קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני לא מופתע מזה שהממשלה אפילו לא ניסתה לנהל דו-שיח על החוק הזה. אתם יודעים למה? החוק הזה הרי לא עולה כסף. החוק הזה – אין עליו ויכוח. החוק הזה הוגש בכנסת הקודמת על ידי חברי הכנסת של ישראל ביתנו, כשהם ניסו לספר לכולנו שהם באו לשרת את אזרחי מדינת ישראל. חתומים על הצעת החוק הזאת – מהכנסת הקודמת – חבר הכנסת עודד פורר, למי שלא מכיר, חבר הכנסת אלי אבידר, שהיה אז בישראל ביתנו, חבר הכנסת יבגני סובה, שגם הוא היה בישראל ביתנו, ויוליה מלינובסקי, גם מישראל ביתנו. הם חתומים על הצעת החוק הזאת.
ראה זה פלא, החוק הזה מגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה, אז אנחנו מכירים את התהליך – מתקשרים, מבררים, אולי נדחה בשבוע, נבדוק מה אפשר לעשות; אין אזרח במדינת ישראל, אין אזרח במדינת ישראל שלא צריך את החוק הזה. הרי החוק הזה בסך הכול אומר שפקיד מדינה הוא Civil servant – הוא משרת את האזרחים. הוא מקבל את המשכורת שלו מהאזרחים, אבל הוא צריך לשרת את האזרחים. איך אמר זה שעשיתם פה ראש ממשלה? מדינת ישראל לפני הכול, האזרחים לפני הכול. אבל מה, מה פתאום.
הלילה עלו מחירי הדלק ב-66 אגורות. את מי זה מעניין? אין מחאת דלק. את מי זה מעניין? אולי בעוד חודש, אם אנשים יתחילו להרגיש את זה באשראי, ואז שר האוצר יעשה מסיבת עיתונאים ויודיע. הסוד הקטן שאזרחי ישראל לא יודעים הוא ש-31 אגורות מההעלאה הזאת הם העלאת מיסים. את זה לא מספרים. את זה שביקשו בוועדת הכספים – כשהוא הוריד את חצי השקל על הבלו; תודיע שאתה מגביל ל-3 שקלים את המס על הבלו בשביל שבעוד שבועיים, כשיעלה הדלק, זה לא יקפוץ עוד פעם. זה לא מעניין, כי את מי מעניינים אזרחי ישראל? יש בעיה לאומית, קוראים לה "ביבי", אז מה מעניינים אזרחי ישראל? יש בעיה לאומית, אז מה מעניינים האזרחים? יש בעיה לאומית, אז כל האג'נדות שלנו נעלמות, ואפשר להכביד במיסים, אפשר להעלות מחירים ואפשר לתת מסר לפקיד, מסר לפקיד.
הרי החוק אומר: לשמש, להשריש נורמות התנהגות ראויות בשירות הציבורי. אבל אין צורך בזה, כי האם – תשאלו את אלי אבידר. יש בעיה לאומית, אז זה לא מעניין. זה חוק שלך, אלי. כי יש בעיה – אולי, חלילה, ביבי יהיה ראש ממשלה, אז מה מעניינים האזרחים? מה מעניין אותנו מה קורה? למה הממשלה צריכה לתפקד? למה פקיד צריך להבין שהוא משרת את האזרחים? למה צריך להבין שאת המיסים גובים בשביל שירות, ולא 40 מיליארד שקל מעבר למה שגביתם כבר בתחילת השנה, וזה לא אמור לחזור לאזרחים – אנחנו משרתים את האזרחים? אנחנו קשורים לאזרחי ישראל? אנחנו משרתים את אזרחי ישראל רק בדבר אחד: לעשות הכול כדי שחס וחלילה, חס וחלילה, נתניהו לא יחזור לשלטון.
ובשביל זה אתם מוכנים – אתם יודעים מה אתם מזכירים לי? היה איזה סיפור פעם שהתמודדתי – היה איזה דיון על מישהו שיחליף ראש רשות שעזב את תפקידו מאיזושהי סיבה. הגיע הנהג של אותו ראש רשות ואמר: אני המתאים ביותר. למה? אני יודע מה ראש הרשות עושה, מה סדר-היום שלו, מה הוא מדבר בטלפון; אני עשיתי הכי הרבה שנות שירות, ולכן אני מתאים. אז לקחתם מישהו שהיה עוזר של נתניהו כשהיה ראש האופוזיציה. הוא לא הצליח בבחירות, אבל הוא אמר לכם: אני הייתי שם. אני יודע איך הוא עונה לטלפון; אני בא יחד עם המזכירה שהייתה באותו זמן. אחת נעשה שרה, אני אהיה ראש הממשלה, וננהל מדינה. ככה אתם נראים. לשרת אזרחים? לא רלוונטי. יש בעיה לאומית, ואני לא יודע אם אתם קוראים – יש עיתונים כאלה. אין בעיה עם איראן, אין בעיות ביטחוניות, אין בעיות כלכליות.
אין צורך בשרים ברגע שנתניהו לא ראש הממשלה. זאת הבעיה הלאומית. שרים – לא צריך שרים. צריך ממשלה?
אני מתנצל, ראש הממשלה, על זה שאני משתמש בשם שלך, אבל זה לא באשמתי.
אתה אולי לא מודע לזה, אתה לא קורא מספיק עיתונים – אתה הבעיה הלאומית. לא מחירים – אתה הבעיה. כל השאר לא רלוונטי.
אבל אני בטוח שזה מחמיא לך שלוקחים מישהו שהיה חצי נהג שלך ועוד אחת שהייתה חצי מזכירה שלך והם צריכים לנהל את המדינה.
הבעיה היא שזה היה בתקופה שהיית באופוזיציה, אז הדבר היחיד שהם יודעים לעשות זה איך להיות באופוזיציה.
רבותיי, ואמרתי את זה גם בדיון הקודם: העם לא מטומטם, ואי-אפשר לעבוד עליו כל הזמן, ואי-אפשר כל הזמן לספר לו סיפורים. אי-אפשר לספר לו שמורידים לו ביורוקרטיה. ואמרתי לך, סגן השר, גם בדיון בחוק ההסדרים – עברו כבר כמה חודשים ולא קרה כלום. זה נשאר באותו מצב. הוועדה המיוחדת בראשותך – בסופו של דבר, אדוני, מרכיבים את הממשלה מתוך כל השותפים; היום זה 60. פעם זה היה שמונה ראשי סיעות – היום זה 60 שמרכיבים את הממשלה. כל חבר כנסת מלך. בסופו של דבר עושים מה שהם רוצים – ממשיכים באותה רגולציה במשרד הבריאות, אותה רגולציה במשרד לאיכות הסביבה, אותה רגולציה, והכול סיפורים. מכרו לך לוקשים בשביל שתצביע בעד התקציב, אמרתי לך את זה אז. אני מכיר אותם – מוכרים לך לוקשים.
כשבאים היום ומה מבקשים – אתה היית צריך להיות הראשון שעומד פה וצועק. פקיד שלא עונה בזמן – צריך לדעת שהתשובה שלו היא חיובית, והוא צריך לדעת שהוא עובד אצל האזרח. הוא לא יכול לעכב ולבדוק בלי סוף, זה מה שהחוק אומר. ולא דרשתי שתצביעו בעד. עכשיו אני כן דורש. לפחות בוועדת שרים מישהו היה צריך לקום ולהגיד: חבר'ה, בואו נבדוק את זה. הצעה ממשלתית – תדחו את זה בשבוע, בואו נראה מה אפשר לעשות, איך אפשר לשרת את זה. מה ביקשו? ביקשו לתת שירות לאזרח שלא מקבל תשובה.
מדברים פה על משבר הדיור. אתה יודע מה עוברים יזמים וקבלנים כשהם לא מקבלים תשובות מרשויות מקומיות ורשויות תכנון? אתה יודע איזה גיהינום הם עוברים? יושב פה ראש עיר לשעבר, סגן שרת החינוך. הוא יגיד לך שאפילו אצלו בעירייה – פקיד היה אומר לו: שמע, אני צריך לבדוק. כמה הוא היה צריך לריב איתו, כשהוא בעל הבית, הוא ראש העיר. בתכנון ובנייה אומרים לו: שמע, אני צריך לבדוק את התוכנית, אני לא יודע, אני כן. אדוני, יש לך זמן קצוב שאתה צריך לענות בו. תשאל כמה זה היה מקל עליו אם היה חוק כזה שהוא היה יודע שמהנדס העיר או הגזבר או מי שצריך – צריך לענות תשובות, הוא לא יכול לעכב עד בלי סוף. כמה טלפונים הוא היה מקבל. אני אומר לך את זה כראש עיר לשעבר. ואתם באים היום ומגייסים? למה? נגד החוק הזה? אין לכם אפילו טיפת בושה.
וכמו שאמרתי, כולכם, כשהייתם באופוזיציה, רציתם את החוק הזה. הסכמתם. אין לו עלות כלכלית, אין לו משמעות פוליטית, אין לו כלום. אפילו לא ניסיון להגיע להסכמה והבנה שכל אזרחי ישראל, כל אזרחי ישראל, סובלים מהדבר הזה שהפקיד קם בבוקר והוא לא יודע שהוא עובד אצל האזרחים. הוא חושב שהוא עובד אצל עצמו או אצל המעסיק הפוליטי שלו, הוא לא מבין שהוא עובד אצל האזרחים. וכשבאים לתקן את הדבר הזה – כולכם ברחתם מאחריות, ולמה? כי יש לכם ראש ממשלה שאולי יתאים בתקופה מסוימת להיות עוזר של יושב-ראש אופוזיציה מאוד מאוד קטנה. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אני חושב שאין הוכחה יותר טובה לכל מה שאמרתי בעשר דקות משלוש הדקות שעמדת כאן.
אין הוכחה יותר טובה. הרי מה אמרת? מה קורה כשהעוזר של ראש האופוזיציה, שיש לו 20 חברי כנסת באופוזיציה, נהיה ראש ממשלה יחד עם המזכירה? זה בדיוק מה שאתה אמרת פה. אמרת שלא הבאתי נתונים על היקף התופעה. תגיד לי, אתם אזרחים במדינת ישראל? מישהו מכם לא יודע כמה זמן לקח לו לקבל תשובה מרשות ממשלתית ומה כאב הראש שהוא עובר? 1. מי היה צריך להביא נתונים? בושה לנציבות שירות המדינה. היא מקבלת משכורת ממס ההכנסה שלך, של העצמאים ושלי. במקום לעשות את העבודה שלו, הוא כותב לך כאלה שטויות? הוא מראה שהוא משרת – את מי? את אזרחי ישראל? הוא היה צריך לבוא ולהגיד: חבר'ה, בדקתי – אין תופעה; בדקתי – יש תופעה. הוא אומר שאני, כמחוקק, לא הבאתי נתונים? 2. מה זה הליכי חקיקה? מה זה קריאה טרומית ואחרי זה קריאה ראשונה, שנייה ושלישית, האם לא בדיוק בשביל לבדוק את הנתונים?
עומד פה אדם שמכנה את עצמו סגן שר ממפלגה של העוזר של הנהג והמזכירה ומסביר לאזרחי ישראל שאין להם בעיה של שירות ושלכל הפקידים יש תודעת שירות – בלי נתונים? אתם הייתם צריכים להביא נתונים. אני כמחוקק צריך להביא נתונים? איבדתם את השפיות לגמרי?
מי צריך להביא נתונים? אין לכם אפילו את הבושה לעלות ולענות דבר כזה?
אתה סגן שמייצג אזרחים, מייצג את העצמאים? תסתכלו על עצמכם במראה. אתם מנותקים. מדינת ישראל זה לא 100 מפגיני בלפור, מדינת ישראל זה מיליוני אזרחים שצריכים לקבל שירות.
כל מה שאתם עוסקים בו. כל יום שאתם נשארים פה, סביב השולחן הזה, אזרחי ישראל ימשיכו לסבול. כל דקה שאתם יושבים פה אזרחי ישראל ימשיכו לסבול. מהטמטום והאווילות – איך אין בושה? אין בושה. אתה יודע, אני הייתי מתבייש לענות תשובה כזאת. חבר כנסת צריך להביא את היקף התופעה? נציבות שירות המדינה צריכה להביא. אם היא טוענת שאין תופעה כזאת – שתאמר לאזרחי ישראל: אין תופעה כזאת – אין תופעה של פקיד שיוצא לחופשה ואין פקיד שמחליף אותו ונותן תשובה; אין תופעה של פקיד שלא עונה. שיבואו ויגידו את זה לאזרחי ישראל בפרצוף. הוא אומר לי, כמחוקק: למה לא הבאת נתונים – בקריאה הטרומית? כשאתה מדבר על המגזר הפרטי, זה חוסר בתפיסה.
אני מסיים. כשאתה מדבר על הבעיה במגזר הפרטי זה חוסר בתפיסה. את מי משרת עובד הציבור? ממי הוא מקבל משכורת? ממני וממך. מה אתה משווה את זה למגזר הפרטי?
1,512 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.