כנסת נכבדה, אני שמחה להביא בפניכם להצבעה את הבקשה בנושא סימון ארץ הייצור של פירות וירקות במסגרת החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו. החקיקה תאפשר קידום הן של החקלאות הישראלית והן של הצרכנות הישראלית – מתן ההזדמנות לאזרח לבחור את הירק והפרי הישראליים. אנחנו נאפשר לאזרח לבחור בפרנסה של אזרח ישראלי, בשמירה על הגבולות, בשמירה על האדמה ובהגברת המשילות. התיקון הזה יאפשר גם שקיפות צרכנית. כל אחד מהצרכנים יוכל לדעת היכן צמחו העגבנייה או התפוח שהם צורכים, רוכשים, דבר שיכול ללמד רבות על זמן ההובלה של המוצר, טריותו, אופן השקייתו, דישונו ועוד. ולא מיותר לציין: כלכלה מקומית היא גם ירוקה יותר – פחות שינוע ופחות זיהום.
לסיום, אני רוצה להודות לסגן שר הביטחון חברי חבר הכנסת אלון שוסטר, שר החקלאות לשעבר, שיזם בעבר את החוק וסייע לי בקידומו. תודה נוספת היא לשר החקלאות עודד פורר וצוותו המסור על שיתוף הפעולה בקידום החקיקה.
ברשותכם, גברתי יושבת-ראש, אני חורגת בעשר שניות מהפרוטוקול, ואני יודעת שזה לא מקובל. אני מאוד מאוד רוצה לאחל מזל טוב למיה, הבת שלי, שלא ראיתי אותה מיום שני בבוקר ואני מקווה לראות אותה בימים הקרובים. תודה על ההבנה.
180 מילים של יעל רון בן משה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.