קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אני אענה ראשון – ראשון, אחרון – אחרון.
לגבי השאלה הראשונה שלך, הפעולות מבוצעות מדי שנה. זה לא משהו חדשני, זה שגרתי, למרות שבימינו גם ההמשך של השגרתי הוא לא דבר של מה בכך, אבל פעולות כאלה גם תימשכנה. הן מתבצעות מתוקף סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, שלפיו ניתן לפנות פלישה טרייה על ידי מחזיק שלא כדין. קיימת גם פסיקה ענפה בעניין הזה.
לגבי שאלתך השנייה, על תהליך קבלת ההחלטה והקריטריונים לבחירת קרקע – מפקחי רמ"י והסיירת הירוקה מאתרים מדי שנה פלישות בעיבודים שנעשו על ידי מחזיקים שלא כדין. כמובן, במקרה הזה, כשמדובר על פלישה טרייה, צריך להספיק לפעול בזמן, במסגרת ההגדרה של פלישה טרייה, ולמעשה לבצע את הפעולה שרמ"י ביצעו.
השטחים המדוברים שעליהם שאלת על הפעולה שהתבצעה לאחרונה הם למעשה שטחים שהפינוי נעשה בגלל שהם מיועדים לפיתוח, בניית שכונות מגורים והרחבת דרך לטובת כלל התושבים המתגוררים באזור. אגב, תכף אני אביא כמה דוגמאות, ואדוני יראה שחלק לא קטן מהשטח הזה בכלל מיועד לאוכלוסייה הבדואית והוא נתפס שלא כדין לצרכים שלא לשם הייעוד ומעכב את הפיתוח.
צריך להדגיש שפעולה מן הסוג הזה מבוצעת בכל הארץ ובאופן תדיר, וחלק מהחקלאים שתפסו את הקרקע שלא כדין כן יכולים, במידה שהשטח עדיין – אין צורך בשימוש מיידי בו, יכולים להחכיר את הקרקע להחכרה עונתית, רק לעונה אחת, עד שיהיה צורך בשטח, בעלות נמוכה מאוד יחסית, ולעבד אותה בהיתר ולא לתפוס אותה באופן בלתי חוקי, אבל מסרבים לעשות כן ובחרו שלא לעשות כן.
אני אביא לך כמה דוגמאות לגבי חלקות שבהן התבצעה הפעולה: חלקה 11 – לצורך פיתוח תעשייה לתל שבע דווקא; חלקה 4 – מגורים למפוני כביש 6, אלה שפונו מהשטחים שנועדו לפיתוח כביש 6; חלקה 2 – חיילים משוחררים של המגזר הבדואי, זאת המטרה שלה; חלקה 12 – מגורים למגזר הבדואי. אלה רק כמה דוגמאות לחלקות שבהן נעשה הפינוי.
בסופו של דבר, ובזה אני מסכם את התשובה, מדובר על פעולה שגרתית, לפי חוק, של פינוי פלישות טריות לצורך פיתוח, כאשר אם לא היינו מבצעים את הפינוי, כל הייעודים האלה – החשובים בין השאר גם למגזר הבדואי, לאותן מטרות שהיו כאן – לא יכלו להתבצע, והיו כבר דורשים ללכת לתהליך ארוך מאוד של בתי משפט, והיו נתקעים פרויקטים חשובים.
עשינו את זה בעבר, עשינו את זה, אתה צודק, בשבוע האחרון, ונעשה את זה גם בעתיד.
יכול להיות. יכולת תפיסת הקרקע מדהימה. אנחנו בהחלט נמליץ למשרד החקלאות ללמוד.
שמנו לב. הינה, הספקנו, כל עוד זו פלישה טרייה.
תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. קודם כול, עד שלא עברה החלטת ממשלה על החומש, קצת קשה לדבר על החלטת ממשלה שטרם אושרה.
חברת הכנסת סטרוק, אני בדרך כלל יודע לבטא את עצמי, אני לא צריך את הסיוע. את ההחלטה על החומש של הבדואים לא אני מגבש, מגבש אותה שר החקלאות, כמי שמופקד על מינהלת הבדואים. את מכירה את זה היטב. בזמנו הכרת כמה שרים, כמו למשל השר אורי אריאל, כשהוא היה מופקד על הנושא הזה. אנחנו כמשרד השיכון מגיבים על ההצעות השונות שהוא מגיש לנו, ויש שיח בינינו לבינו, ויש דיונים, בין השאר גם על נושא האכיפה.
דבר אחד ברור, וזה הובהר גם על ידי משרד המשפטים, בניגוד למה שהשתמע משאלתך, והובהר לנו מרמ"י – נושא האכיפה הוא לא כובע של השיכון, הוא כובע של רמ"י – שלא יהיה שום שינוי, לא במדיניות של האכיפה ולא במדיניות של הנטיעות. זה קודם כול.
לגבי השאלה מה בדיוק יהיה ה-wording של ההחלטה – כעיקרון, האמת, אנחנו לא צריכים אפילו את ההחלטה כדי לבצע גם את האכיפה וגם את הנטיעות. זה בסמכות רמ"י, וגם הכסף של רמ"י, אנחנו אפילו לא צריכים כסף ממשרד האוצר. אבל עדיין, לפעמים הדברים שברורים מאליהם גם נכון שייאמרו. ולכן הדיון איך בדיוק יהיה wording, באיזה כלי זה ייעשה וכו', על זה באמת ישנה התדיינות שטרם הסתיימה, אז אני לא יכול להתייחס אליה. אני רק אגיד לך שבשורה תחתונה, מה שעניין אותך, מבחינת מה בפועל – לא יהיה שום שינוי במדיניות לעומת שנים עברו.
לגבי השאלה הספציפית על פעילות באזור הספציפי ששאלת עליו, כי פעילות נטיעות נמשכת כסדרה באזורים שונים בנגב – לגבי השאלה הספציפית, כמו שלאורך כל המשבר הזה נהגתי, כך אני מתכוון לנהוג. בעיניי זאת שאלה מקצועית. כמו שקודם סירבתי לכל התערבות פוליטית בהחלטות של מנכ"ל רמ"י ואנשי המקצוע שלו מתי לפעול ומתי לעצור – הן בדרך כלל נובעות מכל מיני שיקולים מערכתיים שלהם פלוס תיאום עם המשטרה, כי יש אזורים שדורשים תיאום כבד עם משטרת ישראל, ולא תמיד כשרמ"י רוצה משטרת ישראל יכולה; יש פה הגבלות כאלה ואחרות. אמרתי למנכ"ל רמ"י מהרגע הראשון שעלה הנושא הזה: מבחינתי יש לך גיבוי מלא ממני לפעול לפי הצורך המקצועי כפי שאתה רואה אותו לנכון. זה לא השתנה. בעיניי, אמרתי לו, אלה גם לא פעולות שתביא אליי לאישור, לא לכאן ולא לשם – לא כשאתה רוצה לפעול ולא כשאתה רוצה לעצור. יש לך אור ירוק, כמו שהיה עד עכשיו, לפעול בהתאם לשיקול המקצועי. מנכ"ל רמ"י הוא איש מקצוע מעולה, ולכן אלה ההחלטות שהוא מקבל. אני אפילו לא יודע. אני אתפלא – אפתיע אותך, פעמיים כשהוא יצא לנטיעות המפורסמות, שהרעישו פה את כל המדינה, אני ידעתי על זה מהתקשורת, בדיוק כמוך. כך נכון שיהיה. אני חושב שלא צריכה להיות התערבות פוליטית לא מהצד הזה ולא מהצד הזה בעניין הזה.
חבר הכנסת מקלב, יש לי הרבה מה להגיד בסוגיה המדוברת, אבל היות שיש סדר-יום עמוס השבוע והיום במליאה, ויש לי פה הרבה שאלות שהן שאילתות כדין שבהן אני מניח שכן ארצה להרחיב, והיות ששאלתך לא קשורה בכלל לשאלה המרכזית על הנגב, אני אמליץ לך לשאול שאילתה מיוחדת בנושא שהצעת או בכל דרך אחרת ואני אשמח להתייחס. אבל זה יהיה לא נכון לגזול כרגע זמן מהמליאה להתייחסות לנושא הזה, שלא קשור לנגב ולא לשום דבר.
השאילתה הבאה, 436, של חברת הכנסת סטרוק: נכסי נפקדים ביפו. בבקשה, חברת הכנסת סטרוק.
אני אשאל את אדוני היושב-ראש. יש פה מקרה לא רגיל שיש פה שתי שאילתות על אותו נושא בדיוק.
לכן, אם מקובל על אדוני ומקובל על שני השואלים – –
– – אני מציע שיישאלו שתי השאלות ואז אני אענה יחד.
אני מקווה שהבנתי אתכם נכון, שזאת אותה שאלה.
962 מילים של זאב אלקין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.