הנחיות לתיעדוף בקבלת תרופה לקורונה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה על השאלה. קודם כול, אני לא יודע אם זה נכון או לא. אני לא יודע. אני רק יכול להגיד כך: בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הגוף שאחראי לקבוע אם מטופל מתאים או לא לטיפול תרופתי – אגב, אני רוצה לומר שאנחנו בין המדינות הבודדות, אולי חוץ מבריטניה וארצות הברית, שבכלל נותנות טיפול כזה, אז קודם כול, אני חושב שאת זה צריך לציין, ולהעריך את זה. בהתאם להנחיות שלנו, הגוף שאחראי לקבוע אם מטופל מתאים או לא לטיפול תרופתי זאת קופת החולים, שבידיה המידע הרפואי של המטופלים שלה. הערכת הסיכון של המטופלים נגזרת הן מגיל – במקרה הזה זה מתאים, כי לדבריך הוא בן 90 – הן ממחלות רקע והן מעובדת היות האדם מחוסן.

מעבר לזה, התרופה גם לא מתאימה לכל אחד. אם, למשל, יש לבן אדם רגישויות מסוימות, או הוא לוקח תרופות אחרות, זאת תרופה שלפעמים לא מתאימה. ולכן, גם את זה צריך לקחת בחשבון, ואת זה עושה הרופא המטפל, לא משרד הבריאות, כל קופה, ביחס לניקוד או למדרג הסיכונים. היא אחראית עליו, בעזרת הרופאים שלה והמערכות הממוחשבות שלה. אנחנו הוצאנו חידוד לקופות החולים לעניין מיהו אדם בסיכון, בהמשך להוראות המינהל של ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון, לעניין הגדרת אדם בסיכון לפי סעיף 1 לצו בריאות העם.

אני יכול להגיד, ואולי זה שירות לציבור, שחולה בסיכון לתחלואה קשה בקורונה, בהתאם למחלות הרקע הידועות לקופה, ואלה מחלות הרקע של אותו בן אדם, למשל אם יש לו סוכרת, אם יש לו מחלות לב, אם יש לו השמנת יתר, מחלות ריאה כרוניות, מחלות דיכוי חיסוני ועוד – יש שורה ארוכה של מחלות, ולפי זה הקופה והרופא הספציפי קובעים אם הוא בסיכון או לא בסיכון – ובכל מקרה אחר שהרופא המטפל קובע שהוא מהווה סיכון למחלה קשה של קורונה, בהתאם למקובל בספרות המדעית, ואדם בן שישים ומעלה, כמו שציינת, מוגדר כאדם בסיכון לעניין בדיקת PCR על פי צו בידוד בית. זאת אומרת, יש כאן מדרג שלם של הנחיות, וקופת החולים צריכה להודיע לאדם אם הוא בסיכון לצורך בדיקה, אם הוא מתאים לתרופה וכו' וכו'.

אתה צריך להבין, התרופה מיועדת לאנשים שהם בסיכון לפתח מחלה קשה. ראינו בצורה מאוד ברורה שאדם שהוא מחוסן באופן מלא, הסיכון שלו לפתח מחלה קשה הוא קטן מאוד. אפילו קטן מאוד מאוד. לכן, כשבא מצד אחד בן אדם מחוסן ורוצה את התרופה, ומצד שני בן אדם לא מחוסן, ההעדפה היא לתת את זה לבן אדם הלא-מחוסן, למרות שהוא, מה שנקרא – סליחה, אנחנו עושים את זה לפי שיקול דעת רפואי – מי יש לו יותר סיכון לפתח מחלה קשה. זה לא איזה צ'ופר או עונש, מצד שני. זה טיפול. לצערי, יש אנשים שלא מתחסנים, אתה יודע, ולכן הם בסיכון יותר גבוה לקבל מחלה קשה, ולכן הם בתיעדוף יותר גבוה לקבל את התרופה. כן, נכון, יש פה איזה כשל מוסרי, אם נקרא לזה ככה. בן אדם לא התחסן מבחירתו, ואז הוא בסיכון לפתח מחלה קשה, ואנחנו נותנים לו תרופה מאוד יקרה, אולי במקום מישהו אחר. אבל אם אתה מסתכל רק על השיקול הרפואי – –

– – זה מה שאנחנו צריכים לעשות. אך ורק לפי השיקול הרפואי. הטיפול הוא רק לפי השיקול הרפואי. אפשר לשאול את אותה שאלה, אתה יודע, לגבי מעשנים ולגבי אנשים שמנהלים אורח חיים בלתי בריא מבחירתם, ומקבלים תיעדוף בכל מיני טיפולים. זה לא רק בקורונה, זאת שאלה יותר רחבה. זהו.

בשיחתי הבוקר עם הנגיף אני ביקשתי, כן. בסדר.

הקבינט כונס בשבוע שעבר. היה דיון מאוד ארוך ומאוד רציני, שרובו היה סקירות, לדעתי סופר-חשובות, של מומחים שונים, והיה שם מגוון לגבי האופן שבו המחלה הזאת מתפתחת, לגבי מה שקורה בה בעולם, לגבי כיוונים שונים ואפשריים שבהם היא מתנהלת בישראל, ולא היה צורך לקבל החלטות באותו קבינט כי יש החלטות שהן בתוקף ולא ראינו לשנות אותן אז. לכן לא התקבלו החלטות. לא בכל קבינט צריך לקבל החלטות. זה גם נועד לדיון.

זה היה דיון של כמעט ארבע שעות, אם אני זוכר.

אנחנו עושים את זה, ותאמין לי שאנחנו מנהלים את זה בצורה קפדנית והיטב.

טוב. כן, כן.

אתה רוצה לשאול שאלה ושאני אענה או שזה ככה או ככה?

אנחנו אמרנו, וגם צפינו והערכנו, שתהיה הדבקה מאוד מאוד רחבה בנגיף האומיקרון, כפי שקורה בכל מדינה בעולם בעצם, ופה זה לא מתנהג אחרת. הניהוג שלנו של המגפה הוא לא רק לפי מספר המאומתים, ואמרנו את זה גם בגל הקודם – זה בניגוד למדיניות שלכם – אלא גם בפרמטרים אחרים, כגון מספר החולים קשה, מספר החולים באופן קריטי, הנזק למשק וכל הדברים האחרים. לכן, המדיניות שלנו מההתחלה, מהרגע שנכנסתי לתפקיד שר בריאות, מהרגע שקמה הממשלה הזאת, הוא לעשות איזון בין המאבק במחלה – ואגב, יש עוד מחלות, וצריך לזכור את זה – לבין צורכי המשק, הפרנסה של אנשים, החינוך, העבודה, ולכן אנחנו גם השארנו את המשק פתוח ולא השבתנו ולא עשינו שום סגר, לא בגל הקודם, למרות שהיו כל מיני קריאות לכך, וגם לא בגל הנוכחי. ההדבקה היא רחבה, ואנחנו נלחמים בהדבקה, בין היתר על ידי עריכת בדיקות בהיקף עצום שכמעט לא מתבצע בשום מדינה בעולם – היקף של מאות אלפי בדיקות ביום – שמאתרות אנשים שנדבקו, והאנשים האלה צריכים להישאר בבית בבידוד עד שהם מחלימים מהמחלה. אנחנו מפעילים תרופה – כמו שאמרתי בתשובה לשאילתה של חבר הכנסת גפני, שכמעט שום מדינה לא נותנת אותה – תרופה לאנשים שנמצאים בסיכון בשלבים הראשונים של המחלה, ומונעת את ההידרדרות שלהם למצב קשה. אנחנו גם נותנים חיסון רביעי. אנחנו הראשונים, היחידים בעולם, שעושים את זה לאוכלוסייה מבוגרת מעל 60. כל הדברים האלה הם חלק מהאמצעים, חלקם חלוציים וראשוניים בעולם, שאיתם אנחנו מתמודדים עם התחלואה.

ובמקביל – ואני חושב שזה חשוב מאוד גם לבריאות – אנחנו שומרים, ככל שאנחנו יכולים, על מדינה פתוחה. על חופש תנועה, על חופש עבודה, על לימודים. בוודאי שהיקף הדבקה בצורה כזו גורם לשיבוש בשגרת החיים, אבל אני לא חושב שצריך להוסיף על השיבוש הזה גם מה שנקרא סגירה כפויה מטעמנו של עבודות, של שירותים, של ענפים שלמים במשק, של מערכת החינוך ושל התרבות. אני חושב שזה לחלוטין לא נחוץ.

מהאינדיקציות שאנחנו רואים בעולם וגם מההאטה שאנחנו רואים בארץ בימים האחרונים של קצב ההדבקה – האטה בקצב, עדיין אין ירידה בהדבקה או ירידה במספר החולים קשה, יש ירידה בקצב העלייה, בוא נגיד זאת ככה. מקדם ההדבקה, למשל, שהיה לפני שבוע וחצי באזורי ה-2, עומד עכשיו על 1.4. זה יורד, זה יורד. ברגע שזה יהיה פחות מ-1 נוכל להגיד שעברנו את השיא. אבל, אני חושב שאנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של הגל, ולפי ההערכות שלנו בעוד כשבוע ואולי שבועיים כבר נהיה בתחילתה של ירידה ונעבור את זה, תוך כדי שמנענו, ואנחנו מונעים בכל יום, מאנשים להגיע למחלה קשה ולתמותה.