תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד סגן השר, לפני כעשרה ימים הציבו אנדרטה לזכרו של יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו – –
– – בצומת העלייה לחומש, במקום שבו הוא נרצח. האנדרטה הוצבה ליד מחסום צה"לי שנמצא שם באופן קבע. כמה שעות אחר כך באו אנשי משרד הביטחון, הצבא, והסירו את האנדרטה.
ברצוני לשאול: האם לא היה נכון יותר לגלות רגישות? מדובר פה על משפחה של נרצח טרור, מדובר פה על חלל טרור, שהמשפחה מאוד רואה במקום שבו הוא נרצח, במקום שבו הוא עלה בסערה השמיימה – רואה מקום – – –
היו"ר מיקי לוי: אני רק רוצה להעיר את תשומת ליבך, מכיוון שזיכרוני בדרך כלל הוא סביר פלוס: זו שאילתה שאני לא אישרתי אותה במסגרת השאילתות, כי יש לנו מכסה, ואני אתעלם מכך. אם סגן השר יודע להשיב, בבקשה. אם לא – – –
זו לא הייתה שאילתה, אדוני. זו לא הייתה שאילתה.
102 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.