מאגר ביומטרי רשות האוכלוסין

בשלושה דוחות דרש הממונה על היישומים הביומטריים ממשרד הפנים למחוק מאגר ביומטרי שנמצא ברשותו. היום פורסם שהמשרד חלק את המאגר עם רשות נוספת. בבסיסו של הפרויקט הביומטרי במדינת ישראל עמדה ההבנה כי רשות האוכלוסין וההגירה נדרשת להחזיק תמונות פנים של האזרחים והתושבים הנכללים בפרויקט, וזאת כדי לאפשר מתן שירות סביר ומיידי לפונים אליה בהיבטים של זיהוי ומניעת התחזויות. כדי שרשות האוכלוסין לא תחזיק מאגר תמונות ביומטרי מחוץ למאגר הביומטרי ניתן פתרון טכנולוגי הולם. התמונות שהורכשו על ידי רשות האוכלוסין עברו עיבוד – הפחתה שבוצעה על ידי אלגוריתם שנכתב ייעודית למטרה הזאת. הוא לא רק מעביר את התמונה לגוני אפור, אלא גם מעמיס על התמונות הרבה רעשי רקע – כל מיני נקודות שחורות – שמעוותים את התמונה. ואולם, גם אחרי העיבוד האמור התמונה נשארת כזאת שהאדם שהוא עובד רשות האוכלוסין יוכל להשתמש בה לזיהוי באופן ויזואלי לצורך מילוי תפקידו.

הפתרון באותה העת מנע לחלוטין את האפשרות לשימוש במערכות להשוואה ביומטרית בתמונות המופחתות האלה. לאחרונה, עם התקדמות הטכנולוגיה, מנועי ההשוואה המשמשים ליישומים ביומטריים התקדמו באופן משמעותי, ומשכך, למעשה, ההתקדמות הטכנולוגית הכללית הפכה את ההשוואה הביומטרית אפשרית גם עם התמונות המופחתות. משכך העיר הממונה על היישומים הביומטריים שהתמונות המופחתות בידי רשות האוכלוסין כבר אינן מופחתות באופן מעשי כמוגדר בחוק, ולכן יש לרשות האוכלוסין בעיה עם החזקת תמונות באופן שאינו עומד בהוראת החוק, אף כי בוצעה הפחתה שבשעתה הלמה את הוראות החוק. מנגד, אין לרשות האוכלוסין דרך להמשיך לתת שירות ללא התמונות האמורות. הועלו כמה רעיונות לפתור את הבעיה, והפתרון שמתגבש, כמו כל הפתרונות שנבחנו, מחייב שינוי חקיקה. הרשות מקדמת עבודת מטה ומכינה את השינויים שיגובשו בחקיקה, וכאשר ייכנסו לתוקף תיפתר הבעיה.

לגבי העברת התמונות – לא הועבר מאגר התמונות; מדובר בהעברה של תמונות מופחתות. כאשר הוצף העניין במסגרת דיוני פיקוח עם הממונה על היישומים הביומטריים, נערך בירור בנושא, והלשכה המשפטית הוציאה הנחיה להפסיק את העברת התמונות, וכך נעשה.

אז אתה טועה, חבר הכנסת אזולאי, ואני אסביר לך מה מקור הטעות.

לא, הסמנכ"ל נהדר, שלא יהיו אי-הבנות. הסמנכ"ל נהדר. אני אסביר על דוח הירש: דוח הירש זה יוזמה שלנו, של הממשלה הזו; קיבלנו מידע מודיעיני שלאורך השנים חלק מהמכרזים של הרשויות הערביות – מפעילים אותם גם ארגוני פשיעה, ורצינו למנוע את זה. מה שדוח הירש קובע – והוא מיושם – זה שכספים שעוברים לפיתוח ותשתיות – לא הכספים של השוטף אלא כספים שעוברים לפיתוח ותשתיות – ישמשו אם המכרז יופעל על ידי השלטון המקומי או על ידי האשכולות, וזה בביצוע.

בסדר, אני אבדוק את זה. אני רק אומרת שצריך להבדיל בין כספים של שוטף לכספים של פיתוח.

אני אסביר. בהחלט יש קשר. אני גם זו שדחפה וביקשה מחברי הכנסת של ימינה – גם מיום טוב כלפון וגם מניר אורבך – להגיש את חוק ועדת קבלה, ואני אסביר.

ליישובים הערביים בגליל אין מכסה; ליישובים היהודיים בגליל יש מכסה. זה כשלעצמו דבר בלתי מתקבל על הדעת. יש את תמ"א 35, שזה דבר שאתם מכירים, תוכנית מתאר ארצית. בתמ"א 35 יש לוח שנקרא לוח 2. בלוח 2, ליד היישובים הכפריים, יש מספר המשפחות שיכולות לגור בהם. נגיד, יישוב ספציפי – 350; יישוב אחר – 400. ממש כמו מדיניות הספר הלבן.

אני נכנסתי למשרד ודי נחרדתי כשראיתי את זה. אני מובילה שני מהלכים שהם מקבילים: האחד – שיאפשרו להרחיב את היישובים האלה. דיבר איתי ראש מועצת משגב דני עברי, לדוגמה, והוא אומר: הצעירים שלנו, הצעירים של משגב, לא יכולים לקנות בית במועצה האזורית משגב, הם צריכים ללכת למקומות אחרים, כי אין מספיק בתים, כי יש החלטה מטופשת מלפני הרבה שנים – שאף אחד עד שאני נכנסתי למשרד לא טרח לקרוא עליה תיגר – שיישוב מסוים לא יכול לגדול מעל 350 בתים. אז מה שאני עושה זה מגדילה את לוח 2 בפריפריה ב-50%.

אלה שני דברים שונים.

אלה שני דברים שונים. זה שני דברים שונים, אבל שניהם חשובים. לא, לא, אוסאמה, היום אותם יישובים, בגלל לוח 2, בלי קשר לוועדות קבלה, לא יכולים לגדול אם הם מגיעים למספר שכתוב בלוח 2. האמת, כשאני ראיתי את הלוח הזה די הזדעזעתי ולא הבנתי איך עד היום לא טיפלו בזה.

אז אני מגדילה – אני מבקשת מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה להגדיל את לוח 2 בפריפריה ב-50%, באזורים כמו אשקלון. זה נקרא אזורי א', זה הפריפריה. הטבעת השנייה זה אזורי ב', ושם – ב-30%, ובמרכז כמעט לא. המשמעות היא לחזק משמעותית את הפריפריה ולאפשר ליישובים קהילתיים – מועצה אזורית משגב זו דוגמה מעולה – לאפשר ליישובים הקהילתיים האלה, לילדים שלהם, להמשיך לגור שם, וגם למי שרוצה לבוא לגור שם. זהו.