קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
טוב, אז קודם כול אני חוזר לנושא של הבנת הנקרא – לרוב אני מבין. אמרתי לך, אני בוגר ישיבת פוניבז. אני מאלה שכבר קראו הפוך בכיתה ב'-ג', אז אני מבין היטב, אם תרצה, גם את הדרש. אבל אני הקראתי לך כרגע את תשובת המשרד, כי פנית למשרד החינוך. אני מניח שאם היית פונה לגורם אחר, יכול להיות שהיית מקבל את ההיגיון שבא מהחלטת הממשלה. אם תרצה שאתעמק בעניין, מהן סיבותיה של הממשלה, אני אשמח לעשות את זה ביחד איתך. אני אף מוכן להתגייס ולעשות זאת. תשובת המשרד אומרת: הנושא שאתה הצבת לא נמצא במסגרת האחריות של המשרד, והוא נתון בידי משרד הכלכלה.
אני חושב שאתה מפנה מבט לצמרות גבוהות יותר – זו דעתי – וזה בסדר גמור. ואני אמרתי: אני אשמח לבחון מה היו הסיבות המדויקות להחלטות הללו.
ההחלטה לגבי המעונות התקבלה משום שרצו שיהיה רצף גילאי מהמעונות, דרך גני הילדים עד החינוך האקדמי הגבוה. ההחלטה בכל מה שקשור לעומק הסבסוד, צורת הסבסוד, היא לא החלטה שנמצאת במשרד.
אז אני אומר עוד פעם: צריך לפנות לגורם שקיבל את ההחלטה, וזה לא משרד החינוך. אני חוזר ואומר: תרצה שאני אבחן את זה – אני אבחן. אני חושב שאנחנו עכשיו מכדררים מאחד לשני.
לא, אני חושב שהתלמידים שלומדים לומדים תחת המטרייה של משרד החינוך. יש את הרצף החינוכי. דרך אגב, נעשית עבודה מצוינת – אני יודע עכשיו על עבודה תשתיתית מאוד מאוד מאוד משמעותית, החל מסייעות, ואם תרצה אני ארחיב. אבל ההחלטה לגבי הסבסוד לא מצויה בידי המשרד. אני חושב שיש כאן – – –
ולכן אני אומר לך, חבר הכנסת אבי, את הסוגיה הזו הבנתי. אני מוכן להתגייס ולבחון אותה.
264 מילים של מאיר יצחק-הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.