קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי סגן השר, הנושא של השאילתה: הריסת בתים כענישה קולקטיבית. צווי הריסה חולקו למבנים בגבעת רונן בעקבות פעילות אלימה שתושבים מהגבעה חשודים בה.
2. האם ומתי ננקטה גישה דומה כלפי אוכלוסייה פלסטינית?
3. האם זו תהיה המדיניות מעכשיו?
4. אילו תקדימים קיימים לענישה קולקטיבית כזו?
אדוני סגן השר, לא כל כך נעים לי להגיד, אבל אתה מעמיד פנים, כי אתה יודע היטב שיש ביהודה ושומרון עשרות אלפי בתים בלתי חוקיים, רובם של פלסטינים, חלקם של ישראלים, ולא הורסים אותם. את ארבעת הבתים האלה אתם הורסים לאחר פעולה בלתי חוקית, שבוצעה בסמוך – שאני כמובן מסתייגת ממנה מאוד – אבל לא ראיתי מעולם שהורסים בתים בגלל שאנשים נקלעים לתגרה או לאיזושהי עבירת אלימות, שאני, כאמור, מסתייגת ממנה. אז אתה לא השבת לעניין, וזו פעם שנייה שאתה לא משיב לעניין בעניין הזה. אתה מנסה לעבוד עלינו בעיניים, כאילו שזו רק עוד הריסה. זו לא עוד הריסה, זאת הריסה של פעולת עונשין. ופשוט לא נעים לך להודות בזה.
אבל זו לא השאלה שלי. השאלה שלי היא כזאת: לפני כשלושה חודשים כינס שר הביטחון ישיבה בנושא אלימות המתנחלים והעמיד אותך בראש צוות – צוות שוסטר – שאמור לטפל בנושא אלימות המתנחלים, כביכול. אני רוצה לשאול אותך בהקשר הזה, כיוון שלפנות בוקר הגיעו צוותים של מפלג הפשיעה הלאומנית לבצע מעצרים באישון לילה, וחיפושים בתוך הארונות, על פשיעה לאומנית שכל-כולה לימוד תורה בחומש, ההתעקשות להגיע לחומש למרות המחסומים. אז זה מצדיק, במקום הזמנה לחקירה, חיפושים בארונות, חיפושים במגירות?
אני מגיעה לשאלה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לשאול אותך, אדוני סגן השר שוסטר: האם צוות שוסטר שבראשותך שותף לפעילות הזו של המפלג לפשיעה לאומנית, שביצע היום התעללות באנשי חומש? תודה.
272 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.