קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אפילו פעם אחת לא זכינו שבשאילתות למשרד האוצר נראה פה את שר האוצר בכבודו ובעצמו. אני מאוד מאוד מכבד את השר חמד עמאר במשרד האוצר, אבל אזרחי מדינת ישראל צריכים גם לראות את השר בכבודו ובעצמו.
אדוני השר, בחודש אוגוסט הצדקתם מיסוי על המשקאות הממותקים, ואמרתם: יש לנו 600,000 חולי סכרת במדינת ישראל, זה עולה מיליארדים למדינה.
1. מדוע מקדם משרדך פגיעה בניתוחים הבריאטריים, המצילים אנשים מסוכרת ומוות וחוסכים לקופת המדינה?
2. האם תאפשר לקופות החולים להרוויח על חשבון הפריפריה וקופת המדינה? תודה.
טוב, אדוני השר, אתה מתאר לעצמך שלא הגעתי משום מקום ושאלתי את זה בעלמא. אני חבר ועדת בריאות ונמצא שם בדיונים, גם בתוכניות ה-cap, וללא ספק אנחנו כבר רואים בתמחור שהיום מציגים – בתי החולים נמצאים היום בהפסדים בלעשות את הניתוחים הבריאטריים. היום, אדם שרוצה להזמין ניתוח בריאטרי בשל השמנת יתר יחכה לפחות שנתיים, וגם יש מונופול של קופות החולים. השאלה היא אם אנחנו הלוביסטים של קופות החולים ודואגים למי שיש לו מונופול, או לבתי חולים, שלהם יהיה יותר קל. יש מסמכים פנימיים, למשל של בית החולים רמב"ם, שהם לא יוכלו יותר לבצע ניתוחים בריאטריים בהפסדים, ונהריה וכו' וכו'. ברור לך שגם אתה, אדוני השר – אנחנו מוכרחים להודות שגם במגזר החרדי וגם במגזר הדרוזי יש חולי סוכרת יותר מאשר בכלל האוכלוסייה, ואנחנו צריכים לדאוג לזה, ואנחנו במו ידינו הולכים לפגוע בדיוק בנקודה הזאת במקום לעודד.
קחו לתשומת ליבכם שתמחור לא נכון – כי צריך לזכור שיש גם הנחה שבתי החולים מחויבים לתת לקופות החולים – תמחור לא נכון זה פגיעה אנושה בשביל אלה שמחויבים ורוצים להציל חיים בשביל להינצל מהסוכרת. תודה רבה.
271 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.