קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הדיון נסב כעת על הצעת חוק הכשרה מקצועית ישירה לעולים, שאותה יזמתי יחד עם חברי כנסת נוספים. מטרת החוק היא לסייע לעולים החדשים להתאקלם בארץ ישראל בדרך הטובה, תוך השתלבות בשוק העבודה. הצעת החוק המדוברת קובעת שכל עולה חדש בישראל מגיל 30 יהא זכאי לעבור הכשרה מקצועית – במגוון מקצועות שבהם העולים ירצו להתמקצע – ועם סיום הלימודים אותו עולה לומד יקבל תעודת מקצוע, שתגרום להשתלבותו בתעסוקה הישראלית. ההצעה קובעת כי מימון שכר הלימודים יתחלק באופן שווה בין המדינה לעולה, כך שמחצית המימון של ההכשרה תהיה על חשבון אוצר המדינה, ומחציתה על חשבון העולה הלומד. עוד מוצע בהצעת החוק כי אם העולה מתגורר בפריפריה, באזור עדיפות לאומית, הוא יהיה זכאי להשתתפות המדינה בשכר לימוד המקצוע בגובה של 80% מדמי ההכשרה. עוד בהצעת החוק: במקביל להשתתפות המדינה בהכשרת העולה בלימודי המקצוע, תשתתף המדינה בעלות שכר העסקת העולה כעובד במשק הישראלי למשך שנה אחת בלבד, שתשולם ישירות למעסיק, עד ב-50% מהשכר הממוצע במשק, ואם אותו עולה מתגורר בפריפריה, או באזור עדיפות לאומית, תשתתף המדינה בעלות שכר העסקה של אותו עולה למשך שנה אחת, שתשולם ישירות למעסיק, עד ב-80% מהשכר הממוצע במשק. בהצעת החוק נקבע כי שר הכלכלה והתעשייה יהיה ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
חבריי חברי הכנסת, עד כאן הבאתי בפניכם את הצעת החוק שאבקש לחוקק בעזרתכם למען העולים לישראל והשתלבותם בתעסוקה הישראלית. אני אתן הסבר קצת יותר רחב על החוק הזה, ואני אגלה לכם מתי ואיפה נולדה הצעת החוק המדוברת. מאז תחילת כהונתי כחבר כנסת המייצג את עולי צרפת בכנסת, התחלתי לרדת אל השטח מדי שבוע יחד עם צוות לשכתי ולקבל קהל בקהילות עולי צרפת בערים ברחבי הארץ כדי לשמוע את הבעיות שאיתן הם מתמודדים ולנסות לעזור ולסייע להם. ואני אומר לכם, חברים, בלא גוזמה, שכמעט כל פנייה שנייה עסקה בנושא תעסוקה. טיפלנו בפניות אלו כפלסטר על מכה. כשהבנתי שזו בעיה קשה שאיתה מתמודדים העולים, בנוסף לבעיות הביורוקרטיות השונות שאיתן מתמודדים העולים, כמו בעיות השפה, ההסתגלות לחברה ועוד, החלטתי שצריך לטפל בשורש הבעיה כדי לתת לעולה מזור בנושא התעסוקה, ולכך נועדה הצעת החוק שלי.
במשך שנים הגיעו לישראל – ועוד עתידים להגיע, בעזרת השם – עולים חדשים. העולים הללו הם בעלי מקצועות שונים, שמתקשים למצוא עבודה בתחומי הכשרתם ועיסוקם. המצב כיום הוא שחלק מהעולים החדשים נותרים ללא תעסוקה ההולמת את הכשרתם מארץ מוצאם. במרבית המקרים הדבר מעודד גם את חזרתם לארץ מוצאם. לצערי ייתכן כי ההגירה השלילית שאנו עדים לה כיום היא תוצאה ישירה של הזנחת העולים בתחום התעסוקה. לכך, חבריי, הצעת החוק שלי נועדה לתת אפשרות לעולים ללמוד הכשרה מקצועית, במטרה לשלבם בתעסוקה הישראלית.
זה לא סוד שמדינת ישראל היא מדינה מעודדת עלייה, שמשקיעה משאבים רבים לעידוד עלייה, דרך הסוכנות, ירידי עלייה, משרד העלייה והקליטה ועוד. כדאי שמדינת ישראל תאמץ את הצעתי ותדאג לשילוב העולים החדשים בשוק העבודה, על ידי הכשרתם בתחומים השונים הפועלים בישראל. אין ספק שמהלך כזה יעודד עלייה לישראל והגירה לאזורים השונים בארץ, ובכללם לפריפריה ולאזורים עם עדיפות לאומית גבוהה. אני עדיין מאמין שדרך המלך היא לקדם את חוק הכרת התארים של העולים, שבהם הם התמקצעו ועסקו בארץ מוצאם, אך הדרך לשם, לצערי, עדיין ארוכה. לעת עתה אני חושב שהצעת החוק הזו תיתן מענה על צורכי העולים בטווח המיידי, תעודד את שילובם בתעסוקה, וההשקעה שמדינת ישראל תשקיע בהם תחזור לקופת המדינה בכפל כפליים – בעסקים שיפתחו העולים ובהעסקת העולים הרבים שהחוק יטיב בעבורם. אני שב וקורא לחבריי לבית הזה: עשו למען העולים לישראל, הצטרפו להצעת החוק הזו, שתיתן מזור ומרפא למשפחות העולים לישראל לקליטה נכונה ויישוב טוב.
גברתי היושבת בראש, לאחר התייעצות עם שרת העלייה והקליטה, החלטנו שתשובה והצבעה על החוק יהיו במועד מאוחר יותר.
590 מילים של יוסף טייב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.