קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת בראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני מניח שכולנו, רבים מאיתנו ראו את הנזק שחוללה הסופה הלא-צפויה, הרוחות המזרחיות שהיו בכינרת לפני שבועיים וגרמו נזקים שקשה היה לדמיין, לשער, מים עם עוצמה כזאת. אנחנו התברכנו השנה וגם בשנה שעברה בכינרת מלאה – אולי היא לא עלתה על גדותיה, אולי חשבנו על יותר, אבל הינה, רוח מזרחית לא צפויה וחריגה גרמה לנזק עצום בתשתיות, במתקנים, במדרכות, במזח, במעקות ובבלטות. הכול הכול נעקר. הכול נעקר מהרוח, מהמים. קשה לראות. וזה גם אומר לנו שההיערכות שלנו צריכה להיות אחרת. זה קרה בטבריה עכשיו, זה קרה באילת לפני זמן, אבל שינויי מזג האוויר ומזג האוויר הקיצוני בכל העולם כנראה גם לא יפסחו עלינו, ואנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון וצריכים להיערך.
אבל דבר ראשון, אנחנו צריכים קודם כול לחזק את ראש הוועדה הקרואה מר בועז יוסף, שעושה עבודה טובה ומסורה ומחזיק את העיר בתנאים לא תנאים במצב כזה. זו עיר שיש בה הרבה להשקיע, עיר שמצד אחד היא עיר תיירות אבל היא עיר שלא יכולה להחזיק את עצמה. היא עיר חשובה מאוד – טבריה זה טבור הארץ – חשובה מאוד באזור הצפון ובכלל. אני גם עומד בקשר עם חברי המועצה לשעבר הרב דוד אוחנה ורפאל טרבלסי, אנשים יקרים שפועלים ומביאים לידיעתנו – גם, חברי חבר הכנסת סופר, חשבנו לעשות סיור, שנדחה מסיבות כאלה ואחרות בגלל לוח הזמנים כאן בכנסת, אבל נעשה את זה. הנזקים האלה לא יכולים ליפול על תושבי טבריה ולא על הוועדה שנמצאת שם. זה חייב – אין ספק, בנזקים כאלה הממשלה מתערבת. הממשלה פועלת כפי שעשתה בטבריה, כפי שכל מדינה בכל העולם עושה בנזקים כאלה.
אז יש שם מסעדות, ורק מסעדה אחת, שהובאה לידיעתי: הוא שיפץ בקרוב לחצי מיליון שקל, והכול נהרס לו. גם אין שם ביטוחים לעסקים, גברתי היושבת בראש, כי על קו המים קשה להשיג או בלתי אפשרי להשיג ביטוח. ועכשיו, אנחנו ראינו שאת יודעת לפעול טוב – דרך אגב, בטבריה מבקרים גם יהודים וגם ערבים. אני נמצא בטיילת בטבריה, ואנחנו אוהבים את טבריה ונמצאים הרבה בטבריה, נכדיי הם דור עשירי בטבריה, יש איזה קשר. רואים שם את כל תושבי מדינת ישראל, והם נמצאים במקום הזה.
אז אני לא מבקש כסף מעשרות – אולי יחד עם עבאס, מנסור עבאס – איזה כסף מעשרות לעיר הזאת, אבל אני חושב שהממשלה צריכה בכבוד לתת להם.
אז אני ככה מציע בעדינות. קודם כול שהממשלה תיתן, ואחרי זה היא תיתן את הצ'ופרים, את הדברים המיוחדים יותר. את האקסטרות היא תיתן בסוף. הממשלה צריכה לתת, ואי-אפשר להשאיר את זה באמצע, כמו שאמר חבר הכנסת סופר. אנחנו מדברים כאן על סביבות 150 מיליון, 140 מיליון, בלי התוספתיות.
אני מסיים. בלי התוספות, בלי התוספתיות של האוצר זה לא ילך. האוצר, יש איזה הרגשה שמשהו, אני לא יודע מה קרה, מה השרה – אולי יש איזו קונוטציה דתית וחרדית, ולכן הוא סובל, אני לא יודע על מה. הוא לא מינוי שלנו, הוא לא מינוי פוליטי, הוא איש מקצועי שבאמת עומד בראש העירייה - -
אני מסיים – ולכן צריך בעניין הזה להשיל את כל הפוליטיקות. יש פה אזרחים, יש פה מדינה, יש פה חשיבות, ואני חושב שזה מה שצריך לעמוד לנגד עינינו. תודה רבה.
499 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.