הודעה מיוחדת של חבר הכנסת יעקב ליצמן

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כשעה וחצי הגשתי את התפטרותי מהכנסת אחרי 23 שנים. בשירות הציבור – כשליח ציבור של רבנים, כראש יהדות התורה – זכיתי לטפל ב-615,000 פניות ציבור לפי הפירוט כדלהלן: כשהייתי יושב-ראש ועדת הכספים – 41,000, ואני מעגל; עשיתי בבריאות אז, בתקופה של 2009–2015, 100,698 פניות; הייתי אז באופוזיציה שנה וחצי – 8,000; במשרד הבריאות, אחר כך, ב-2016–2020 – 43,207; במשרד השיכון – 3,000; באופוזיציה 4,000. ביחד – 615,000 פניות הציבור.

פניות הציבור, לדעתי זה היסוד של שליח הציבור בכנסת. כולם יודעים שלוקים בשירות הציבורי. זאת הבעיה. לא כולם מבינים את זה, אבל זה היסוד של שליח הציבור בכנסת, לעזור לשני בכל מה שהוא צריך. לפעמים זה שטויות ולפעמים זה יותר קשה, אבל זה היסוד.

בתקופתי כשר הבריאות וסגן שר הבריאות עשיתי טיפולי שיניים לילדים, הרחבתי את ה-MRI במדינה מתשעה, תשעה MRI במדינה ל-60 ומשהו, אני לא יודע בדיוק כמה זה היום. אגב, הגיע הזמן שנרחיב את זה לכל המכשירים. לצערי זה לא מתקדם; עשיתי סימנים על האוכל, אדום – זה התקבל מאוד יפה בציבור – לשמור על הבריאות של כולם; עשיתי רפורמה בבריאות הנפש, ובבריאות הנפש עשיתי הפרדה בין גברים לנשים, היום כולם מבינים את זה; במקום ניתוחי מתים עשיתי בדיקת MRI באבו כביר, כדי שלא יהיה בלגן ומלחמות על ניתוחי מתים; בפעם הראשונה, בתקופתי, סידרתי תקציבים לבתי חולים ציבוריים, שלא היו עד אז; הכפלתי כמעט את סל התרופות, מ-300 מיליון ל-550 מיליון.

כיושב-ראש, כשר, כסגן שר, עשיתי ביקורים בבתי חולים נצרתיים, שלפניי כמעט שלא היו. נתתי להם דברים אף שלא הגיע להם לפי הכללים, כי חשבתי שהבריאות של ערבים צריכה להיות שווה לשל כולם – MRI, צנתורים – לא משנה איזה. אם להם יהיה טוב בבריאות, גם לנו יהיה טוב. עשיתי ביקורי פתע בבתי חולים – עשיתי באמצע הלילה, ב-02:00, ביקרתי בבתי חולים. מאז אני שומע שיש עוד שרים שעושים את זה, ואני מברך על זה.

אני רוצה להזכיר עוד כמה דברים, ובזה אני אסיים: עשיתי תקציב עבור בידוק בכותל המערבי – יעיד על כך יושב-ראש הכנסת מיקי לוי, שהיה מפקד מחוז ירושלים כשביקש את זה ממני; עשיתי חוק לפטור מדמי חכירה לבתי כנסת עם המינהל; עשיתי תוכנית חודשית להפקדות, פיקדון, לקצבאות ילדים – 50 שקל בכל חודש. אני מקווה ששר האוצר לא יבטל את זה.

על דבר אחד כואב לי מאוד – על הביטול של תוכנית שפיר, ששר החינוך ושרת הפנים ביטלו. אני והשר דרעי עמלנו קשה מאוד על זה. זה לדעתי היה הפתרון לעתיד של הציבור החרדי – 30,000 דירות, 25,000, משהו כזה.

לבסוף אני רוצה לספר סיפור, ובזה אני מסיים: שנה אחת – בלי להגיד איזו שנה – הייתה איזו בעיה בתקציב של הישיבות. הרב דרעי – זה היה באמצע הלילה. הייתי אז שר. באמצע הלילה קראו לי מהבית, כי ההצבעות הן בדרך כלל באור הבוקר. קראו לי: יש בעיה. בסוף זה נסחב. הגעתי – אז זה היה חבר הכנסת נפתלי בנט. הוא היה בחוץ לארץ, ומי שטיפלו בזה היו אילת שקד וטל גן צבי. ואז – טיפלתי בנושאים האלה שנכנסנו אליהם. יכולתי לקבל הכול, מה שרציתי, אבל הייתה בעיה עם – אז לא הייתה ימינה, קראו להם בשם אחר, מפלגה אחרת, מפד"ל. אמרתי לשר האוצר אז: או כולם או כלום. אם לא הם, גם אני לא. את זה ראש הממשלה ושרת הפנים צריכים להכניס טוב טוב לראש שלהם – איך התנהגתי אז ואיך מתנהגים היום.

אני נפרד מכם. חשבתי שאני אזכה להצביע על החוק לפיזור הכנסת, ולצערי זה לא הלך. אבל אני בטוח, בעזרת השם – הרי הכנסת היום היא לא מה שהיא צריכה להיות, כולכם מודים בזה. אני מאחל לכולם, בעזרת השם, את קבלת התורה – זה העיקר, זה היסוד. אני בטוח שכולם יקבלו את התורה בשמחה. גם אני מקווה, בעזרת השם, לקבל את זה. אני נשאר בפוליטיקה, אני נשאר בדברים – כמה שצריך לעזור. בעזרת השם, אני מאחל לכולכם הרבה בריאות. תודה רבה.

(מחיאות כפיים)