הצעת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 18), התשפ"ב–2022

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, זה מאוד עצוב שאנחנו לא מסוגלים להסכים על שום דבר, ולמרות שברור לכולנו שהצו הזה הוא צורך חיוני לאזרחים – –

– – גם פה החלטתם מה שנקרא להבריז או להפך – להצביע נגד. אוקיי, גם עם זה אנחנו נתמודד.

אני רוצה לדבר על משהו שהיה היום בכנסת. היום קיימתי דיון מרתק בנושא שילוב החברה החרדית בשוק התעסוקה בארץ, אבל כרגיל, כרגיל – –

– – ח"כים חרדים לא הגיעו.

לא הגעתם לדיוני הר מירון, לא באים לדיונים על שילוב החברה החרדית – –

– – כי זה לא מעניין אתכם. היו שם דברים מרתקים. באנו בגישה אחרת, רצינו לפתור את הבעיות – –

– – של חוסר סנכרון והתאמה, ניסינו להבין איפה הפערים החברתיים או התרבותיים בין החברה החילונית לחרדית. היו דוגמאות מרתקות איך החבר'ה החרדים הצעירים – שאתם רוצים אותם בעוני, אתם רוצים אותם בבורות – רוצים לפרוץ את הגבולות האלה, והם הולכים לצבא, הם הולכים לשירות לאומי והם משתלבים ועובדים. ואתם יודעים מה? שאפו להם, לחבר'ה הצעירים האלה, שהם מפסיקים לפחד מהעסקנים, מהלחץ, ופורצים את הגבולות האלה.

אבל כרגיל, אתם לא שם. אתם יודעים רק לצרוח, אתם יודעים רק לקלל, אתם יודעים רק להזיק, אתם יודעים רק לבוא בטענות. כשיש דברים אמיתיים, כמו הדיון שהיה היום על שילוב החברה החרדית בשוק התעסוקה, כמו שהיו דיונים על מירון, שאתם בחרתם לא להגיע – 45 איש שילמו בחיים שלהם – אתם לא באתם כי זה לא מעניין אתכם, כי יכול להיות שהרפש והסירחון שהשארתם יצאו החוצה. אז אני מבטיחה לכם שהם יצאו החוצה.

כמו שהיום דיברנו – מי שלא יודע, שיעור התעסוקה אצל גברים חרדים לא רק שהוא לא עולה, הוא יורד. למה זה קורה? כי כשחזרתם לשלטון ב-2015 שוב התחלתם עם כל הקצבאות ועם כל הנדבות האלה, ואז אנשים נשארו בבית. אתם אומרים לציבור: תישארו בעוני, תישארו בבית. תהיו סמוכים על שולחננו, שאנחנו, העסקנים, ננהל אתכם, במקום להגיד: תצאו לחופשי, תפרנסו את המשפחות שלכם כמו גברים ואל תחכו שמישהו ייתן לכם שקל פה ושקל שם.

אז זאת המציאות: אנחנו עושים, ואתם יודעים רק להתבכיין ולזעוק זעקות.

בסוף הציבור ישפוט אתכם. הדור הצעיר, לא משנה חילוני או חרדי, נמאס לו להיות בעוני, נמאס לו להיות תלוי בכם, נמאס לו להיות תלוי בעסקנים שייתנו או לא ייתנו ולבקש את הנדבות האלה. אפשר גם ללמוד תורה ולפרנס בכבוד. בעדות המזרח בכלל גבר שלא יודע לפרנס – מה הוא שווה? מה זה היה פעם? צריך להביא פרנסה הביתה. ממתי זה גאווה גדולה להיות בעוני ושלילדים שלכם אין מה לאכול? החבר'ה שעוברים הכשרה מקצועית, במיוחד בתחום ההייטק – –

– – הם בסוף מגיעים למשכורות 18,000 שקל בחודש – –

– – 18,000 שקל בחודש – –

– – במסגרת שירות לאומי. ואתם תמשיכו לקלל, תמשיכו להתבכיין, ואתם תשלמו את המחיר על זה.