קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הייתה מסורת בכנסת בינינו לבין נציגי הציבור הערבי שאנחנו לא פוגעים בציפור הנפש של הציבור הערבי והם לא פוגעים בציפור הנפש אצלנו. היום קרה משהו שאני מקווה שהתגברנו עליו. מה שקרה זה שהלכו בנושא שנוגע אלינו באופן מוחלט, בנושא הזה של פגיעה ברבנות הראשית היהודית, והייתה תמיכה של נציגים ערבים מרע"מ. זה היה בניגוד למסורת שיש במהלך הדברים שלנו. ואני רוצה לשבח את הרשימה המשותפת ואת חבר הכנסת אחמד טיבי, שגם מקצועית – הוא ישב על העניין הזה אצל יושב-ראש הכנסת עם היועצת המשפטית של הכנסת והוציא את האמת לאור. אנחנו ראינו את זה שחבר הכנסת ניר אורבך לא רצה להצביע. הוא לא רצה את החוק – אני לא רוצה לתת לו כינויים. ובסופו של דבר, אחמד טיבי והרשימה המשותפת הצילו את המסורת שיש כאן. אנחנו לא פוגעים בציפור הנפש של הציבור הערבי והציבור הערבי לא פוגע בציפור הנפש שלנו. מה שקרה, היות שאני מאמין שהכול סייעתא דשמיא, אז החוק הרע ההוא לא עבר, ואחרי זה כן עברו שני חוקים: אחד של חברי כנסת יהודים, ואחד של חברי כנסת ערבים – של עאידה תומא סלימאן – ושל משה ארבל וינון אזולאי, לממן את העניין הזה של בתי תפילה, שמדינת ישראל צריכה לממן את זה. ואני מודה לקדוש ברוך הוא שהמסורת של שיתוף הפעולה – – –
אחמד טיבי, שיתוף הפעולה בציפור הנפש של העם הערבי ושל העם היהודי – הצלנו את זה אחרי זה בשיתוף הפעולה. אתם לא שמתם לב, כשעבר החוק של עאידה תומא סלימאן, הם רקדו "משנכנס אדר מרבין בשמחה". תודה רבה.
248 מילים של משה גפני. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.