אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, למה ב-24:00? מנסור, מנסור, למה ב-24:00 אתה צריך להפריע? אתה רוצה לדבר, תיגש לצד. ואללה, אין יותר מדי אנשים במליאה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בתקופה האחרונה, מדי ערב אנחנו רואים שמחירי הדיור עולים – 16%, 18%. רכישת דירה זה פרויקט חיים. דירה ממוצעת שווה בערך 15, 16 שנות עבודה, נגיד, תלוי כמה אתה מרוויח; 15, 16 שנות עבודה כשכל המשכורת נחסכת, כאילו אתה לא אוכל. אתה לוקח את כל המשכורת – בוא, אם נעשה חשבון, 10,000 שקל לחודש נטו, זה 180 לשנה. עשר שנים, זה 1.8; 15 שנה – 2.4 מיליון, לארבעה חדרים. אלה המספרים היום, בטח במרכז.
ואז זוג צעיר, מה לעשות, גם צריך לאכול, אי-אפשר לחיות בלי לאכול, ולא לכולם יכולים לעזור, ולפעמים במקרה גם יש ילד. אז עולה גם גן וזה, ולא הכול הולך לחיסכון.
ולכן אנשים עובדים כ-20 שנה, משקיעים 20 שנות עבודה בשביל לרכוש את הדירה. מאחר שאם לא היו משכנתאות, אף אחד לא היה יכול לרכוש דירה בכלל – אלא אם כן ההורים שלו היו נותנים לו הון עצמי – נוצרו בנקים שנותנים משכנתאות. ואני תמיד אמרתי: כשאתה עושה עסקים, אתה צריך להרוויח. וכשבאים הבנקים והם מגייסים כסף, אז עולה להם לגייס כסף. עולה להם. וכשהם לוקחים את התחשיב, הם צריכים לחשב שהם גם ירוויחו כסף, והחישוב הוא לא קל. בדרך כלל הם נשענים על אגרות חוב ממשלתיות ל-30 שנה, כי המשכנתה – היא הולכת גם ל-30 שנה. ונכון שהם נותנים לך – היא מחולקת לפריים, ריבית קבועה, ריבית צמודה. ואנשים באים לבנקים, כשהבנקים מחשבים את העלויות – וזה לגיטימי שהם יחשבו והם ירוויחו, כי הם לא עובדים לשם שמיים, והבנקים לשמחתנו צלחו את משבר הקורונה והם הרוויחו, ואללה, אני לא יודע כמה כל הבנקים ביחד, אם הם הגיעו ל-15, 17, 20 מיליארד, אבל הרוויחו במיליארדים.
בשביל לסבר את האוזן, בשנה אחרונה לקחו 130,000 איש משכנתה.
130,000. 130,000 איש לקחו משכנתה, ועלות המשכנתה הכללית הייתה 16 מיליארד. המשכנתה הממוצעת הייתה 900,000 שקל, המשכנתה הממוצעת.
כשאני מסתכל על המשכנתה – אנחנו, חברי הכנסת, לפחות אני, מחוקקים מהחיים, וכשאתה נתקל בבעיה, אתה אומר: ואללה, אני אפתור אותה. אז גילוי נאות: אני לא הולך ליהנות מהחוק הזה בשלב שאני יודע, לא הולך ליהנות, כי אני לא רואה את עצמי בטווח הקרוב-רחוק לוקח משכנתה. כי אני כבר יודע מה זה שחלילה אני יכול ליהנות מחוק, אני יודע כמה זה עולה. אז אני, בטווח הקרוב-רחוק לא הולך ליהנות ממשכנתה.
ואז ראיתי שזה שלוקח משכנתה משלם עמלת פתיחת תיק 0.25%. ואז אמרתי, מאה אחוז, הוא לקח משכנתה של מיליון שקל – משלם 2,500 שקל; לקח 2 מיליון – משלם 5,000 שקל. ואז השאלה שמתעוררת: האם גובה המשכנתה – – –
עזוב, 0.25% הבנק נותן לך, הוא עושה את הריבית שלו והוא צריך להרוויח כסף. עכשיו הוא בא והוא לוקח עוד 0.25% על פתיחת תיק. נשאלת השאלה אם פתיחת תיק של 2 מיליון משכנתה שונה בהכנסת הפרטים במחשב מתיק של מיליון. מה זה פתיחת תיק? הכנסת נתונים, הכנסת בנקים, הכנסת חובות. למה? כי הם יכולים. ומי משלם? כשאתה בא לבנק ולוקח משכנתה, אחד האמצעים, כשאתה רב איתו על הריבית, כמו שיואב אמר, ואתה מתווכח איתו על הריבית, הוא אומר לך: ואללה, אני אעשה לך הנחה של 75% בפתיחת התיק. אה, אתה עושה לי הנחה של 75%?
ואללה, נשמע הרבה. ואם הוא עושה של 90%? למי הוא לא עושה הנחה? למי שאין כסף. מי שלא יכול לשלם הוא קורע אותו. הוא לא עושה הנחה, כי הוא נזקק לכסף ואין לו ברירה, הוא חייב לקחת את זה, ואז הוא קורע אותו. כי הבנקים, רק שתבין, לסבר את האוזן, בשנת 2021 הבנקים הרוויחו 250 מיליון שקלים מפתיחת תיק. 250 מיליון שקלים. למה? עזוב, אתה צריך להרוויח על הריביות. עולה לך כסף, אתה קונה כסף – תרוויח כסף. למה על פתיחת תיק 250 מיליון שקלים?
כי הם יכולים. אותו דבר היה בחוק של – רכשת דירה חדשה, באת אל הקבלן, הוא אומר לך: אתה הולך לעורך דין שלי. ואז העורך דין לקח 1.5% מגובה העסקה. באתי למאיר שטרית, שהיה פה, והיה לו חוק, נצמדנו ועשינו והגבלנו את זה ל-0.5% או 5,000 שקלים, הנמוך שביניהם, כי החוזה הוא חוזה סטנדרטי והדירה היא דירה. פה באה הצעת החוק הזו באותו סגנון.
הצעת החוק הזאת אומרת שלא יכול בנק לקחת על פתיחת תיק יותר מ-360 שקלים, וה-360 שקלים צמודים למדד המחירים לצרכן. זאת אומרת, המדד יעלה ב-3% – האפשרות של הבנק היא לקחת 370 שקלים. אני יכול להבטיח לכם, שנמצאים פה, ולצופים בבית: גם ב-360 שקלים הבנקים יעשו הנחה, כי הם לא לוקחים את זה בתחשיב של מכירת הכסף. הם לא ייתנו לך משכנתה אם הם לא ירוויחו כסף. אין דבר כזה. גם אני לא רוצה – אני לא רוצה לערער את מצב הבנקים. אבל עמלת פתיחת תיק – ואני לא מחוקק הרבה. אני לא עומד פה על הדוכן ומחוקק יותר מדי, אלא כשיש בעיה – – –
הרבה יותר, כי זה היה בתקופה שהייתי – לא רק שלי, היו גם של הוועדה ופרטיים. שלי, הרבה מאוד חוקים חוקקתי. הרבה מאוד חוקים. חוקקתי חוק על הבניין, שעליתי על הבניין ואמר לי מנהל עבודה – הוא היה ערבי, דרך אגב, הוא היה בן דוד של זחאלקה – הוא אמר: למה אני צריך לסחוב שק מלט של 50 קילו? חוקקנו חוק שיהיה 25 קילו, כי הוא אמר: אני מתרסק. אני מתרסק. זו דוגמה.
אותו דבר גם החוק של המשכנתה. אין סיבה בעולם לקחת על פתיחת תיק כשאתה יודע לבוא ולעשות לי הנחה של 90%. כי אם אני לוקח 2,500 ואתה עושה לי הנחה של 90%, זאת אומרת שאני משלם 250; אם אני משלם 250, אז גם ב-360 אתה מרוויח. למה לי, שאני בלונדיני עם עיניים כחולות, הוא ייתן הנחה, ולך, בגלל שאתה ערבי, הוא לא ייתן הנחה? אתה יכול להסביר לי את זה, מנסור? כי דופקים אתכם, מה?
תקשיב, פשוט לא יכול להיות. ואללה, אם אנחנו מחוקקים מהחיים ואנחנו מצפים לעשות צדק חברתי – לא תשמע אותי פה מחוקק על נושא חוץ וביטחון. כל החוקים שלי הם חברתיים שנוגעים בו, ובו, ובו ובו, מן אללה. אני לא רואה את עצמי בטווח הקרוב-רחוק לוקח משכנתה ונהנה מהחוק. אתה מבין למה, אתה, מנסור.
כן, כן, אבל אתה מבין למה. אז החוק הזה בא לעשות מעט צדק, מעט, עם לוקחי המשכנתאות, ושהבנקים ירוויחו ממה שהם נועדו לעשות, למכור כסף, אבל לא מהמסביב.
יחד עם זה יש לי שותפה לחוק, והיא חברת הכנסת אתי חוה עטייה. כל המספרים שאמרתי – היא עשתה את המחקר והביאה את המספרים. היא אמרה: חיים, אלה המספרים. מאחר שאתה – קצת בטבלאות וקצת בשוק ההון, בוא תתרגם ותראה. אתה יודע, דרך אגב, כמה הריבית שאתה מקבל היום על איגרת חוב צמודה ל-30 שנה? אתה מקבל תשואה שלילית. שלילית. אתה לא מקבל אפילו 1%, גם לא 0.1%. אתה לוקח איגרות חוב ממשלתיות עם תשואה ל-30 שנה ואתה רואה תשואה שלילית. ככה בונים את המשכנתה, וזה בסדר.
אז תודה רבה, חוה, שהארת את עיניי והיית חלק פעיל מאוד ביוזמה הזאת. זה אחד מני חוקים רבים שחוקקת בכנסת הזאת ויישר כוח. אני מקווה שכנסת ישראל תעביר היום את החוק בקריאה הראשונה. החוק זכה גם לתמיכה ממשלתית. אפילו שר האוצר תמך ואמר לי: ואללה, אתה צודק, וגם שר המשפטים. אני מודה להם על התמיכה, ואני מקווה שחברי הכנסת יעבירו, ואני מאוד רוצה לקוות שוועדת הכלכלה, שדנה, תעביר את החוק בהכנה, כי אין בו יותר מדי – כל החוק שורה אחת, שורה – שתכין אותו לקריאה שנייה ושלישית בשבועיים הקרובים ונעביר אותו במהלך חודש יוני בקריאה השנייה והשלישית, וכל מי שייקח משכנתה – וזה בהמשך לחוק ממשלתי שהונח היום, שהונח, על שינוי – –
– – חוק המכר, שמוציא את ערך הקרקע, שמוציא את ערך הקרקע מתשומות הבנייה.
בשביל שתבינו, בשנה האחרונה מדד תשומות הבנייה עלה ב-8%, זאת אומרת, קנית בית – שילמת עוד 8% על הבית. זה – בשנה האחרונה. לפני זה, שנה שלמה הוא לא עלה. מדד תשומות הבנייה לא עלה. יחד עם זה, כשאנחנו מסתכלים על עלות רכישת הדירה, כשאמרנו שזה עשרות שנים של עבודה וזה הפרויקט הכי גדול, איפה שאנחנו יכולים להקל אנחנו צריכים להקל, כי התחושה, אחרי שאתה משלם בדברים הקטנים, היא: ואללה, גונבים אותי.
אני משלם כל כך הרבה, סגרתי – שלא יגנבו אותי. זה צריך להיות המהלך. ולכן חוק המכר שעבר, אני מברך עליו, למרות שהצבעתי נגד; לא הצבעתי, כי המחשב שלי לא עבד.
החוק הזה, גם חוק המכר, הוא חוק נכון לתקופה הזאת, כי אנחנו חייבים להקל על רוכשי הדירות. אנחנו רוצים שהקבלנים ירוויחו והבנקים ירוויחו והאזרחים יוכלו לקנות דירה ולהמשיך לחיות. תודה רבה.
משפט, משפט.
לא, אני לא יודע לשיר. תאמין לי, אם אני אתחיל עכשיו לשיר גם החמישה – שלושה, חמישה, שישה, שמונה, תשעה – גם התשעה ילכו, אם אני רק אנסה לשיר.
או, הינה עוד אחד – עשרה.
פינדרוס הגיע. הוא היה בחדר, התעורר רגע בין – –
– – לימודים לשינה, ואמר: זה חוק חשוב. זה חוק חשוב, שבא לעזור גם לאוכלוסיות שמהן אני בא, ובא לעזור. מאחר שאנחנו לא סופרים רוב, וסביר להניח שכל הנוכחים יצביעו, וזה יהיה פה אחד, ואם היו פה עוד – אורבך, אתה יכול להיכנס, חסר לנו אחד למניין. אז הינה, אני מסיים ומצביעים.
לא, לא, הכול בסדר. אם היינו נגד, לא הייתי קורא לך להיכנס. לכן החוק שיעבור פה אחד – אם היו פה יותר במליאה, ברור לי שהוא היה עובר פה אחד. וזה חשוב לאזרחי מדינת ישראל, שיראו שגם בכנסת ישראל בשעות לא סבירות, אנחנו מנסים לשפר את איכות החיים של האוכלוסיות במדינת ישראל, על כל הרבדים שלהן. אז אני מקווה שכולם יצביעו. תודה רבה.
1,516 מילים של חיים כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.