מכונות מחזור אוטומטיות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה על השאלה. הרחבת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים נכנסה לתוקף ב-1 בדצמבר 2021, ובכך ישראל הצטרפה לשורה של מדינות אשר החילו חובת פיקדון על כלל מכלי המשקה כדי להתמודד עם בעיית הפלסטיק החד-פעמי במרחב הציבורי ולמזער נפח הטמנה.

החוק הוא חוק אחריות יצרן, כלומר היצרן והיבואן הם האחראים לפסולת שהם מייצרים, ולכן הם יממנו ויאספו את המוצר לאחר השימוש. חבר הכנסת פינדרוס, בדיוק כמו שהם יכולים למכור לנו את המוצר הזה, את הבקבוק הזה, ואנחנו נשתה את הנוזל שבתוכו – לא חשוב איזה כרגע – ואז נשאר בקבוק ריק, בדיוק כמו שהם יכולים למכור לנו אותו, כך אחריותו של היצרן והיבואן גם לקלוט אותו בחזרה ולטפל בו, מכיוון שבאמת פסולת הפלסטיק, ובפרט בקבוקים, בפרט בקבוקים גדולים, הם מפסולות הפלסטיק הכי הכי בעייתיות וקשות באשר הם פסולת, בגלל כמות הפלסטיק, בגלל החד-פעמיות ובגלל הנפח שזה מייצר. תחשוב, כשאתה זורק בקבוק לפח, כל הפסולת נדחסת, ואילו בבקבוק הפלסטיק נשאר מלא אוויר, והוא מנפח לשווא את ההטמנה, ולכן הטיפול, המחזור של הבקבוק הזה חשוב במיוחד.

לכן יצרנים, יבואנים ובתי העסק הם האחראים על פי חוק להציב מכונות או לאסוף בדרך אחרת מכלי משקה ריקים ומסומנים שמוחזרים להם על ידי הצרכנים, לשלם את דמי הפיקדון בעדם ולהחזיר אותם חזרה לצרכן. היצרנים והיבואנים הם שאחראים לאסוף את מכלי המשקה מבתי העסק בתדירות סבירה ולהשיב לבתי העסק את דמי הפיקדון ששולמו על ידו לצרכן. בימים אלה נעשית עבודה לקביעת תדירות איסוף מינימלית מבתי העסק.

אני חייבת לומר לך שאתמול הייתי באחת מרשתות השיווק, בסופר בעיר במרכז הארץ, והחזרתי בקבוקים למכונה האוטומטית שאותה רשת הצטיידה בה. אגב, המספרים – אני לא יודעת למה לא כתבו לי אותם בתשובה, אבל הם כבר עכשיו גבוהים יותר ממה שציינת, ויש לנו צפי להגיע עד סוף השנה כבר למאות רבות, אולי אפילו ל-1,000 מכונות שיוצבו ברשתות השיווק, ויקלו מאוד על הציבור גם להחזיר את הבקבוקים וגם לקבל בשובר, בתלוש, את דמי הפיקדון בחזרה, דבר שמאוד מאוד יקל על הציבור לקבל את השירות הזה.

עוד אני אגיד שאתמול עלה בכל המדיות, לכל המגזרים, קמפיין הסברה לציבור בנושא חשיבות החזרת הבקבוקים והיכולת להחזיר אותם לרשתות השיווק – כולל לחברה החרדית, לחברה הערבית ולחברה הכללית. אני בטוחה שאתם תתקלו בו, זה באמת פרויקט פרסומי והסברתי מאוד מאוד גדול של המשרד להגנת הסביבה. אני בטוחה שתתקלו בזה בעיתונים, ברדיו, בטלוויזיה, באמת בכל המדיות.

כפי שציינת בשאלה, אכן במאי 2021 הוקצו כ-100 מיליון שקלים מקרן הניקיון לרכישת מכונות אוטומטיות. צודקת השרה הקודמת גילה גמליאל. היא אכן קיבלה את ההחלטה – באומץ, אני חייבת לומר ולשבח אותה על כך – להרחיב את חוק הפיקדון לבקבוקים הגדולים. הדבר התמהמה לפני כן בערך עשר שנים, כששרים קודמים התחמקו מלקבל את ההחלטה הזו, עד שאפילו ארגוני הסביבה – ואני אציין פה את אדם טבע ודין – הלכו לבג"ץ כדי ממש לחלץ את ההחלטה הזו בכוח מממשלת ישראל. אני חושבת שזה לא אות כבוד, אבל אני מברכת ומשבחת את השרה גמליאל על שהיא קיבלה את ההחלטה הזו.

כאשר בקדנציה שלי הגיע היישום, אני חשבתי שההחלטה שהתקבלה בזמנו בקרן הניקיון צריכה ללכת למקום שאליו היא כוונה, כלומר, לרכישת מכונות אוטומטיות למקומות בפריפריה ולמקומות שבהם אין יכולת להחזיר באמצעות רשתות השיווק, ואכן, לכך מיועד הכסף. סליחה?

זה קורה, זה קורה. אנחנו ממש ממש ממש בימים אלה, יחד עם מרכז השלטון האזורי, עובדים על מתווה וגם על דרך הפעלה, כי הרי צריך להבין: נגיד המדינה אפילו קונה את המכונה – מי מתחזק אותה? מי מתפעל אותה? מי אוסף משם? זה לא "שגר ושכח", אלא יש פה תפעול, אז לכן אנחנו עובדים יחד עם הגורמים, בעיקר עם מרכז השלטון האזורי, על – סליחה?

האזורי. זה בתוך מרכז השלטון המקומי, אבל בעיקר האזורי, מכיוון שהמכונות האלה מיועדות בעיקר לאותן נקודות יישוב קטנות ומרוחקות שבהן אין שירות באמצעות רשתות השיווק הגדולות.

אני אכן חשבתי שזה לא נכון שמדינת ישראל, בכספי ציבור, תממן את שופרסל, את החברה המרכזית למשקאות, את רמי לוי. זה לא נכון, כי כמו שאמרתי בתחילת השאילתה, החוק הוא חוק אחריות יצרן. היצרן ובתי העסק, אלה שמייצרים ואלה שמוכרים לנו את הבקבוקים האלה – האחריות שלהם לאסוף, ולא נכון שכספי ציבור יממנו אותם. כספי הציבור מיועדים לאותם מקומות מרוחקים יותר או לקהילות ומקומות קטנים שלא משורתים על ידי רשתות השיווק. מי שקונה את הבקבוקים שהוא שותה בבית ברשת גדולה, יכול שם גם להחזיר, אבל מי שקונה בצרכנייה קטנה, ביישוב כפרי, במקומות כאלה – שם נכון שהמדינה תסייע, ואכן, אנחנו עובדים על מוקד תמיכה שמיועד לרשויות ויישובים שבהם הקרבה לבתי העסק ולרשתות השיווק אינה מיטבית, דוגמת יישובים פריפריאליים.

אמרתי קודם שהתחלנו גם קמפיין הסברה לציבור, ואני רוצה גם פה לקרוא לציבור ולומר: אם בית העסק הקרוב לביתךְ או לביתךָ מסרב לקבל את מכלי המשקה שמושבים אליו או מסרב להשיב את דמי הפיקדון, ניתן להתקשר למוקד הפיקדון שמפעיל המשרד להגנת הסביבה ביחד עם המועצה לצרכנות ולהגיש תלונה. התלונה עוברת למשטרה הירוקה, והיא מפעילה מערך אכיפה נרחב – ממש יצאנו במבצע אכיפה גדול על החוק הזה. מפקחי המשטרה הירוקה עד היום ביקרו ב-624 בתי עסק וב-48 מפעלים של יבואנים ויצרנים. כמו כן נבדקו 196 תלונות ציבור על אי-קבלת מכלי משקה גדולים ונמסרו 46 הודעות תשלום קנס על סך 365 שקלים כל אחת.

הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי משקה גדולים היא חלק מהותי מאסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה, ששואפת לכלכלה מעגלית, כלומר מינימום פסולת, התייעלות מקסימלית, מחזור והפחתה בכמות הפסולת המוטמנת. לכן אני צופה שעם האכיפה ועם ההטמעה של הקמפיין, שאנשים ישמעו מאיתנו הסברה ומסר שאומר: לכו לרשתות השיווק ותחזירו, גם יגבר הלחץ על הרשתות באמת לקחת חזרה ולשלם את דמי הפיקדון. כמובן שגם היצרניות והיבואניות צריכות לעמוד ביעדי מחזור, ואם לא – מושתים עליהם קנסות גבוהים. אז לכן, באמת החוק פה באמצעות הרגולציה, יצר איזשהו אקו-סיסטם שהציבור מחזיר, והאחריות היא, כמו שאמרתי קודם, של היצרנים ורשתות השיווק.

בסך הכול, בחודשיים וחצי מאז החוק נכנס לתוקף, אני יכולה להגיד לך – באמת, למעלה מ-20 שנה אחרי שנכנס לתוקף החוק המקורי על הבקבוקים הקטנים ו-10 שנים מאז שהיה צריך להיכנס החוק על הבקבוקים הגדולים ולא נכנס – בחודשיים וחצי אני יכולה לומר לך שאנחנו בתחילת הדרך, אבל אני כבר רואה את המשכה, כלומר האופק כבר מתחיל להתבהר, ואני חושבת שהחוק הזה, בתקופה הקרובה, הנראית לעין, יתחיל להיות מיושם הרבה הרבה יותר באופן רציני, ובאמת ייתן תרומה אדירה לסביבה, להפחתת הפסולת. אני לא יודעת אם אתה יודע – פסולת פלסטיק מהווה 80% עד 90% מהפסולת במרחב הציבורי הפתוח ובנחלים ובחופים. אלה מספרים דרמטיים. זה מצטרף גם לנושא החד-פעמי, שאני יודעת שנמצא במחלוקת מאוד חריפה, אבל בסופו של דבר המספרים מדברים בעד עצמם. הפלסטיק הזה הוא מיותר, הוא מזהם, ולכן אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ כדי להיפרע ממנו ולהפחית אותו. אז אני צופה שהחוק הזה ייתן תרומה משמעותית מאוד, ונצעד יחד, אכיפה בצד הסברה בצד שירות טוב יותר לאזרח, כדי ליישם אותו כמה שיותר טוב.

אוקיי, שאלה מצוינת. אין לנו עדיין את הנתונים האלה. אנחנו בהחלט אוספים אותם, ואנחנו נגבש אותם בהקדם וגם נציג אותם. צריך להבין שהעובדה שיש פיקדון בעצם משנה לחלוטין את המודל הכלכלי, כי הפסולת הזאת, במקום להיות דבר חסר ערך, היא הופכת להיות בעצם סוג של מטבע קטן – היא הופכת להיות 30 אגורות. ולכן, בדיוק כמו שאם תשים לב, לא רואים בכלל בקבוקים קטנים במרחב הציבורי, כי תמיד יהיה מי שיאסוף אותם וילך להחזיר אותם ולקבל את הפיקדון, גם הבקבוקים הגדולים, מהיום הם בעלי ערך. ולכן המטרה – נכון שאפשר להשליך אותם תיאורטית, אבל שוב אני אומרת: ליצרן יש כאן אחריות לעמוד ביעדים, ואם לא, הוא חושף את עצמו לקנסות מאוד מאוד כבדים. לרשת השיווק יש אחריות לקבל ולהחזיר את הפיקדון, ואם לא, גם היא צפויה לאכיפה ולקנסות, ולכן, כל המעגל הזה בהכרח חייב להעלות את הכמויות של המחזור בטווח הארוך.

אני רק רוצה לסבר את אוזנך שאותן מחזוריות, הכלובים שדיברת עליהם, בסופו של דבר, טרם כניסת חוק הפיקדון, בכלובים האלה נזרקו רק 23% מהבקבוקים הגדולים. תביא בחשבון – – –

אלה הנתונים שלנו. תביא בחשבון שזה מעט, זה מעט, והמטרה היא להגיע ללמעלה מ-70%, המטרה היא להגיע ללמעלה מ-70%, היעד, והפיקדון אמור לספק את הדרך לעשות את זה. אבל אני אומרת, שוב, אנחנו מהחודשיים וחצי האלה רואים – זו תחילת דרך.

צריך לומר שהייתה מלחמה מאוד קשה נגד החוק וניסו לעכב ולסכל אותו בכל דרך מלהיכנס לתוקף, ולכן הייתה חובה להכניס אותו לתוקף גם לפני שהמערכת כולה ערוכה ומוכנה, כי פשוט זה היה הא בהא תליא – לא הייתה היערכות עד שלא ידעו בוודאות שהחוק נכנס, אז אם היינו מעכבים את החוק, שוב לא הייתה היערכות, וחוזר חלילה.

סך הכול אני חושבת שההחלטה הזאת הייתה נכונה. אנחנו עוקבים, אני שוב אומרת. אתמול הייתי בסופר כזה, אנחנו עם יד על הדופק כל הזמן, עם רשתות השיווק, עם החברות שאוספות, ואני מצפה שבקרוב גם נוכל לספק נתונים וגם לראות איך צריך להתקדם מכאן והלאה. תודה.