קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה לך, חבר הכנסת אקוניס, על השאלה. זאת שאלה חשובה. בשנת 2020, לפני שנכנסתי לתפקיד, יצאו מרצון 728 מסתננים בסך הכול, מתוכם 81 חזרו לאריתריאה, 97 חזרו ישירות לסודאן ו-78 יצאו למדינות שלישיות בטוחות אחרות באפריקה שחתומות על הסכם עם ישראל. בשנת 2021 המספר יותר מהכפיל את עצמו: בסך הכול עזבו את ישראל 1,514 מסתננים – אני אביא לך אחר כך, יהיה לך את הכול כתוב – מתוכם 78 חזרו לאריתריאה, 150 חזרו לסודאן, 141 יצאו למדינות שלישיות בטוחות והיתר למדינות אחרות, הרבה מאוד לקנדה. אני פועלת להרחיב את היקף היציאה מרצון בכל האפיקים, גם למדינות המוצא – כי אנחנו רואים שיש גם כאלה שחוזרים לאריתריאה ולסודאן, וגם למדינות שלישיות בטוחות, וכמובן גם למדינות אחרות במערב – וגם מול קנדה להגדיל את המכסה.
מה הייתה עלות ההרחקה? סך עלות מענקי היציאה מרצון בשנים אלו הגיע לסכום של 27 מיליון שקלים. מדובר בהשקעה משתלמת ובעלות מינורית יחסית לעלות הקליטה שלהם פה לטווח ארוך. בנוסף, המסתננים פדו גם 23 מיליון שקל של פיקדונות שהופקדו עבורם על ידי המעסיקים שלהם, כמתחייב על פי החוק למניעת הסתננות. הסכום הזה מהווה תמריץ משמעותי, ומבחינתי הפיקדון זה דבר חשוב ביותר.
בעניין נציבות האו"ם, כל המסתננים שעזבו את ישראל יצאו מרצון בסיוע היחידה ליציאה מרצון ברשות האוכלוסין וההגירה. הנציבות לא מעורבת בתיווך, זאת אומרת, אנחנו עובדים ישירות מול אלה שרוצים לצאת מרצון. אני אביא לך את המספרים המדויקים.
פחות. לדעתי זה 38,000. זה המספרים.
לא. זה רק מאפריקה, מסודאן ומאריתריאה בעיקר. יש עוד שוהים בלתי חוקיים. אני אתן לך דוגמה: יש כ-15,000 שוהים בלתי חוקיים מאוקראינה, אנשים שהגיעו עם אשרת תייר או שהגישו בקשת מקלט ונדחו, או שפשוט, אתה יודע, נשארו פה בצורה בלתי חוקית והם עובדים. מחלקת האכיפה של רשות האוכלוסין עובדת על מנת לתפוס אותם ולהרחיק אותם. יש גם מגיאורגיה, גם מאוקראינה, אבל זה ממזרח אירופה. כשאנחנו מדברים על מסתננים, אנחנו מדברים על אריתריאה וסודאן.
אני לא יודעת את המספר, אני לא זוכרת. אני אגיד לך – – –
תודה רבה. אז ככה: ההגירה הבלתי-חוקית ממזרח אירופה, כעיקרון היא יותר פשוטה להתמודדות, בגלל שאנחנו יכולים פשוט להרחיק אותם לארצות המוצא. כשהייתי שרת משפטים ודרעי היה שר פנים עשינו נוהל מהיר להרחקה מגיאורגיה ואוקראינה, שאלה היו שתי המדינות שמהן בעיקר היו מגיעים לכאן תיירים ונשארים בצורה בלתי חוקית. בתקופת הקורונה הגיעו פחות כי לא היו טיסות. כעיקרון, אנחנו עובדים על הרחקה מהירה, גם לגיאורגיה, גם לאוקראינה, ובכלל למדינות מזרח אירופה.
לגבי אפריקה, אנחנו עושים שני דברים: קודם כול, אני מנסה להגדיל את המכסה לקנדה, כי בקנדה באמת יש תוכנית מעולה לקליטה של אותם אנשים. הם באמת עושים שם דבר מדהים. קולטים אותם – – –
נכון, הם צריכים עובדים. אז אני מולם להגדיל את המכסה ולחדש את הקשר ולעשות אותו יותר אינטנסיבי עם המדינות השלישיות באפריקה. זה פחות או יותר האירוע.
אני רוצה להגיד שבאמת – צריך להגיד בכנות – יש הגירה יותר גדולה ממזרח אירופה, ואיתם אנחנו פשוט צריכים להתמודד בהרחקה. מעלים אותם על מטוסים – – –
הגדר והחוק. החוק, אנחנו יודעים – מ-2014 כבר כמעט אין כניסות, אבל אנחנו ממשיכים להוציא. יש כמובן לידות. זה המצב.
אני רוצה להגיד גם שיש בודדים שנכנסים מלבנון, מהגרי עבודה, והם מוחזרים מייד. זה כרגע המצב. תודה רבה.
נכון. אז רק מילה אחת בעניין הזה. אני באמת הייתי אתמול בעמק השלום. למי שלא יודע, זה אזור מקסים ליד יקנעם ונחל השופט. במשך כמה שנים שם גם התושבים וגם אנשים שסתם אוהבים לטייל נאבקים מול תוכנית בנייה שיש במקום. באמת אתמול החלטתי שצריך למצוא אלטרנטיבות אחרות, ויש אלטרנטיבות אחרות ליקנעם. חשוב שמצד אחד יקנעם תתפתח ותגדל, ויש שם באמת תנופה גדולה, ומצד שני – לשמור על הטבע שלנו, כי זאת באמת פנינת טבע ייחודית. זהו, תודה רבה.
614 מילים של אילת שקד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.