תודה רבה, חבר הכנסת אורי מקלב. האמת שזה נושא חשוב ואני שמחה שאתה מעלה אותו. שימוש בגגות לצרכים חקלאיים תוך קידום ערכים סביבתיים ואקולוגיים, קודם כול זו תופעה שהיא יחסית חדשה, והיא כמובן מבורכת. מי שמגדל באדניות או משהו כזה צמחים על הגגות, אז הוא לא צריך כלום – הוא יכול פשוט לעשות את זה, הוא לא צריך לשלם ארנונה, הוא לא צריך היתר. הבעיה היא אם אתה רוצה כבר לשים חממות ודברים יותר רציניים. אז משרד הפנים מכיר בחשיבותן של היוזמות האלה, ואני מבינה גם שצריך להוזיל עלויות וגם שסוגי הארנונה שקיימים כעת בעצם לא נותנים מענה לשימוש הזה.
אני הנחיתי את הצוות המקצועי במשרד שלי להכין תיקון חקיקה בעניין סיווגי ארנונה רלוונטיים כחלק מחוק ההסדרים ונכניס גם את הסוגיה הזאת, אבל כן חשוב לי להגיד שמי שרוצה רק לגדל צמחים על הגג, יכול לעשות את זה. רק אם אתה רוצה לבנות חממות או מבנים, קונסטרוקציות, אז כבר צריך היתרים וארנונה, אבל כל עוד זה רק אדניות ועציצים וזה רק צמחים בלי מבנים, אז כל אחד יכול לעשות את זה.
תראה, אנחנו עד היום לא התעסקנו בזה, כי זו תופעה חדשה יחסית. המדיניות שלי היא לאפשר כמה שאפשר בלי ביורוקרטיה, בלי היתרים ובלי ארנונה. אנחנו עושים ישיבות ונראה מתי כבר כביכול אי-אפשר, מה זה חממה שדורשת איזו ארנונה מינימלית והיתרים.
כן.
רגע, אתה יודע מה, חבר הכנסת מקלב? אני אתייחס מייד לדרכונים. יש לי כאן תשובה ממינהל התכנון ואני רוצה להקריא לך אותה, בסדר? ואז תשאל אותי על הדרכונים.
מינהל התכנון רואה בשימוש בחזית החמישית של הבניין, זאת אומרת בגג, עיקרון חשוב שמקבל תשומת לב גדולה בעת האחרונה. ישנם שימושים אפשריים לחזית החמישית אשר לכל אחד מעלות שונות. שטח הגג יכול לשמש לשימושים שונים, ובהם דוד שמש, פאנלים סולריים לאנרגיה מתחדשת, מתקנים לריסון מי נגר לצמצום נזקי שיטפונות והצפות, גגות ירוקים על מנת לצמצם איי חום עירוניים ולהוות חלופות לשטחים פתוחים, וכן מענה אקולוגי, חקלאות עירונית, גגות שמשמשים לפעילות פנאי, תרבות, מסחר. לכן, לא נכון לתעדף דווקא סוג אחד של שימוש אלא לוודא שהחזית מתוכננת ומנוצלת כהלכה.
על מנת לוודא ניצול יעיל של משאב הקרקע פותח על ידי מינהל תכנון כלי לבחינת איכות התכנון העירוני שנקרא "מבט". בכלי זה, שמצורף לתוכניות עירוניות משמעותיות, היזמים עונים על שאלות מסוימות בכמה תחומים, ובהם סוגיית ניצול הגגות, כדי שמי שמגיש את התוכנית יוכל לתת את הדעת על המשאב הזה. נוסף על כך, קיים רצון אף לשמר את האופציה להתחדשות עירונית והוספת קומות. מטעמים אלו ראוי לבחון את הגג באופן כולל ולא לאפשר העדפה של תשתית אחת על חשבון אחרת. כאמור, בעת הזאת לא נכון לקדם אפשרות של מתן פטור מהיתר או רישוי במסלול מקוצר לטובת גגות ירוקים בלבד אלא צריך לבחון את הדבר על כל השימושים האפשריים.
יש לציין שאין צורך במתן היתר לחקלאות עירונית, כמו שאמרתי קודם. גם כיום ישנם בנייני משרדים ומסחר שיש על גגותיהם כוורות וחקלאות עירונית והן אינן נדרשות להיתר. דרישה להיתר תהיה רק במקרים חריגים שבהם יש מתקני תשתית משמעותיים או בנייה ממשית.
טוב, עכשיו נעבור לדרכונים.
כן.
הוא לא. אז אני אסביר.
אז אני אבשר. קודם כול, אני באמת אבשר שבגלל מצוקת הדרכונים ושאנשים נאלצים להוציא דרכונים זמניים, מי שמוציא דרכון זמני יקבל פטור מאגרה לדרכון הביומטרי, זאת אומרת שהוא לא יצטרך לשלם פעמיים, זה קודם כול.
נכון.
אני אסביר. זה מקרה אחר, אלה שני מקרים שונים, בוא נעשה סדר. קודם כול חשוב שתדעו שרשות האוכלוסין עשתה, באמת, עשינו בחודשים האחרונים מבצע יוצא דופן. מנהלי הלשכות והעובדים קורעים את עצמם. שימו לב למספרים: בינואר סיפקו בחודש אחד 115,000 דרכונים, במאי – 240,000 דרכונים. עלינו ביותר מ-100% רק בלשכות. פתחנו את הלשכה של הדרכונים הזמניים בבני ברק וכל אחד יכול למצוא שם תור לשלושת השבועות הקרובים. אם עכשיו אין, אז בצוהריים יהיה. כל יום נפתחים תורים לשלושת השבועות הקרובים, כך שאין מצב שאדם צריך דרכון היום ולא יכול להשיג אותו בתוך שלושה שבועות.
בנוגע לאגרה, אני רוצה לחדד את שני המקרים שאמרתם: מי שמוציא דרכון זמני יקבל פטור מאגרה לדרכון הקבוע, זאת אומרת, אם אתם צריכים לטוס לחו"ל בקיץ תוציאו דרכון זמני, תקבעו תור לעוד חצי שנה ולא תצטרכו לשלם שוב את האגרה. חבר הכנסת אזולאי מדבר על מקרה קצת אחר, שהלכת והוצאת דרכון קבוע, אבל בגלל שזה לוקח זמן עד שהוא מגיע בדואר הוא לא הגיע בזמן, והיית צריך ללכת להוציא דרכון זמני.
לא משנה. הרשות תחזיר את הכסף, 250 שקל.
לא, הדרכון הרגיל זה 250 שקל.
אה, אתה רוצה שהוא לא ישלם את הדרכון הזמני.
בסדר, אתה צודק, אתה צודק. אנחנו נטפל בזה.
תראה רגע, חבר הכנסת מקלב, בוא רגע נדבר למה הגענו לסיטואציה הזאת. דרך אגב, זה לא רק אנחנו, ברוב המדינות בעולם יש אותה בעיה. ברוב המדינות בעולם היה לוקח כמה חודשים. הגענו לסיטואציה הזאת כי במשך שנתיים אנשים לא טסו ולא בדקו אם הדרכון שלהם בתוקף או לא. כך נוצר איזשהו עומס מאוד גדול על הלשכות אחרי הצטברות של שנתיים שאנשים לא באו להוציא דרכונים. בסוף אם אדם צריך לטוס והוא רואה שפג לו התוקף של הדרכון אז יש לו שלוש אפשרויות: או לנסות לקבוע תור רגיל או תור זמני – ושוב, אני חוזרת ומה שאני אומרת עכשיו זה חשוב, אדם יכול לקבל תור לשלושת השבועות הקרובים. אם כרגע אין – בצוהריים יהיה. כל יום נפתחים תורים חדשים בבני ברק; או אם הוא באמת נתקע ולא שם לב אז נתב"ג זה המוצא האחרון. אין אף אדם שרוצה לטוס ולא יוכל, קודם כול שנדע את זה.
עוד משהו חשוב – כל מי שיש לו דרכון זר יכול לטוס חופשי. אנשים לפעמים שולחים לי בווטסאפ, הם לא יודעים אם מותר להם או לא. אני מקבלת הרבה פניות ציבור באופן אישי, אז חשוב שגם אתם תסבירו את זה לציבור. עד לפני כמה חודשים אזרח ישראלי לא היה יכול לטוס עם דרכון זר מישראל, אבל בגלל המצוקה כרגע, עד סוף השנה – ואני כנראה גם אאריך את זה ל-2023 – אנשים יוכלו לטוס מהארץ עם דרכון זר, כך שמי שיש לו דרכון זר ופג התוקף של הדרכון הישראלי, פשוט שיקבע בצורה מסודרת לאוקטובר-נובמבר ובינתיים יטוס עם הדרכון הזר.
ברוכות הבאות. כל הכבוד.
נכון.
אנחנו נוציא על זה היום הודעה מסודרת.
כן, כן. נוציא הודעה מסודרת. אני צריכה למשוך זמן, אז אני אסכם. אני רוצה לסכם את עניין הדרכונים: עשינו שורה של צעדים כדי שכרגע כל מי שצריך דרכון, יהיה לו דרכון.
אני חוזרת על מה שעשינו: קודם כול מי שיש לו דרכון זר יכול לטוס עם דרכון זר; מי שצריך להוציא דרכון ואין לו תור בלשכות קובע תור בבני ברק – יש שם לשכה של דרכונים זמניים. כל יום נפתחים תורים, ועקרונית כל אדם אמור למצוא תור לשלושת השבועות הקרובים.
לא. בינתיים אנחנו רואים שזה מספיק. אין כמו בני ברק – עובד כמו שצריך. אני גם רוצה להגיד מכאן תודה לראש עיריית בני ברק. תמסור לו ממני, כי הוא באמת עזר לנו מאוד להקים את הלשכה.
לא, אבל זה שירות לציבור.
אז תמסור לו תודה.
עוד שתי בשורות שהעלו חברי הכנסת: אחת – מי שמוציא דרכון זמני יקבל פטור מהאגרה על הדרכון הקבוע, ומי שנאלץ להוציא דרכון זמני אחרי שהוציא דרכון קבוע כי הוא לא הספיק לקבל אותו, אז הוא יקבל פטור מהאגרה של הדרכון הזמני.
כי בסוף אנחנו חייבים שאנשים ילכו להוציא דרכון ביומטרי. בסוף יש אינסנטיב, יש תמריץ, ללכת להוציא דרכון ביומטרי.
1,158 מילים של אילת שקד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.