תודה, כבוד היושב-ראש. ראשית אני רוצה לומר שבהסכמה עם הקואליציה ועם השר מאיר כהן, אנחנו נהפוך את הצעת החוק הזאת להצעה לסדר-היום. אני אומר את זה בתחילת דבריי, אבל אני כן רוצה לנצל את הזמן ולדבר על כמה דברים אחרים.
ראשית, יש שני ראשי ועדות של הקואליציה שמפירים בצורה ברורה הבטחות שניתנו לאופוזיציה. לצערי אני לא רואה אותם פה. הראשון זה אלכס קושניר, ודיברתי בבוקר על העניין של החוק שמעלה את הפטור ממס רכישה – חוק מצוין, שכל חברי ועדת כספים חתומים עליו. חבר הכנסת ינון אזולאי עזר לקדם אותו, אלכס קושניר חתום עליו, יש כבר סיכום קואליציה-אופוזיציה שהחוק הזה יתקדם ומהר, ובמקום לעשות את זה בוחר אלכס קושניר לפגוע ישירות בזוגות הצעירים ובמשפרי הדיור ומונע את קידום החקיקה בגלל סיבות פוליטיות, בגלל רגשי נקם כאלה או אחרים וניצול כוחו כיו"ר ועדה בניגוד לסיכומים שנעשו. הוא לא צריך לתת תשובה לי, הוא צריך לתת תשובה לאותם זוגות צעירים שבגלל חשבונות פוליטיים זולים הוא מעכב להם את ההטבה.
ויש יו"ר ועדה נוסף, ששמו רם בן ברק, שהתחייב לפני כחודשיים שבתוך ארבעה שבועות הוא עושה דיון על פתרון בעיית החשמל להתיישבות הצעירה, ואפילו את זה – דיון בוועדה, עם הבטחה ברורה – הוא לא מסוגל לעמוד בהבטחות לאופוזיציה. אז אני אומר לכם, חברי הקואליציה, ובעיקר לאותם ראשי ועדות: ניצול הכוח שלכם, אי-עמידה בסיכומים עם האופוזיציה, זלזול בהם, בסופו של דבר יביאו לכך שאנחנו לא נבוא אתכם לסיכומים, שהלילות פה יהיו לילות ארוכים, ואתם תפסידו הרבה ממה שאפשר לעשות כשהכנסת מתפקדת. לא יכול להיות שראשי ועדות מנצלים את כוחם ומפירים סיכומים ברורים שהיו בין הקואליציה לאופוזיציה.
רציתי לדבר על נושא שמסעיר כנראה הרבה מאוד אנשים, גם פה בבית הזה וגם מחוץ לבית הזה, וזה על תוכנת הריגול, הרוגלה של NSO. היום שמעתי אמירה של מקורבי מנדלבליט שהתפרסמה שהוא אומר: לא הייתי מאשר לעולם מעקב אחרי מובילי הפגנות – ובזה כאילו מעביר את הכדור למשטרה. ראשית, אם כך, אז אני שואל את מנדלבליט: אוקיי, על מובילי הפגנות לא היית מאשר, אבל בדיקה של ראשי ערים כן? של מנכ"לים של משרדים כן? של עיתונאים? אז מה, אז מובילי הפגנות – אז הכול פטור?
אמרה היועמ"שית החדשה שהגיעה לתפקידה שהדבר המרכזי שהיא רוצה לעסוק בו זה להחזיר את אמון הציבור במערכת החוק, במשטרה ובפרקליטות. אני חייב לענות לה בשני דברים: ראשית, כשהפרשה התחילה להתגלגל, יושב, נדמה לי, תת-ניצב יואב תלם ואומר: לא היה ולא נברא, וניצבי המשטרה אחד אחרי השני באים ואומרים את זה. ואז מתגלה הקלטה לפני חקירתו של פילבר שמדברים בדיוק על זה – על אפליקציה, צל"ש, טר"ש – ומסתבר בזיהוי קולי שמדובר באותו תת-ניצב יואב תלם. אז איך אתם רוצים שאנחנו נאמין למילה שאתם אומרים? עכשיו, מה קורה? הזמן עובר, וחוץ מאותה הקלטה שנמצאה – ולכן המקרה הזה כבר כביכול לא מוכחש – אז עכשיו לאט-לאט אומרים: לא היה, לא היה, לא היה. אני אומר לכם – – –
בסדר. הכול מסתמך על טורים עיתונאיים. אני הרי לא יושב במערכת עצמה.
אבל אני אומר לך מה כן הפריע לי, וזה לא כביכול: תת-ניצב יואב תלם אמר יום אחרי הפרסום: לא היה ולא נברא, ויומיים-שלושה אחרי זה – הקלטה בקולו בדיוק מה עשו לפילבר. אז להגיד "כביכול" – פה אני לא אומר "כביכול", פה אני אומר בבירור מה היה, בבירור מה היה. מה כביכול?
לא. אני לא אמרתי, לא במקרה הזה.
חבר הכנסת בני בגין, במקרה – – –
ברור, אבל אנחנו שואלים מי יתחקר. בני, אנחנו שואלים מי יחקור, מי יתחקר. במקרה הזה, כשיש פה חשש כבד לעבירות פליליות שנמצאו במסגרת, אנשים במערכת המשטרה ובמערכת הפרקליטות, זה לא יכול להישאר בידיים שלהם. אני אתן לך דוגמה נוספת.
אני אתן לך דוגמה נוספת.
אני כיו"ר ועדת הפנים הבאתי – אולי מירב בן ארי פה, אני לא רואה אותה, אולי היא זוכרת, היא הייתה בכנסת העשרים. הינה, מיכל רוזין ומוסי רז, אולי אתם זוכרים. הבאתי כיו"ר ועדת הפנים את תת-ניצב גיא ניר לדיון – דיון סוער, דרך אגב, לא דיון קל, כי זה היה דיון שבא לבחון – – –
הינה, בבקשה. מסמך יצחקי, לא? וגיא ניר הגיע, תת-ניצב. אני אומר לך, המשטרה התעללה בו והלכה וחיפשה את הראש שלו באופן אישי סתם, אני אומר לך את זה עכשיו. אני אומר לך שהוא צריך לקבל הגנה של חושף שחיתויות. הוא בא ודיבר על הדברים האלה, והוא דיבר על הדברים הנוראים שעשו במשטרת ישראל, אבל אתה יודע איך סתמו לנו את הפה? ושלא יעשו לנו את זה גם עכשיו. הם אמרו: הכול נבדק, הכול נחקר, אין ולא היה, והיועמ"ש נתן גיבוי. ואני אומר לך, הדברים האלה לא יכולים להישאר בידיים של הפרקליטות.
רגע, לא שומע שניים. בני, שנייה. שנייה, יוסי, תן לבני.
אז אני אומר לך ככה: לפי מה שאני יודע, הם קיבלו לבדוק שנתיים אחורה. אני לא יודע אם זה שׁוּנה. זה שׁוּנה? מאיפה הבנת?
פורסם. אני לא יודע. אני שמעתי שהם קיבלו שנתיים. אחת הטענות – אמרנו: למה שנתיים? אנחנו מדברים על מ-2015, אלה השנים, אז זה כבר התחיל להריח לא טוב. אני אומר לך יותר מזה: מצטער, אני פה חולק עליך – אני לא מאמין להם. אני לא מאמין, כי יש שם אנשים שעשו, כנראה – הינה, כביכול, כי את זה אני לא יודע, את זה אני עוד לא יודע – יש חשש כבד לעבירות פליליות בתוך המערכת הזאת. הדבר הזה חייב להיבדק על ידי גורמים חיצוניים.
ויוסי, לשאלתך – מי? גם אני לא יודע מי.
גם אני לא יודע.
רק שנייה, תן לי לסיים את הנקודה הזאת, תכף, אני אסיים את הנקודה. ולכן, דבר אחד בוודאות, וזה מתחזק עוד, אני אומר לך, אחרי שנים של ניסיון, ואחרי שראיתי את תת-ניצב גיא ניר, וכל מה שהוא אמר, ואיך שהמערכת רמסה אותו ודיכאה אותו ומנעה ממנו ומאיתנו להגיע לחקר האמת – את הדבר הזה, אני אומר לך, אסור לעשות את הטעות הזאת עוד פעם.
כן, יוסי.
טוב, את זה תשאל אותו. אל – – –
אוקיי. אז קודם כול אני אגיד לך איפה הבעיה, ואני אומר לך בצורה ברורה.
אז קודם כול, בשביל שהמשטרה הזו תהיה חזקה, הדבר המרכזי שהיא צריכה להחזיר לעצמה זה את אמון הציבור. וכשרואים איך היא מתנהגת לאותו בחור חרדי, חיים מזרחי, והדבר הזה עובר כאילו הכול בסדר – עזוב, אין אמון במשטרה. אני לא אומר את זה רק על דעת עצמי – –
בני, תן לי לענות לך. הם לא יכולים להיות אלה שבודקים – לא הם, לא הפרקליטות. הכלי הכי משמעותי שיש לנו היום זה ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט. אני אומר לך שיש הרבה מאוד אנשים שחוששים שהממשלה הנוכחית הזאת תמנה באיזשהו מתווה שימסמס את העניין הזה.
הנקודה הכי בעייתית היום – אני אומר את זה לכם, ואני אומר את זה בכאב – שאין אמון במערכת אכיפת החוק לנוכח הדבר הזה. הם הביאו את זה על עצמם, ואין אף אחד, וזה לא קשור – לא אמרתי מילה על משפט נתניהו. אני בכוונה לא הולך לשם.
אני אומר לכם שאתם – השמאל והימין במקום הזה חייבים להתאחד כדי שזה לא יושתק, לא ינופנף, ייחקר ונגיע לחקר האמת בנושא. תודה.
1,111 מילים של יואב קיש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.