קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מעלה היום בכנסת להצבעה את חוק ירושלים רבתי, שקובע את צירוף מעלה אדומים, גבעת זאב, ביתר עילית, אפרת וגוש עציון לירושלים רבתי, תוך שמירת עצמאותם המוניציפלית ועם זכות הצבעה כפולה לתושבים בבחירות העירוניות, בהתאם למודל שקיים בלונדון ופריז רבתי, וכל זאת כדי להבטיח את חוזקה של ירושלים ולהבטיח את הרוב היהודי בירושלים. 54 חברי האופוזיציה הלאומית תומכים בחוק הזה, וכעת זהו המבחן הגדול של חברי כנסת מישראל ביתנו, תקווה חדשה וימינה וגם מכחול לבן. האם יתמכו בחוק? אני קורא לכם לתמוך בחוק שמחזק את ירושלים ולהתעלם משיקולים פוליטיים צרים.
החוק הזה מקודם על ידי כבר 15 שנים, מתוך הבנת הצורך בחיזוק ירושלים בירת ישראל, והבטחת הרוב היהודי בירושלים במסגרת התנאים המדיניים הנוכחיים. הצעת החוק לא סותרת שום הסכם מדיני ומאפשרת לתת מענה לסוגיה החשובה ביותר של חיזוק ירושלים – – –
חיזוק ירושלים והבטחת הרוב היהודי בירושלים, בירת ישראל. כל מי שמסייר, בצפון ירושלים בייחוד, רואה את הבנייה הפלסטינית הבלתי-חוקית, בדגש מיוחד על השכונות הערביות שמעבר לגדר – שועפאט, כפר עקב ומקומות נוספים, שמוסיפים אוכלוסייה רבה מרחבי יהודה ושומרון לתוך ירושלים. ההגירה השלילית שהייתה בירושלים במשך שנים של זוגות צעירים, אנשי המעמד הבינוני, מחריפה מאוד את הבעיה.
החוק הזה, מטרתו לייצר מציאות אחרת, של תוספת 150,000 עד 200,000 תושבים לירושלים רבתי מכל גוני האוכלוסייה, ולאפשר פעילות משותפת ונרחבת בתחומי החינוך, הבנייה, פיתוח התעשייה והמסחר והתיירות, קידום תשתיות תחבורה מטרופוליניות משותפות, ועוד תחומים רבים שיחזקו את ירושלים וסביבתה. אנחנו לא מחלקים את ירושלים, אנחנו מחזקים את ירושלים, בירת הנצח של העם היהודי, ומבטיחים בה את הרוב היהודי.
אדוני היושב-ראש, בימים האלה, שבהם רבים קוראים תיגר על שייכות ירושלים לעם היהודי, רבים מנסים לערער על ריבונות ישראל בירושלים השלמה והמאוחדת, רבים מנסים לפגוע בזהות היהודית של ירושלים, לפגוע בריבונות ישראל בהר הבית ובכותל ובמקומות הקדושים, זה הזמן לחזק את ירושלים בדרך שתבטיח שירושלים, בירת ישראל, בירת העם היהודי זה למעלה משלושת אלפים שנים, היא תהיה בעלת רוב יהודי, היא תהיה חזקה ומתרחבת, ותרחיב את גבולותיה, כמו שניבא הנביא ישעיהו בחזונו המפורסם. צירוף היישובים תוך כדי שמירת עצמאותם המוניציפלית ומתן זכות הצבעה כפולה לתושבים יאפשר לכל המטרופולין של ירושלים רבתי להתפתח ולחזק את התושבים ואת היישובים עצמם ולחזק את ירושלים בירת ישראל.
החוק הזה הוא חוק יצירתי. הוא לא נכנס לסוגיית הריבונות. בלאו הכי אזרחי ישראל שגרים במעלה אדומים, בגוש עציון, באפרת, בביתר עילית, בגבעת זאב, הם אזרחים ישראלים, מצביעים לכנסת לפי החוק, ובלאו הכי ירושלים היא בירת ישראל וכל תושבי ירושלים מצביעים לכנסת ישראל, אבל הרעיון היצירתי והנכון, לחבר מוניציפלית ולאפשר לתושבי עוטף ירושלים גם להישאר כיישובים, כמו שזה קיים בלונדון רבתי ופריז רבתי, וגם להיות חלק מהבוחרים בירושלים, הוא דבר שיכול להבטיח את הרוב היהודי בירושלים בלי לחלק את ירושלים. מה עושים אלה שרוצים לחלק את ירושלים? אגב, מהשמאל. הם באים ואומרים: אנחנו דואגים לרוב היהודי בירושלים, ולכן אנחנו רוצים למסור שכונות ירושלמיות ולחלק את ירושלים, כדי להבטיח את הרוב היהודי. אני באתי לכאן עם הצעת החוק הזאת שאני מקדם אותה הרבה זמן, ואני אומר: אני לא מחלק את ירושלים, ירושלים השלמה בגבולותיה הנוכחיים, אבל אני מבטיח את הרוב היהודי בירושלים על ידי הוספה ולא על ידי חלוקה. לכן החוק הזה הוא חוק שאמור לזכות בתמיכה רחבה ביותר של כל המפלגות הציוניות בכנסת.
אני לא מצפה מרע"מ לתמוך, אני לא מצפה מהרשימה המשותפת לתמוך, כי הם לא רוצים לראות את ירושלים יהודית, הם לא רוצים לראות את ירושלים בירת ישראל, הם לא רוצים לראות את ישראל בעלת ריבונות בהר הבית וגם לא בכותל. שמענו את ההתבטאויות של חברי הכנסת מהרשימות האלה, שהם לא יאפשרו לנו גם להיות הריבון בכותל. נדמה לי, חבר הכנסת שחאדה, עוד חזרת ואמרת את זה. אז ברוך השם – – –
ברוך השם אנחנו לא זקוקים לחסדים שלכם – –
– – אנחנו לא זקוקים להסכמה שלכם.
אנחנו פועלים מתוקף ההבטחה האלוהית.
אנחנו פועלים מתוקף ההיסטוריה היהודית.
אני פונה אליו שיקשיב ולא כדי שיפריע.
תן לי לגלות לך סוד קטן. אנחנו ניצחנו במלחמת ששת הימים והבסנו את צבאות ערב שרצו להשמיד אותנו.
אנחנו שחררנו את הר הבית והכותל.
וישראל היא הריבון במקומות האלה. ובניגוד למה שהיה בעבר, שלא נתנו ליהודים לבוא ולהתפלל בהר הבית או בכותל, אפילו במערת המכפלה בחברון, אנחנו מאפשרים לבני כל הדתות – למוסלמים ולנוצרים – חופש פולחן מלא, ומקפידים על זה. מעולם לא היה חופש דת ופולחן בירושלים כמו שמתקיים תחת שלטון ישראל, לא תחת שלטון הצלבנים ולא תחת שלטון תומכי צלאח א-דין, ולא, עוד פעם, תחת שלטון כזה ואחר. רק תחת שלטון היהודים כולם יכולים לקיים את מצוות הדת שלהם, ואנחנו לא נאפשר לאף אחד לפגוע.
ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אין יהודי, אם הוא חבר ממשלה, ואם הוא אזרח, ואם הוא תושב חו"ל, שיש לו זכות לוותר על ריבונות ישראל בהר הבית. ולוותר על ריבונות זה גם מה שקורה עכשיו, שמסכימים לכרסם, מעבירים פניות דרך מלך ירדן בגיבוי של ממלא מקום ראש הממשלה לפיד כדי לפגוע בריבונות ישראל ולמסור אותה. אין לאף אחד סמכות, ואנחנו נקום ונצא נגד הדברים האלה, גם באופן פרלמנטרי וגם באופן ציבורי.
אנחנו לא נאפשר לפגוע בריבונות ישראל במקומות שאברהם אבינו לקח את בנו יצחק לעקדה, עד שאלוהים אמר לו: הרפה מהנער. אנחנו לא נאפשר זאת במקום שנבנו בתי המקדש, גם אם יש מי שרוצה למחות את זה ולהרוס את ההריסות שמעידות, הריסות ארכיאולוגיות, בצורה אכזרית, ברוטלית וגסה.
ואנחנו נחזק את ירושלים, נאפשר לכולם לחיות בירושלים, גם החוק הזה יאפשר לכולם לחיות טוב יותר בירושלים, אבל הוא יבטיח את הרוב היהודי בירושלים, את שליטת ישראל בירושלים, בירת הנצח של העם היהודי מאז וכיום ולעולם. ואנחנו – אני פונה אליכם עוד פעם, אותם חברי הכנסת, בני בגין ואחרים, לתמוך בחוק הזה. תמכתם בו בעבר, אגב. שינוי הפוזיציה לא צריך לפגוע באידיאולוגיה ובמחויבות של כל יהודי לירושלים, מהמקומות שהורינו היו שם בגלות ועד המקומות שהגיעו אליהם, ועד כל יהודי בארץ או בעולם שנחשף ורוצה בחיזוק ירושלים בירת ישראל. אני פונה אליכם לתמוך. אנחנו בכל מקרה נמשיך לפעול, כמו שעשינו עם הרכבת, ועם הכבישים, ובתחבורה, ובתשתיות, ובכל הדברים, לחזק את ירושלים ולהבטיח את שלטון הרוב היהודי ומדינת ישראל, בירושלים, בכותל, בהר הבית ובכל המקומות הקדושים וההיסטוריים ששייכים לעם היהודי. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, הממשלה כל כך מזלזלת בירושלים ועבודת הכנסת שהיא לא טורחת לקרוא את החוק. גברתי השרה, מה שאמרת כאן הוא פשוט לא נכון. בנוסח הזה של החוק אין סעיף של החלת הריבונות. מדובר באיחוד מוניציפלי ומתן אפשרות להצביע. כאילו היו קובעים שתושבי בת ים יכולים להצביע גם לתל אביב וגם לבת ים. החוק הזה הוא יצירתי בזה – אמרתי – שהוא לא סותר הסכמים מדיניים, והוא מאפשר. החוק הזה הונח לא רק ב-2017. עוד בזמן ממשלת אולמרט, כשהייתי באופוזיציה, הגשתי את החוק וניסיתי להשיג לו רוב, ומאז אני מקדם אותו בדרכים שונות כיעד אידיאולוגי. השרה ברביבאי, לך לא חשוב שיהיה רוב יהודי בירושלים? מה זה, הפוליטיקה הרגעית גוברת על הדבר הזה? זה לא מדבר על החלת ריבונות, דחינו את הסעיף הזה להמשך. זה מדבר על מתן זכות הצבעה כפולה. לכאורה גם נציגיו של אבו מאזן ויחיא סנוואר בכנסת, נציגיהם לא צריכים להיות נגד, כי זה עניין מוניציפלי. אבל הם נגד. אתם יודעים למה הם נגד? כי זה מחזק את היהודים. הרי אין סיבה שלא תהיה רשות מטרופולינית לתחבורה, ולתיירות, ולחינוך, ושכל היישובים ייהנו מהחיזוק הזה.
ולכן, קודם כול, אדוני היושב-ראש, תשובת הממשלה מתבססת על אי-הכרה ואי-הבנה ואי-ידיעה של הצעת החוק. אני הוצאתי את סעיף הריבונות כי לא רציתי להיכנס עכשיו לוויכוח, למרות שאני מאמין שכל מפלגה ציונית רואה את מעלה אדומים ואת גוש עציון, ואפרת וביתר עילית וגבעת זאב לפחות כחלק מירושלים ומדינת ישראל. אבל לא רציתי שייכנס הוויכוח – העיתוי והדברים ומול הסכמים. אין לאף גורם בין-לאומי ולאף מפלגה לאומית ישראלית סיבה להיות נגד החוק הזה. הסיבה היחידה שרע"מ והרשימה המשותפת נגד היא שהם רוצים להחליש את אחיזת היהודים בירושלים, לא שום סיבה אחרת. אין כאן שום עניין מדיני, זה לא עניינו של אבו מאזן וזה לא עניינו של אף מנהיג אחר – פלסטיני או כל גורם אחר.
ולכן אני חושב שדווקא העברת החוק יכולה להוות מסר ברור של קונסנזוס ציוני, שלא סותר שום הסכם בין-לאומי ומחזק את האחיזה שלנו בירושלים. אגב, בתוך החוק גם יש אישור לשר הפנים לקחת את השכונות שועפאט וכפר עקב ואחרות שמעבר לגדר, כ-140,000 תושבים, ולהקים להן רשות מוניציפלית בתוך ירושלים בלי לחלק את ירושלים. כך שמההיבט הזה, זה גם מחזק את חיי היום-יום ואת מתן השירותים של אותה אוכלוסייה, שהיום לוקה בצורה משמעותית בקבלת שירותים מעיריית ירושלים, או בכלל שירותים שהם צריכים לקבל.
הרעיון הוא שיהיו שש רשויות שכלולות בירושלים, אבל הן גם נפרדות מוניציפלית. אני לא מחלק את ירושלים, אני מחזק את היכולת להתנהל. ואני מבטיח מבחינתי שאני מחזק את ירושלים ומגביר את הרוב היהודי בתוך ירושלים. אין שום סיבה לא לתמוך, מלבד אולי איזשהו שיקול פוליטי – לא להרגיז היום את עבאס, ואם צריך, גם לא להרגיז את אחמד טיבי ואיימן עודה, שלא רוצים לחזק את ישראל וירושלים, שלא מכירים בזה שירושלים היא בירת ישראל, שהיא בירת העם היהודי, שרוצים לחלק אותה, רוצים למחות כל זכר, מתכחשים להיסטוריה היהודית בהר הבית, בירושלים, במקומות הקדושים. ולכן אני חושב שזו תהיה חרפה. חרפה לא רגילה – –
– – חרפה יוצאת דופן אם הקואליציה תצביע נגד החוק הזה. אגב, ביקשו ממני פסק זמן – אני הגשתי אותו לפני הפגרה, דחיתי אותו לאחר הפגרה, כך שעברו החודשים. אם הייתם באים בניקיון כפיים והייתם אומרים: הינה, רצינו זמן ללמוד את הנושא – אפילו לא קראתם את החוק – –
– – ואתם מדברים עליו באופן שלא תואם את תוכנו. אני אומר לממלא המקום או יו"ר הקואליציה בפועל: אני מוכן, בגלל חשיבות הנושא, לדחות את ההצבעה בשבוע-שבועיים, לאפשר לכם ללמוד את הדברים, וכן לנסות לייצר קונסנזוס רחב בעד ירושלים.
1,560 מילים של ישראל כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.