שימוש ברימוני הלם לפיזור הפגנות

טוב. אני אתחיל בכמה דברים נקודתיים לגבי השאלה, לגבי 17 בדצמבר. אנחנו מדברים ככה, שיחות צד, מעבר לשאילתה. ב-17 בדצמבר התקיימה באמת ברחוב קונדר 8 מחאה על ידי 70 פעילים על רקע מסירת צו פינוי נוסף למשפחת סאלם, המתגוררת בסמוך. במהלך המחאה, היה גם השייח' סברי, חסמו הפעילים ציר מעבר בשכונה. משטרת ישראל אישרה את החסימה הזאת, חרף הסגירה, חרף שיבוש התנועה ומרקם החיים בשכונה.

בסמוך למקום, ואתה מכיר את זה טוב לפחות כמוני, יש גם שטח שהוא פרטי. והמוחים התחילו גם להיכנס לתוך השטח הפרטי הזה. כל אחד בזווית המסתכל, אם זה פרטי או לא פרטי; מבחינתנו, זה שטח פרטי שנכנסו אליו פנימה על ידי כניסה והצבת כיסאות. סירבו לפנות, חרף הוראות השוטרים. הגיעו גם גורמים נוספים. אני אומר ככה: הגיעו עוד גורמים. מוסי, לא אתה. הגיעו עוד גורמים. המשיכו בסידור כיסאות. בשלב זה, הורו – הייתה הוראה להוציא, לעזוב את המקום. היה זמן סביר של מספר דקות לפני שהיה שימוש בכוח. הכוחות נתקלו בהתנגדות אלימה אחר כך, היא כללה, בין היתר, השלכת כיסאות, ירי של זיקוקים בכינון ישיר לשוטרים, דחיפות וסירוב לעזוב את המקום. למקום הגיעו כוחות תגבור נוספים. ובהתאם למדרגי הפס"ד, פה אני חוזר על – אני אגיד משהו. כשעף עליך או לידך מתפוצץ רימון הלם, זה לא דבר סימפטי. לפעמים האלטרנטיבה יותר גרועה, הרבה יותר גרועה.

בסופו של דבר, בכל האירועים האלה, גם אם לעיתים נפגעים וחבל שנפגעים, עדיף רימון הלם – אני אומר את זה כאן כמי שלא השליך כל כך הרבה רימוני הלם. אבל בכל זאת, עדיף רימון הלם מכל הדברים האחרים. במדרגי הפס"ד, ופה אני – זה נכון – קודם כול, לגבי הידע, ההחלטה על שימוש ברימוני הלם רק ברמה של ניצב משנה. רב-פקד לא יכול להחליט להשתמש ברימוני הלם. יכול להיות שתראה רב-פקד זורק רימון הלם, אבל לא הוא מקבל את החלטה על רימוני הלם. על פי מפקד מרחב, בוצע לא רק ברימוני הלם, בוצע גם שימוש באלות לעבר מתפרעים על מנת להשיב את הסדר הציבורי.

עכשיו, תראו, בואו לא נספר לעצמנו סיפור. ואני פה, כשאני עומד פה בכובע הזה, אני רוצה להיות באמת לא בקטע של מפה ומשם. שייח' ג'ראח, או שמעון הצדיק – כל אחד יקרא לו איך שהוא ירצה – הוא מקום נפיץ מאוד. הוא לא היה ככה בעבר, דרך אגב. הוא לא היה. הוא נהפך נפיץ. ואני גם לא רוצה להיכנס לסיבות למה וכמה. נכון להיום, הוא אירוע נפיץ. ולכל צד, ולא משנה איזה צד, יש תלונות. כששני הצדדים מתלוננים, אני יחסית רגוע – ושני הצדדים מתלוננים תלונות קשות. והמשטרה נמצאת בתווך.

וכן, חברים, כשיש התפרעות, יש שימוש ברימוני הלם ויש שימוש באלות, כי מדרג ג' זה אומר שכשיש התנגדות אלימה להישמע לשוטרים, יהיה שימוש בכוח. אני באופן אישי מעדיף שימוש בכוח כזה מאשר, חס וחלילה, להגיע לשימוש בכוח בנשק קטלני. אז נכון שרימון הלם זה לא דבר סימפתי. ולפעמים רואים תמונה, ורואים רק את הפיצוץ, ולא רואים מה היה בקצה השני של ההפגנה. וכל אחד נמצא בתוך אירוע, נמצא במקום שהוא נמצא, ובסוף המשטרה נמצאת בתווך, והיא נמצאת שם כל הזמן, בתנאים ממש לא פשוטים.

לעצם שאלתך, ההחלטה על שימוש ברימוני הלם היא החלטה של מפקד מרחב. שימוש ברימוני הלם, כמו מכת"זית מהסוגים השונים, או הבואש, שעלה פה כמה וכמה פעמים בהקשרים אחרים, זה דברים לא סימפתיים, אבל מה שפחות סימפתי זה התפרעויות כאלה או אחרות. ולכן אני אומר שלגבי השאלה שלך של רימוני הלם, לצערי, כל זמן שתהיינה התפרעויות ושאנשים לא יישמעו להוראות שוטרים כדין, יהיה שימוש ברימוני הלם.

נכון, צריך לעשות את זה בצורה מידתית, בשום שכל, לא לעשות שטויות בעניין הזה, ויכול להיות שהיו גם טעויות בעניין הזה. אין פה 100% בעבודת השיטור, וגם לא יהיה 100% בעבודת השיטור, אבל אני באופן עקרוני חושב שעדיף להשתמש ברימוני הלם על פני כל דבר אחר שיכול לפצוע וגם להרוג. זה יכול לפצוע, זה נכון, אבל הפציעות מרימוני הלם הן מידתיות יותר מאשר חס וחלילה אם מישהו שולף משהו כשהוא נכנס למצוקה.

אני מנצל את ההזדמנות הזאת למי ששומע בבית הזה: יש הרבה מקומות טעונים במדינה הזאת. אני חושב שמה שאנחנו צריכים לעשות כנבחרי ציבור – לא שלא להביע את דעתנו, לא שלא להגיע – הוא להבין שהנוכחות שלנו במקומות מסוימים לא בדיוק מרגיעה את הרוחות. ואני קורא לכל באי הבית הזה, ללא הבדל דעה פוליטית, להסתכל על הדברים נכוחה ולראות שכולנו לא נהיה בסוף שבויים של קיצוניים שייקחו את כולנו לעברי פי פחת. זה באופן כללי, לא קשור לשאילתה.