קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הצעת החוק שלי היא הקמת יישוב עירוני חדש. מאז שנת 1948 המדינה בנתה 940 יישובים חדשים, כולם לאזרחים היהודים, ואף יישוב לאזרחים הערבים. היא כן הכירה בכמה יישובים, גם בדרום, גם בצפון, אבל אלו יישובים קיימים שהייתה חסרה להם הכרה. אז היא הכירה בכמה יישובים אבל לא הקימה ולו יישוב ערבי אחד. מ-48' עד עכשיו גם מספר היהודים עלה פי עשרה וגם מספר הערבים עלה פי עשרה, אבל לא הקימו יישוב חדש לאזרחים הערבים. היישובים שלנו הפכו ליישובי בטון. אם עוברים במטוס מעל המדינה כל אחד מאיתנו יכול להצביע ולהגיד: זה יישוב של יהודים, וזה יישוב של ערבים. האזרחים הערבים איבדו את הכפר, אבל לא הרוויחו את העיר. העיר זה לא רק מספר תושבים – יותר מ-25,000 תושבים; העיר היא לא רק בתי דפוס; היא לא רק ספריות; היא לא רק מפלגות; היא לא רק אוניברסיטאות; היא לא רק בתי קפה של משכילים – העיר היא בעיקר הרוח האינדיבידואלית. ההבדל העיקרי בין הכפר לבין העיר הוא שבכפר שואלים בן מי אתה, ובעיר שואלים מי אתה. אין לאזרחים הערבים עיר של ממש במובן של הרוח האינדיבידואלית. אני קורא לחברות ולחברי הכנסת לקיים את הדבר הבסיסי ביותר. מאז 48' עד עכשיו המדינה הייתה אמורה להקים לא פחות מ-150 יישובים חדשים לאזרחים הערבים. יחד עם זאת, האם אני בעד בדלנות? האם אני בעד מקום רק לערבים ואחר רק ליהודים? מבחינתי עיר לכולם, גם לערבים וגם ליהודים. אני תומך בזה. אני עצמי גר בחיפה ואני בוחר לגור בחיפה, שהיא עיר מעורבת. אני בוחר בעובדה הזאת. יחד עם זאת, יש אפליה מבנית ועקבית מאז 48' עד עכשיו. לכן, הצעת החוק הזאת צודקת לחלוטין. אני קורא לכם לתמוך בהצעה הזאת. תודה רבה.
כבוד שר התרבות חילי טרופר, כשאתה עונה לי שהבעיה שלך זה שזו הצעת חוק פרטית אבל הממשלה כן יכולה, אז אני פונה אליך: שאתם, הממשלה, תעשו, תעשו. אני אומר לך שפה אי-אפשר לטעות בסטטיסטיקה, זה מ-48' עד עכשיו. 940 יישובים ליהודים ואפס לערבים. זו מדיניות; מדיניות, זו לא טעות סטטיסטית.
אני רוצה להגיד לך, מה ההבדל בין גישה ממשלתית לבד או ממשלתית בשיתוף עם הנהגת האוכלוסייה? עם הנהגת האוכלוסייה – כלומר, רוצים לבנות משהו שבאמת הקבוצה רוצה. למשל: במידה שלא, למשל מחליטים לבנות את טנטור ליד ג'דיידה אל-מכר – המטרה היא אחרת לגמרי. יש בעיה עם הדמוגרפיה בעכו, אז לא רוצים שעוד ערבים יגורו בעכו, אז שמים אותם בסלמס כזה, וקוראים לזה יישוב חדש. הכוונה היא אחרת לגמרי: גישה אזרחית, דמוקרטית – מה שבאמת באמת טוב לאוכלוסייה.
כבוד השר, מה שדיברת על תוכנית החומש, את זה חווינו ואנחנו יודעים מה זה. אנחנו יודעים מה זה 922 ויודעים מהי תוכנית הבדואים בצפון 1480, והבדואים בדרום 2937, והדרוזים 959. אנחנו יודעים איך נותנים ביד ולוקחים ביד השנייה. צריך שינוי, שינוי הוליסטי; שינוי מעמיק בכל הגישה של הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית וכלפי המוחלשים בכלל. תודה רבה.
456 מילים של איימן עודה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.