אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאשיב על הצעת החוק, אני רוצה שנביט לרגע אחורה למה שהיה כאן במשכן לפני יומיים, שלשום, ביום שני, והרעש הפוליטי האדיר שנוצר סביב סיפור חידוש תקנות החוק הישראלי ביהודה ושומרון. אני רוצה לומר לכל יושבי הבית – המעטים יחסית שנמצאים כאן כרגע: האם זה באמת הנושא? האם באמת אנחנו מתיימרים לפתור את נושא יהודה ושומרון דרך חקיקה כזאת או אחרת? האם מה שקורה בשטח הוא לא מה שבאמת קובע?
ואני אומר לכם, חברים, מה שקורה בשטח זה מציאות שמובילה אך ורק לכיוון אחד, במצב הנוכחי, והוא כיוון של סיפוח. ואני שואל את אלה שיושבים כאן ומכנים את עצמם ציונים, ואת אלה שמכנים את עצמם המחנה הלאומי, אני שואל: מה לאומי בליצור מציאות שבתהליך ארוך טווח תוביל לסיפוח של מיליוני פלסטינים למדינת ישראל? ובואו נניח שאפילו לא תהיה התנגדות, וזה אפילו יהיה לרצונם, במה אנחנו מתנחמים פה? האם זו תהיה מדינה שיש סיכוי שתיקרא ביתו הלאומי של העם היהודי? אני אומר לכם שלא, כי ביום ש-50% מאזרחי ישראל יהיו ערבים, בצדק הם יגידו: מה פתאום סמל המדינה הוא מגן דוד? אנחנו 50%. למה שהמנון המדינה יהיה התקווה? הרי אנחנו 50%. אבל אנחנו גם לא נגיע למצב הזה. האם באמת למחנה שקורה לעצמו המחנה הלאומי יש כוונה לתת במציאות של סיפוח שוויון זכויות מלא לתושבים הערבים של יהודה ושומרון? אני אומר לכם, לא ולא. אין לכם שום כוונה כזאת.
אז מה יהיה פה? מצב שלנצח אנחנו נוגשים במיליוני אנשים, כשיש שני מעמדות במדינת ישראל, מעמד של נתינים ששותפים לו מיליונים ומעמד של אזרחים. זו מציאות יציבה? ככה נביא את הגאולה למדינת ישראל, לאזרחי ישראל? איזה סיכוי שזה יקרה?
לכן, הסיפור הוא לא סיפור משפטי ולא פקיעת תקנות כאלה ולא פקיעת תקנות אחרות. הסיפור האמיתי הוא הכרעת דורנו: לאן פנינו – סיפוח או היפרדות. אני טוען שמי שציוני ומי שרגש לאומי מקנן בליבו, רוצה היפרדות. זה טוב לנו, ולמרבה השמחה זה טוב גם לתושבים הערבים של יהודה ושומרון.
מכאן, אדוני היושב-ראש, להצעת חוק הגנת הצרכן שהביא בפנינו חבר הכנסת ולדימיר בליאק, שאני רואה שהוא מקשיב למה שאני עונה לו ברוב קשב. ולדימיר.
ולדימיר, אני יודע שהתשתי אותך. עכשיו אני עונה לך. אקדים ואומר שהצעת החוק מקובלת. זו הצעת חוק חשובה, ובכוונת הממשלה ומשרד הכלכלה לקדם אותה במלוא המרץ.
בפירוט רב יותר אומר כך: הצעת חוק זו מבקשת לקבוע כי קמעונאי גדול יחויב להציע לצרכן לקבל חשבונית במסירה דיגיטלית, אך הצרכן יוכל לבחור אם ברצונו לקבל את החשבונית באופן זה או בעותק קשיח, בדף נייר או בפתק נייר, לצורך העניין. בנוסף, ההצעה מבקשת לקבוע כי בעסקת מכר מרחוק, קמעונאי גדול יחויב במשלוח חשבונית עסקה מפורטת באמצעות קובץ מצורף להודעת דואר אלקטרוני באופן מיידי, וגם במשלוח חשבונית נייר עם מסירת הטובין שהוזמן, אלא אם כן בחר הצרכן לקבל את החשבונית באחת הדרכים כאמור בלבד – עותק קשיח או אלקטרוני.
ועדת השרים לענייני חקיקה המליצה לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק, בכפוף לתנאים הבאים: א. החובה לשלוח חשבונית לצרכן בדרך מקוונת תחול רק על עסקאות באינטרנט. אני חושב – חבר הכנסת בליאק, זה נראה לי תנאי מקובל לחלוטין; ב. המשך הליכי החקיקה יקודמו בתיאום עם משרדי האוצר, המשפטים והכלכלה והתעשייה. אני לא רואה פה מכשלות או קשיים מיוחדים, אבל התיאום פה כמובן נדרש.
לעמדתי ולעמדת הגורמים המקצועיים במשרד, עשויה להיות תועלת לצרכן מקבלת חשבונית דיגיטלית, אשר נוחה יותר לשמירה ולאיתור ותורמת לשמירה על איכות הסביבה. ככל שתיוותר הבחירה בידי הצרכן אם לקבל את החשבונית באופן דיגיטלי או בנייר, הרי שלא צפויה פגיעה באוכלוסייה אשר מתקשה בשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כאלה ואחרים.
לסיכום דבריי, זו הצעת חוק טובה, והיא תקודם, אני מקווה, בשיא המהירות. איני רואה פה מכשלות מהותיות. תודה רבה.
578 מילים של יאיר גולן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.