קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כן. אלה באמת משקאות משכרים אבל הם גם משקרים – בקו"ף, אבל כותבים בכ"ף. אז ככה, טיוטת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון שהוא משקה משכר), 2022, מסדירה את התנאים שבהם יחולו הוראות חוק המזון על משקאות משכרים כסוג מזון שלא ייחשב מזון רגיל או רגיש אלא קבוצת מזון נפרדת. נוסח הטיוטה אושר על ידי מחלקת חקיקת משנה ב-9 ביוני 2020. היא הונחה על שולחנו של שר הבריאות הקודם ואף הושלמה חובת ההיוועצות עם שר הכלכלה הקודם, אולם שר הבריאות הקודם בחר שלא להביאה לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת כדי להשלים את התהליך.
כאמור, מדובר בהוראות דין שירשתי מממשלות קודמות. חרף העובדה – גם אמרתי לך את זה – שהמהלך עלול להביא יותר נזק מתועלת למשרד, כי הוא כרוך בעודף רגולציה על המשקאות, דבר שיבטיח התייקרות משמעותית במחירי האלכוהול, וחרף התרעתי כי משרד הבריאות מצוי בעומס רפורמות, ובתוך ריבוי משימותיו העברת תחום המשקאות לידיו, לידינו, עלולה לגרוע מיישומן של רפורמות חשובות כמו בתחומי המזון והתמרוקים, שרת הכלכלה מבקשת שהמהלך יושלם בהקדם. בסדר. הגורמים הרלוונטיים של משרד הכלכלה ומשרד הבריאות נועדו בעניין והגיעו להסכמה שמשרד הבריאות יגיש תקנות שישלימו את מהלך העברת הסמכויות, והדבר אף נדון בוועדת הבריאות של הכנסת. משרד הבריאות נערך לקבלת הנושא תחת אחריותו, למרות שלדעתי לא היה צריך להעביר את זה אלינו – זה רק יכביד על התחום הזה ויקשה, ואז תבואו עם שאילתות אחרות: למה סחורות מתעכבות ולמה עושים בדיקות ולמה זה לוקח זמן וזה משפיע על המחירים. אבל ככה הוחלט. בכל אופן, אנחנו נערכים. זה מצריך נוהלי עבודה ומערכת מחשוב מתאימה, וטרם הושלמו הליכים נלווים הכרחיים לצורך קבלת התחום, כמו גיוס והקמת מערך פיקוח ואכיפה. תודה.
כן, נגיש, נגיש. לדעתי זה אמור להיות, לפי ההסכמה, ביישום החל מאוגוסט, אבל שוב, אנחנו צריכים להשלים את הגיוס ואת ההקמה של מערך פיקוח ואכיפה. אם מעבירים את זה אלינו ורוצים שנפקח, אנחנו צריכים את התקנים, צריך לגייס עובדים, צריך להקים מערכת מחשוב. זה תחום גדול.
לא, הם לא הועברו, כי מאוד קשה לנו לגייס כוח אדם לדבר הזה בשכר שנקבע לתקן של מפקח. מפקח מזון – יש דרישות: שיהיה אקדמאי, שיהיה עם ניסיון וכו', ובשכר של 5,000–6,000 שקל אנשים לא רוצים לעבוד בזה, ולכן קשה לנו לגייס פקחים לעניין. אם יש לך מועמדים לעבוד בשירות המזון, אנחנו נשמח לקבל אותם. אבל אנחנו עובדים על זה.
את יודעת מה קורה בזה? יוצאים מכרזים, ומגיע בן אדם, עובר את כל השלבים, ואז עושים לו סימולציית שכר. כשהוא רואה כמה שכר הוא עומד לקבל, הוא אומר: לא תודה, לא רוצה. זה מה שקורה בסיפור הזה. השכר הוא מאוד נמוך, קשה לנו לגייס מפקחים – בכלל, לא רק למשקאות המשכרים אלא בכלל לשירות המזון.
אתה הרי יודע מה התשובה ולמה זה נגרם – כי יש מחסור ברופאים רדיולוגיים. יש מחסור ברופאים רדיולוגיים, ולכן יש עומס גדול על הרופאים האלה. עד שהם מגיעים לכל הבדיקות זה לוקח זמן. אנחנו עכשיו מגדילים את מספר הסטודנטים לרפואה. אני ממליץ גם לאנשים שלך ללכת ללמוד רפואה, להתמחות ברדיולוגיה, ואז יהיו לנו יותר רופאים רדיולוגיים.
אי-אפשר להפוך את זה ללימודי תעודה, חבר הכנסת מקלב. זה צריך להיות רופא שמפענח את הבדיקות האלה, ולצערנו יש לנו מחסור גדול ברופאים רדיולוגיים, ולכן ההמתנה הזאת. מה שאני עושה בעניין זה להרחיב ולהגדיל, גם בשיתוף שרת החינוך, את מספר הסטודנטים לרפואה בפקולטות לרפואה בישראל, כדי שיהיו לנו יותר רופאים, ואז לתת תמריצים למקצועות רפואיים שהם בחסר, למשל פסיכיאטריה, למשל רדיולוגיים וכו'. אבל זה לא משהו שאפשר לפתור מהיום למחר, זה מצוקה גדולה בכוח אדם רפואי.
אז בגלל זה אנחנו עובדים על הצעת חוק ממשלתית בנושא דימותנים, טכנאי רנטגן – היום קוראים לזה דימותנים, כי יש עוד מכשירים. הכוונה היא להסדיר את זה. אתה צודק בעניין הזה, אין הסדרה, ולכן גם יש בעיה לפעמים עם אנשים שלומדים בחו"ל בכל מיני מקומות, למשל בג'נין, שזאת הייתה בעיה. אנחנו מנסים לפתור את זה. זו בעיה ארוכה מאוד.
אני מציע שגם תתמכו כשזה יגיע – הינה, למשל, בשבוע הבא אנחנו רוצים להביא – – –
יש שורה של דברים שאנחנו מקדמים: פרמדיקים, דימותנים, עוזרי רופא, וגם ככל האפשר אני ארצה גם להביא את חוק האחיות, שגם לזה אין הסדרה בחוק, אוקיי? אבל אני מסכים איתך לגבי דימותנים, זה בהחלט דחוף. זה בעדיפות שלנו.
כן. תראה, חבר הכנסת עודה, אנחנו מעוניינים בהם. יש מחסור באנשי צוות רפואי מכל הדיסציפלינות, מרופאים ועד טכנאים, עובדי מעבדה – הכול – פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, אחיות, סיעוד. הכול. יש לנו מחסור גדול. יש המון צורך בעובדים. המטרה שלנו היא לא להקשות ולמנוע, אלא למצוא דרכים כדי שגם אנשים שלמדו בחו"ל יתחילו לעבוד, כי אנחנו צריכים אותם, אז כל המאמץ הוא להכניס, לא להוציא. כן?
740 מילים של ניצן הורוביץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.