסלאמית. אין שום סיבה בעולם, אין שום סיבה בעולם – –
אין שום סיבה בעולם שלא ניתן לנכים. אין שום סיבה בעולם שלא ניתן לנכים.
אביר, אביר, אביר, הנתונים ידועים, הנתונים ידועים לכולם.
הנתונים ידועים לכולם. אבל אתה יודע מה? אני הולך איתך.
אני הולך איתך. הנתונים ידועים, מוכרים. אני הולך איתך. 1.6 מיליארד? אדרבה.
אדרבה. אדרבה. תיתן את זה לנכים. תן את זה לחיילי המילואים. אתמול הייתי בדיון בוועדת החוץ והביטחון. לכולם נותנים – לתנועה האסלאמית נותנים, לכל מיני רשויות נותנים, במיוחד – – –
אני צריך לחזור לרטווט את יוסי שיין? ברגע שאני אומר את השם שלו, אני עושה לו כאן ריטווט. רוב האנשים לא יודעים מי זה יוסי שיין. אז אתה רוצה שאני אזכיר את השם שלו? אבל על אביר קארה כן יודעים. אתה יודע למה? כי אביר קרא בא ואמר: יש לי בשורה; יש לי בשורה חדשה בבחירות.
אביר, אתמול היינו בדיון – אתה יודע, זה היה פשוט כל כך מרתיח. לכולם חילקו, ולמי לא נשאר? לחיילי המילואים. לחיילים שלנו. ואחרי זה אתה בדיון בוועדה לביטחון פנים – לשוטרים שלנו גם לא נשאר. בואו נקל. בואו נלך לקראת אוכלוסיות מוחלשות. וכאן, בנושא הזה, חבריי, לא צריך להיות כאן לא ימין ולא שמאל, לא דתיים ולא חילונים. כולנו, כולנו צריכים לתמוך בהצעה הזאת.
חבריי, תסתכלו על דליה בעיניים. תסתכלו על דליה, על הילדים שלה. תסתכלו על דליה ועל המציאות והמצוקה שבהן היא חיה. תסתכלו על דליה שלא יכולה לגמור את החודש. תסתכלו על דליה, שהמעט שבמעט שהיא מקבלת מביטוח לאומי לא מאפשר לה להכין לילדים שלה ארוחה בשרית כל יום, שלא לדבר על כל מיני מותרות. לפחות בנושא הזה של תחבורה ציבורית, בואו לקראת הציבור. אתם הבטחתם לפני הבחירות שיש לכם בשורה. אתם הבטחתם לפני הבחירות שאתם תבואו לקראת המוחלשים. אתם הבטחתם לפני הבחירות שזה יהיה כאן אחרת. בפועל, אם אתם היום תצביעו נגד ההצעה שלי, אתם לא פוגעים באיתמר בן גביר. אתם פוגעים באוכלוסייה של 1.5 מיליון, 1.5 מיליון אנשים, שמישירים אליכם עיניים ואומרים לכם: עדיין לא עיכלתם ולא פעלתם ולא עשיתם את כל מה שאתם צריכים לעשות, אבל לפחות בצעד הקטן הזה תבואו לקראת. ואנחנו נסתכל עליכם היום בעיניים ונראה איך אתם מצביעים אחד-אחד.
יש כאן חברי כנסת שעשו כאן קריירה בקואליציה, שמציגים את עצמם כך שהם חברי כנסת חברתיים, שהם חברי כנסת שדואגים למוחלשים, שהם חברי כנסת שבאים לקראת השכבות החלשות, שהם חברי כנסת שהנכים בראש מעייניהם. אז בבקשה, תתכבדו, חברי הכנסת, לבוא ולהצביע בעד הצעה שהיא כל כך הוגנת, כל כך נכונה, כל כך פשוטה, כל כך לא מסובכת. נראה אתכם מצביעים בעד ההצעה הזאת. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיב. קודם כול ולפני הכול, כי עכשיו אני רואה את הזקן של אדוני ובדיוק נזכר, תנחומינו, תנחומיי. שלא תדעו עוד צער.
השרה מיכאלי, קודם כול, אני חייב להגיד לך שכנראה נעלמו מעינייך הערות של חברתי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שמוכיחה שדווקא הרפורמה שאתם מציעים רק תגרום להחמרת המצב ולא לאיזשהו תיקון. אבל אני חייב להגיד לך משהו, עזבי את זה שנייה. אני שומע בקולך שאתם מסכימים. מה הבעיה, מה הבעיה להעביר את זה עכשיו? בסופו של דבר, הרי על מה המחלוקת בינינו, על חודשיים? על שלושה חודשיים? הרי לפי שיטתך אתם מסכימים. אז מה, אתם תתנגדו רק כדי להגיד שלא הצבעתם עם איתמר בן גביר? אני לא מאמין שתעשו את זה לנכים.
אז הינה, אומרת חברת הכנסת לוי ששר האוצר היה מוכן לתת. אני באמת אומר, אל תעשו פוליטיקה על הגב של הנכים. בואו נצביע עכשיו כולנו לטובת הנכים.
1,018 מילים של איתמר בן גביר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.