קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מודה שאני מתרגש לעמוד כאן היום ולהציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון חוק החברות (פרסום דוחות כספיים של מונופולים). אני מתרגש כי חברי כנסת מסיעות שונות, מימין ומשמאל, מהקואליציה ומהאופוזיציה, ניסו לקדם את הצעת החוק הזאת בכנסת השמונה-עשרה, בכנסת התשע-עשרה ובכנסת העשרים, וכעת היא עברה לראשונה את המשוכה של ועדת השרים.
תראו, על פי הנתונים שפורסמו השבוע, מדינת ישראל מזה ארבעה חודשים ברציפות נמצאת בעודף תקציבי. הגירעון ירד ל-0.6%, ותקנו אותי אם אני טועה – אינני זוכר נתון כזה ב-20 השנים האחרונות. האבטלה ירדה מתחת ל-3%. אם ניזכר בנקודת הפתיחה של הממשלה הזאת ביוני 2021, עם גירעון של 11.6% ואבטלה בגובה 5.5%, מדובר בהצלחה כבירה. אבל זאת הצלחה ברמת המקרו, מקרו-כלכלה. המשימה הבאה שלנו והמשימה החשובה באמת היא להביא את ההצלחה לרמה של מיקרו, לכל אזרח במדינה. המשימה, רבותיי, היא להוריד את יוקר המחיה. ישראל היא מדינה יקרה, יקרה מאוד. זה לא התחיל, כמובן, בשנה האחרונה, זה ברור לכולנו. כלכלת ישראל מלאה בעיוותים, במונופולים וברגולציה עודפת. את זה אנחנו חייבים לשנות והתחלנו לשנות. העברנו את רפורמת הרגולציה, את רפורמת היבוא, את רפורמת הכשרות ומספר חוקים נוספים. אבל המאבק ביוקר המחיה הוא מאבק ארוך, סיזיפי, יום-יומי. עוד צעד, עוד תיקון, עוד נדבך.
הצעת החוק שאני מגיש ומציג בפניכם היא נדבך נוסף במאבק של כולנו – של הקואליציה ושל האופוזיציה – ביוקר המחיה. בשנים האחרונות אנו עדים לכך שחברות בעלות מונופול בישראל משתמשות בכוחן כדי להפקיע מחירים ולנקוט דרכי פעולה עסקיות לא ראויות – הכול על מנת להגדיל את הרווח על חשבון ציבור הצרכנים, על חשבון המתחרים הקטנים, בעיקר בשוק המזון אך גם, כמובן, בענפים נוספים.
בשוק המונופוליסטי בכוחו של המונופול להפחית את כמות המוצרים המוצעים בשוק, להביא להפקעת מחירים או אפילו לפגום באיכות המוצר. המשק בישראל לאורך שנים רבות מתאפיין בריכוזיות יתרה בהשוואה לשווקים אחרים ברחבי העולם. חלק מהמונופולים בישראל אינם נסחרים בבורסה ועל כן אינם נדרשים לפרסם לציבור את הדוחות הכספיים שלהם ואת ההוצאות העסקיות שלהם. ואולם אין ספק כי עצם היותה של חברה מונופוליסטית, חברה השולטת בנתח משמעותי ומהותי של השוק, מצדיק את פרסום הדוחות הכספיים לציבור כחלק משמירה על האינטרס הציבורי והשקיפות המתבקשת. פרסום כזה, חברים, מאפשר לציבור ולתקשורת לבקר את התנהלותו הפיננסית ואת התנהגותו העסקית של המונופול, ובכך יקשה על קיום התנהלות הפוגעת באינטרס הצרכני ובאינטרס הציבורי.
לפיכך, בהצעת החוק מוצע לחייב במסגרת חוק החברות חברה שהיא בעלת מונופול כמשמעות הדבר בחוק ההגבלים העסקיים ולפרסם את הדוחות הכספיים שלה לציבור. פרסום כאמור יתבצע באתר האינטרנט של החברה ובנוסף החברה תפרסם על כך הודעה בתקשורת.
שוב, אני מדגיש את זה: ברור לכולנו שהפרסום עצמו לא מוריד מחירים, אך הצעד המוצע יחד עם הצעדים הנוספים שאנחנו נוקטים ייצור את האווירה העסקית והמינהלית הנדרשת לשינוי המגמה להורדת יוקר המחיה.
אני רוצה לספר לכם שאתמול כינסתי יחד עם חברתי חברת הכנסת לימור מגן תלם את שדולת התעשייה הישראלית, השדולה שאנחנו יחד מובילים בכנסת הזאת. פגשנו יזמים, פגשנו בעלי מפעלים, אנשי השטח הכלכלי – אלה שמרגישים באמת מה קורה, אלה שהיו פה גם בשנים האחרונות וחוו על בשרם את התנהלות הממשלה הקודמת, את היעדר התקציב וכל מה שאנחנו מכירים. הקול היחיד שיצא מהמפגש הוא שמדינת ישראל חייבת יציבות והמשכיות. גם בהקשר ליוקר המחיה ברור לכולנו שהמפתח להצלחה הוא גם, כמובן, רפורמות אמיצות שאנחנו מנסים לקדם ומקדמים, אך גם יציבות פוליטית והמשכיות שלטונית. לכן אנו פשוט חייבים להבטיח לכל אזרח בישראל יציבות פוליטית לאורך זמן, לשמור על הממשלה הזאת כדי שהיא תמשיך לשנות את סדר העדיפויות, כדי שהיא תמשיך לקדם את הרפורמות הנכונות שאנחנו מקדמים בשנה האחרונה. רק כך נוכל להתקדם בביצוע המשימות שלנו לטובת הציבור, רק כך נוכל בפועל הלכה למעשה לסייע לאזרחים לשנות את השוק ולהעלות את רמת החיים.
אני רוצה להודות לשותפים שלי בהובלת הצעת החוק: חברי הכנסת מירב בן ארי, נעמה לזימי, יוראי להב הרצנו, סימון דוידסון, ענבר בזק וטטיאנה מזרסקי. אני רוצה גם להודות ללובי 99, לובי לטובת הציבור, לתנועה לאיכות השלטון וגם לחברי הכנסת לשעבר זהבה גלאון ורועי פולקמן אשר הובילו את הנושא בכנסות הקודמות.
אני חייב לציין כי קיימתי בשבועות האחרונות מגעים עם משרד המשפטים, עם משרד הכלכלה והתעשייה ועם רשות התחרות, וכפועל יוצא, את הכנת החוק לקריאה ראשונה אנחנו נבצע בתיאום מלא עם המשרדים.
חבריי חברי הכנסת, לא מדובר בחוק פוליטי או מחנאי, אלא נטו ביוזמה לטובת האזרחים שלנו, לטובת כלל הצרכנים במדינת ישראל. אני קורא לכל החברים בבית הזה להצביע לטובת הציבור ולאשר את ההצעה. תודה רבה.
699 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.