ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, להלן התשובה של המשרד על השאלה. השאלה מאוד מאוד נכונה. משרד החינוך שואף להביא להתאמה בין ההון האנושי במשרד לבין האוכלוסייה שאותה הוא משרת. המשרד שם לו למטרה את גיוון האוכלוסיות במגוון הדרגים והיחידות, מתוך הבנה שהכרה בפסיפס החברתי, תוך קבלת האחר ועל סמך ערכי כבוד האדם, תקדם אזרחות סובלנית, שוחרת פיוס ומכבדת. לפיכך, במטרה להביא להצלחת המשרד לעמוד ביעדים הללו, עלינו להיות ארגון אשר קבלת ההחלטות בו מתבססת על ידע, תרבות, רלוונטיות ומקצועיות, דבר אשר יאיץ את הדרך לשיפור איכות השירות הניתן לציבור על כל גווניו וחלקיו.

להלן התשובות על השאלות, ולאחר מכן אני אתן את ההבהרה איך הגענו למספרים הללו: אחוז העובדים מהחברה הערבית במשרד החינוך הוא כ-9%, כך שהמשרד מתקרב ליעד, העומד על 10%. זה הנתון המספרי כפי שהמשרד מדווח עליו. אחוז הערבים בתפקידים הבכירים במשרד הוא כ-1%. בהקשר זה יצוין כי אנו פועלים רבות לשילוב האוכלוסייה הערבית בדרג התיכון. תקשיב לזה, חבר הכנסת אבו שחאדה, כיום 66% מתוך העובדים באוכלוסייה זו נמצאים בדרג זה. זה מהווה עבורם אפשרות לקידום והסללה לתפקידים בכירים. אתה שואל: האם יש עוד מה לעשות? התשובה היא כן.

אני רוצה לפרט את הדברים. כדי להבטיח ייצוג הולם לבני החברה הערבית, המשרד מפעיל מספר רחב של תוכניות לכשירות תרבותית, כפוף להנחיית אגף הגיוון בנציבות שירות המדינה – זה אותו אגף שאמון על כך שבמשרדי הממשלה תהיה אוכלוסייה מגוונת, אם זה אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, אם זה אוכלוסייה מגזרית, מגדרית, וכן הלאה וכן הלאה. להלן התוכניות, ולאחר מכן אני אעביר לך אותן, אם תרצה: א. להכיר זו את זו מקרוב – זה שם התוכנית – תוכנית למפגשי היכרות עם האוכלוסיות השונות, תוך שילוב הרצאות וסיפורי חיים, פאנלים בנושאים חמים וסיורים במוסדות וארגונים המצטיינים בגיוון. ב. בחירת מרצים, אומנים, באירועים משרדיים מאוכלוסיית הגיוון. זאת אומרת, יש כאן נגיעה מיוחדת בלרצות לראות מרצים ממכלול רחב של גוונים ועדות. ג. העלאת ייצוג על ידי עידוד התפתחות אישית ושימור עובדים מאוכלוסיות הגיוון. לכל פרק כזה יש כמובן ביאור. אתה תחסוך ממני את הביאור. אתה תוכל לעשות את זה – – –

אתה תקבל את זה כתוב, ממני אליך. אין שום בעיה.

ד. חיזוק הממשקים עם ארגונים ועמותות שונים הפועלים לקידום תעסוקה של החברה הערבית, במטרה להגביר את האיתור האקטיבי של מועמדים פוטנציאליים. ה. המשרד פועל להגדלת אחוז המועסקים גם באמצעות משרות ייעודיות, כולל משרות סטודנט. יש כאן שוב רצון לשמור, כפי שנאמר, על 10%, שזה יעד שאותו המשרד הציב. ו. ייעוד המשרות לאוכלוסייה זו יהיה גם בדרגות גבוהות יותר ושאינן בהכרח רק משרות בדרג פתיחה. אני יכול להגיד לך שיש היום מכרזים שאני יודע שהם גם קשורים למגזר וגם, כמובן, פתוחים לכולי עלמא, כולל לתושבי מדינת ישראל הערבים. ז. מינוי ועדת היגוי לנושא גיוון תעסוקתי. מטרת עבודת הוועדה היא לדון אסטרטגית באתגרי יעדי הגיוון הכמותיים והאיכותיים ולגבש מענים למימוש מחויבות המשרד ליעדי הגיוון ולכשירות התרבותית בו. יצוין כי הרכב הוועדה כולל עובד מהחברה הערבית. זאת אומרת, בכל נקודת זמן יושבת ועדה ובודקת את שיווי המשקל בנושאים שאותם הצפת והעלית כאן. ח. יצירת סביבת עבודה מכבדת, בעלת מודעות, תוך מתן מענה וכלים פרטניים לאתגרים ייחודיים של אוכלוסייה זו, כולל ליווי וחניכה בכניסה לתפקיד, כולל הצמדת מנטורים שילוו את הנקלטים החדשים.

בנוסף נציין, וזה פרק חשוב, כי יש עובדים שאינם בתקן נציבות שירות המדינה ולכן הם לא נכללים באחוז המועסקים, כפי שציינתי בפניך. עבור עובדים אלה יש כמה מיזמים שבהם שולבו העובדים מהחברה הערבית: נושא אחד נקרא תוכנית חושן – התוכנית מפורטת פה. אם אתה מכיר אותה, יופי. אם לא, אני אתן לך אותה. שירות לאומי, שגם לפה מגיעים מהמגזר הערבי. דרך אגב, בתוכנית חושן, 15 מכלל המתנדבים באים מהמגזר; שירות לאומי – כ-9% מכלל הבנות הן מהמגזר הערבי; תוכנית מנוף, שזאת תוכנית לקידום אישי ומקצועי של העובדים ועידוד ניידות באמצעות פנייה יזומה לעובדים מהחברה הערבית במשרד במטרה לפתח אפשרויות של קידום והסללה והעצמתם של אותם עובדים במגוון הדרגים אל הסללת משרות ניהול.

רוצה לומר, אם אני מסכם את כל מה שקראתי עכשיו, שבהחלט יש מודעות גבוהה לנושא. יש תוצאות שאני חושב שהן לחלוטין לא רעות, אבל הדבר הכי חשוב בכל מה שנאמר פה הוא שיש צוות עם גורם שבא מהמגזר, ובכל נקודת זמן בוחן את האיזונים, לראות שאין רגרסיה. ההפך, צריך לעודד, לטעמי, כמה שיותר גיוון במשרות של משרד החינוך. אני חוזר תמיד לדוגמה שלי כראש עיר: אני תמיד עודדתי, בעיקר בעיקר, את האוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. יש אחוז שאתה מחויב לו – אני ביקשתי תמיד להכפיל את האחוז. אני חושב שזה נותן חוסן משמעותי לארגון. זה מחזק את הארגון בכך שאנחנו מאפשרים לאוכלוסיות מגוונות להיות חלק מרשימת העובדים, ולמפות אותם. עד כאן, אדוני.