נכון, יפה.
כן, זה שלושתנו.
יפה מאוד.
תודה, חברתי חברת הכנסת לסקי, על השאלה. התשובה: בין התאריכים 21 בדצמבר 2021 ו-1 בינואר 2022 התרחשו כמה תקלות בצינור הביוב של צפון מזרח ירושלים, ובמהלכן זרמו לנחל פרת ולנחל אוג כ-150,000 מטר מעוקב של ביוב גולמי וגרמו לזיהום קשה של מי הנחל ולפגיעה קשה במערכת האקולוגית.
עם היוודע התקלות, פעלו במשותף צוותים של המשרד להגנת הסביבה מחוז ירושלים, רשות הטבע והגנים, איגוד ערים שומרון, מת"ק עוטף ירושלים, תאגיד הגיחון וקמ"ט איכות הסביבה במינהל האזרחי לעצירה מיידית של האירוע ולקידום פעולות לשיקום הנחל והמערכת האקולוגית. אני יכולה לספר לך – לא יודעת למה לא כתבו את זה פה, כנראה מאיזו צניעות, אבל מנכ"לית המשרד שלי, גלית כהן, ממש הייתה בשטח ביום שישי ב-06:00, ואני מקבלת תמונות של כל הביוב עם הקצף, משהו קטסטרופלי. אגב, אחרי כמה ימים היא הייתה שם שוב וקיבלתי תמונות של מים הרבה הרבה יותר צלולים, אז שתדעי. אבל גלית מנכ"לית המשרד לקחה את זה לטיפולה האישית, בגלל חומרת ההזרמה.
לשם כך, במקביל לתיקון התקלה והפסקת הזרמת הביוב לנחל, הוכנה תוכנית לניטור ושיקום הנחל על ידי אקולוג המחוז ברט"ג – רשות הטבע והגנים. התוכנית כוללת ניטור מצב הנחל וניקיונו בטווח הקצר, וכן ניטור הידרוביולוגי, טיפול בצמחים פולשים ושיקום, כולל השבה בטווח הארוך.
כחלק מהמענה המיידי לאירוע, התבצעו כמה דיגומים ודוחות על מצב הנחל, נעשו שטיפות של הנחל ידי פקחי האתר, שאפשרו לסלק חלק מהבוצה ושיפרו את מצב המים, ונערך מבצע לאיסוף זבל מוצק שנסחף לאורך הערוץ. הגשמים המרובים סייעו גם הם לשיקום הנחל, אך המערכת עדיין ספגה פגיעה קשה, ועל כן אנו מחויבים להמשיך בטיפול עד לשיקומה המלא. בתוך כך, יימשכו הדיגומים הפיזיקו-כימיים וההידרוביולוגיים בנקודות הדיגום, יימשכו פעולות הניקיון של הפסולת שנסחפה לאורך הערוץ וייבחן הצורך בהשבה של צומח טבעי ובעלי חיים.
עם סיום הטיפול הנקודתי באירוע, פנה המשרד לתאגיד הגיחון, האמון על הטיפול בשפכי העיר ירושלים ואחראי לקו שבו התרחשה פריצת הביוב, להגשת דוח תחקיר מפורט הכולל את הפעולות שעשה התאגיד לטיפול בתקלה והצגת תוכנית למניעת הישנות מקרים כגון זה ודליפות ביוב עתידיות. הדרישה לדיווח ניתנה על ידי מנהל מחוז ירושלים במשרדי בהתאם לתקנה 10 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע"ב–2011. הדוח האמור הוגש למנהל המחוז לפני כמה ימים, וכעת הוא נבדק על ידי אנשי המקצוע במשרד וברשות הטבע והגנים. הבחינה נעשית הן על התנהלות התאגיד בעת האירוע והן על הפעולות הנדרשות למניעת הישנות אירועים כאלה בעתיד.
בנוסף, לבקשת קמ"ט איכות הסביבה, נדרש תאגיד הגיחון לספק מידע על אודות תשתיות והיקפי הזרמות שפכים, תוכנית חירום לתקלות עתידיות ותוכנית שדרוג ואחזקה של הקווים באזור. לעניין שיקום הנחל, אציין כי מייד עם עצירת ההזרמה הועבר סכום לתחילת שיקום ראשוני ידי המינהל האזרחי על סך 200,000 שקלים כהקדמה לתוכנית שיקום כוללת המתוכננת בקרוב. הליך השיקום מנוהל ומבוצע על ידי קמ"ט שמורות טבע במינהל האזרחי ורשות הטבע והגנים. המשרד דרש מתאגיד הגיחון להשתתף בפעולות השיקום תחת הניהול של רט"ג, ואנו שותפים להכנת התוכניות וניתן ייעוץ והכוונה ככל שיידרש.
תודה רבה, גבי. אכן, היום ניתן פסק דין מאוד מאוד חשוב, שמטיל אחריות אישית ופיצוי על זיהום שנגרם לטבע. אי-אפשר להפריז בחשיבות הטלת האחריות והפיצוי לטבע. אפשר גם לציין בהקשר הזה את מה שקרה בעברונה ב-2014, כמדומני. את מאוד צודקת שהעובדה שחברה – חברה ממשלתית, אגב – שעוסקת בתחום כל כך רגיש כמו הולכת דלקים, דלקים פוסיליים – ואני מזכירה לכם שאנחנו בעידן של שינויי אקלים, כשבכלל העולם כולו שואל את עצמו איך אנחנו עוברים בהדרגה אבל במהירות מהתבססות כמעט מוחלטת על דלקים פוסיליים לעולם של אנרגיות מחדשות, בגלל פליטת גזי החממה, בגלל הזיהום ובגלל הנזקים שתקלות כאלה גורמות למערכת האקולוגית והטבעית וגם מסכנות את החי, את הצומח ואת האדם.
במקרה הזה מדובר על חברה שבאופן לא ברור, באופן תמוה, חוסה תחת חיסיון שאם הייתה לו הצדקה בעבר – הרי בעצם הייתה חברה קודמת, הייתה חברת קצא"א, שבאיזשהו שלב נעצרה, פעילותה תוחמה במסגרת מה שהיה, ונפתחה חברה חדשה לטיפול בנפט, וגם החברה החדשה, מסיבות שלי אינן ברורות, חוסה תחת חיסיון, דבר שמקשה מאוד קודם כול על השקיפות לציבור, ודבר שני – על השגת מידע ודברים שקשורים לא לנושאים כביכול הסביבתיים באופן ישיר. אבל מעטה הסודיות הזה, או החיסיון הזה, בהחלט לא מקל לכל הפחות על נורמות של שקיפות לציבור וגם על שקיפות ומסירת מידע בפועל.
לכן אני בהחלט חושבת – שוב, מבחינתי החיסיון הזה הוא תמוה, לא ברור לי למה הוא נחוץ, ואני בהחלט חושבת שאין בו צורך. אני לא יודעת בכלל למה הוא נולד מלכתחילה, למה בנסיבות שתיארתי הוא בכלל הוטל, אבל בוודאי שאין בו צורך, וצריך לבטל אותו.
718 מילים של תמר זנדברג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.