קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים – אדוני.
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים – –
– – אני רוצה באמת לדבר ללב של כולם. יש רגעים, אדוני היושב-ראש, יש רגעים שבהם עבודת החקיקה של כולנו הופכת לרגעים היסטוריים. זה בדיוק המקרה של החוק שיעלה מייד להצבעה. מדובר ברגע היסטורי חשוב מאוד.
אני ממשיך, אדוני. אני אסתדר, אדוני היושב-ראש.
אני חוזר, אדוני. מדובר בחוק שמשנה מציאות עבור מאות אלפי אנשים עם מוגבלות. הם ובני המשפחות שלהם. אני מאוד מבקש מחבריי כאן – סליחה.
אני מאוד מבקש מכם, בחמש הדקות הקרובות, אנא מכם, לפחות תקשיבו להצעת החוק, ושכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו. אני מאוד מקווה שבסופו של יום או בסופו של הערב אנחנו כולנו נצביע. אז אנא מכם.
אמרתי שזאת הצעת חוק עם בשורה היסטורית כי מאות אלפי אנשים עם מוגבלויות ובני המשפחה שלהם – ההצעה הזאת תשנה את חייהם; תשנה, בעיניי, את פניה של החברה הישראלית. לפני שאני מקריא את עיקרי החוק, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי. עליתי ב-1962 לירוחם. הייתי ילד בן שבע, שהגיע לבית ספר הנשיא, וגם חבר הכנסת ביטון למד שם, נכון?
כן. על שם יצחק בן צבי. נכנסנו לכיתה ב', קבוצה של עולים חדשים ממרוקו, מתוניס, מרומניה, ובכיתה למדו איתנו ילדים עם מוגבלויות. לידי ישב ילד עם מוגבלות שהוריו עלו מתוניס, וזה היה פלא בעיניי כבר אז ששמו היה חברון.
כך קראו לו. אתה זוכר אותו, ביטון. וכל פעם אמרתי איזה מעניין הוא שמשפחת עולים בוחרת לקרוא לבן שלה בשם המרגש הזה "חברון". כך קראו לו. והוא היה חלק מאיתנו כל הזמן. פגשנו אותו בחוץ, שיחקנו איתו, אכלנו איתו. הוא היה חלק מהשכונה. הוא היה חלק מהמשפחה. הגענו לכיתה ג' או ד', ומישהו החליט "לנקות" את המרחבים שלנו. פשוט לקחו את כל הילדים האלה ושלחו אותם – כל אחד לכל מקום. הוא נשאר איתנו וגדל איתנו, אבל השאר נעלמו. ניקו לנו את המרחב. ומאז אנחנו פחות טובים, כולנו. מאז אנחנו פחות טובים. אז עשינו אלף ואחד דברים: להכיר את האחר, לחיות את האחר, אני והאחר, האחר ואני. אבל הדבר הבסיסי ביותר של להכשיר את הקהילה כדי לקבל בחזרה את מי שהיה יכול – את זה לא עשו הרבה מאוד שנים.
לא מעט בשורות יצאו בשנים האחרונות מהבית הזה. למרות תחושת הכאוס ולמרות הוויכוחים ולמרות הצעקות, נעשו דברים טובים בבית הזה. וזה עוד דבר טוב שייעשה בבית הזה. ההצעה הזאת מצטרפת לרשימה מכובדת של חוקים ששינו את המציאות במדינת ישראל. הצעת החוק הזו קובעת בראש ובראשונה שתי אמירות חשובות. הראשונה היא כי מדינת ישראל אינה רואה עוד את האנשים דרך המוגבלות שלהם – פטין מולא, חבר הכנסת פטין מולא, תודה רבה, אדוני; חבר הכנסת פטין, בבקשה.
מדינת ישראל אינה רואה עוד את האנשים דרך המוגבלות שלהם, אלא דרך הרצונות שלהם, דרך השאיפות שלהם, דרך החלום האישי שלהם ושל בני המשפחה.
השנייה היא שאנחנו מעניקים להם ולבני המשפחה שלהם את הבחירה – גם אם הם אנשים עם מוגבלויות הם יכולים לבחור. על פי החוק החדש, זכויות הרווחה של אנשים עם מוגבלויות יוגדרו בחוק בהתאם לאמנת האו"ם, שעליה חתומה, אגב, מדינת ישראל החל מ-2012. חוק זה ירחיב את אפשרויות הבחירה של זכאי השירות ובני המשפחה שלהם. ומשמעות החוק פשוטה: המדינה לא רק תאפשר אלא אף תעודד מעבר של אנשים עם מוגבלות לחיים בתוך הקהילה.
אבקש להדגיש בפני מליאת הכנסת ובפני כולם, ואני מודה לכם גם מצד ימין וגם מצד שמאל שאתם מקשיבים ובאמת נותנים לנו את האפשרות להציג את החוק הזה ולהעביר אותו: לאחר יישום מלא של החוק, רובם של האנשים אם מוגבלות אשר תחת משרד הרווחה והביטחון החברתי יתגוררו בדירות בתוך הקהילה. כמו כן, המעונות וההוסטלים הגדולים שקיימים היום, ובוודאי בוודאי עיניכם הרואות ואוזניכם השומעות את הדברים המתרחשים, יעברו למודל עבודה שונה עם מספר דיירים מצומצם בהרבה מהמצב הנוכחי. אגב, במדינות כמו שבדיה במרכז אירופה בתוך שש שנים הפכו את הקערה על פיה.
אנחנו מתחילים על פי הביקוש. מתחילים על פי הביקוש. אני מאוד מקווה שמייד עם חקיקת החוק אנחנו נתחיל להעביר, כאשר אנחנו מסמנים 1,000 איש מיידית – – –
לכל היותר שישה בדירה. לכל היותר, על פי גודלה של הדירה. בין ארבעה לשישה. חיימק'ה, אתה מכיר את זה לפני ולפנים.
אני מסכים איתך לגמרי. מי שהיה שר רווחה יודע את זה. לשם הגשמת המטרה הזו, החוק כולל בתוכו תוספת תקציבית היסטורית של 2.2 מיליארד שקלים לחמש שנים. תוספת תקציבית זו מיועדת לעיגון בחקיקה של שירותים חברתיים לאנשים עם מוגבלויות, הכוללים, בנוסף לאנשים של מש"ה, את כל סוגי המוגבלויות שבאחריות המשרד, ואני מונה: אנשים עם אוטיזם, אנשים עם מוגבלות ראייה, אנשים עם מוגבלות שמיעה, אנשים עם מוגבלות מוטורית, ילדים עם עיכוב התפתחותי, אנשים עם מוגבלויות נוירו-פסיכולוגיות.
בנוסף, על פי המוצע בחוק, עשרות אלפי דיירים יועברו ממעונות והוסטלים למגורים עצמאיים בדירות בקהילה, כשהם מלווים בתוכניות תומכות – בדגש על הגברת העצמאות ויכולת הבחירה של האנשים האלה, תוך חיזוק העוגן הקהילתי והמשפחתי על ידי מתן שירותים גם לבני המשפחה – זו הבשורה, גם לבני המשפחה. הרחבת המענים הקהילתיים, פעילויות יומיות, פנאי, הכשרות ותעסוקה: בחודשים האחרונים יושבות ועדות עם תקצוב ומשנות לגמרי את איך שייראו מקומות התעסוקה, איך שייראו הדירות האלה, איך אנחנו נעשה הכשרת לבבות בתוך הקהילה. במסגרת מגוון האפשרויות שיוצעו לזכאי השירות תיכלל בין היתר גם אפשרות לסל תקציב אישי: הקצאת מסגרת תקציבית לרכישת שירותים לאדם עם מוגבלות על פי בחירתו, צרכיו וההעדפות האישיות שלו. מעטפת תומכת במעבר לחיים עצמאיים בתוך הקהילה: סיוע של עו"סית בכל דירה כזאת – חיים, של עו"סית – הדרכה בניהול משק הבית, סיוע של אב בית. שירותי תמלול ותרגום לשפת סימנים. נמצאת פה – איפה פינטו? טכנולוגיות מסייעות, עזרים לחיים עצמאיים. ייעוץ, חינוך וטיפול בתחום החברתי והזוגי: הדרכה סביב כישורי חיים, קבוצות טיפוליות סביב הקניית מיומנויות חברתיות. סיוע לאדם עם מוגבלויות בקבלת שירותים בקהילה ומיצוי זכויותיו. מיצוי זכויותיו – זה הדבר שהיה חסר כל כך. זאת, כמובן, לצד שדרוג ושיפור משמעותי במענים הקיימים היום.
חברות וחברי כנסת נכבדים, המטרה היא פשוטה: להשלים את התהליך ההיסטורי שפירטתי תוך שנים ספורות, חמש-שש, עד שבע שנים, כמו שידעו לעשות במדינות אחרות. תהליך זה מתחיל היום בהצבעה ההיסטורית על החוק בקריאה הראשונה. אלפי הורים מסתכלים עלינו, אלפי הורים לילדים עם מוגבלויות מסתכלים על הבית הזה באמת ובתמים, כשליבם – חלומם – של צעירים ובוגרים עם מוגבלויות מכוון לבית הזה בשעה הזו.
העברת החוק תהיה אות כבוד למשכן. אות כבוד לכל אחד מכם, בלי שום הבדל. ואנחנו שומעים הרבה פעמים שעולים לכאן ואומרים "בלי שום הבדל" – אני באמת מתכוון לזה. אני באמת מתכוון לזה, כל אחד ואחת מכם, ולא משנה מה השיוך הפוליטי שלנו. כן, גם בכנסת המשוסעת הזאת אפשר לרגע לפתוח סוגריים ולהגיד: זה של כולנו. לכן אני קורא לכל חברות וחברי הכנסת, הקואליציה והאופוזיציה, להצביע בעד החוק.
אני רוצה להגיד תודה מיוחדת. תודה מיוחדת לכל חברי הכנסת שהצמידו וכל השנים תמכו, מאז שאנחנו כאן. תודה מיוחדת לך, יאיר, תודה ענקית. תודה ענקית. כולנו חברי כנסת – חיימק'ה, אתה ניהלת את המשרד הזה, אתה יודע שללכת ולהילחם גם על התוספות וגם על עוד 2.2 מיליארד – –
אוקיי. – – גם על ה-2.2 מיליארד, ולקבל הסכמה זה כבוד גדול.
אני חייב לציין שזאת המשכיות, חיים. זאת המשכיות של שרי רווחה, שכולנו ידענו שזה הדבר הנכון לעשות. עכשיו, יאיר, זה רגע מכובד של כולנו ושלך, ואם תבחר להגיד כמה מילים אתה יכול לבוא, בבקשה, כי אתה המנוע מאחורי זה. אנחנו, אני כשר רווחה, השרים הקודמים, האמנו בזה, ויחד איתך אנחנו באמת מביאים בשורה לילדים ולהורים. זה יהיה מורכב, אבל כשיש את הכסף וכשיש את הרצון של כל המערכת – –
– – של כל המערכת, ושל כל המערכות תומכות – כשיש את הרצון הזה שום דבר לא יעצור אותנו מלהגשים את החלום, שהוא גם חלומך הגדול. תודה רבה לכולם.
1,235 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.