קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, האמת היא שאני מתרגשת מאוד מהצעת החוק. הייתי עוזרת פרלמנטרית צעירה בממשלת רבין, של יו"ר ועדת החוקה, כאשר נחקק חוק המעצרים החדש. חוק המעצרים החדש היה מהפכה בסדרי הדין לגבי הגנה על זכויות עצורים ונאשמים, ובאמת זה יצר מחשבה חדשה, שאפשר גם במהלך ההליך הפלילי והליך המעצר לכבד את הבן אדם שאנחנו מתייחסים אליו בחשדות או כחשוד וכו'. אחד מהסעיפים החשובים בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) זה סעיף 9א. הסעיף קובע שעצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות, והחוק נותן כמה חריגים מתי אפשר לכבול אדם במרחב הציבורי. למעשה החוק כבר קבע שאסור לכבול אדם במרחב ציבורי, אלא אם כן הוא עומד באותם חריגים.
אבל מציאות לחוד וחקיקה לחוד. כסנגורית פלילית הופעתי עשרות ואולי אלפי פעמים בבתי המשפט השונים בארץ, והמציאות היא שהכלל הוא שרוב העצורים שמובלים לבית משפט הם כבולים, גם כשמדובר בעבירות פשוטות, גם כשאין שום חשד להימלטות, גם כאשר אין שום צורך או עילה, העצורים כבולים.
יש תמיד איזון בין אינטרסים, והאינטרסים המתנגשים כאן הם האינטרס של כבוד האדם והאינטרס של שמירה של ביטחון הציבור או על ההליך.
למעשה כשאנחנו מסתכלים על היום-יום של האנשים – דיברתי קודם, בלבלו אותי. דיברתי על איזון האינטרסים, אז יש לנו כבוד האדם אל מול ביטחון הציבור, אבל ברוב המקרים, כאשר אין שום פגיעה או חשד לפגיעה באינטרס ציבורי, אנחנו נשארים עם כבוד האדם, וגם לעצור וגם לאסיר יש כבוד אדם, ועלינו לשמור עליו.
לפני שבועיים הייתה הפגנה בשייח' ג'ראח. יש אישה מופלאה שקוראים הליצנית אז-אולי, שהייתה פעילה מאוד בהפגנות בבלפור, והיא ממשיכה להפגין. היא ליצנית שמחלקת לבבות, היא כל-כולה טוב. במסגרת ההפגנה החוקית בשייח' ג'ראח היא עמדה ושאלה שוטרת למה היא עוצרת אנשים אחרים – נעצרה, נשארה ללילה במעצר, ולמוחרת הגיעה כבולה בידיים וברגליים לעצורה אחרת, לפעילה אחרת, קרן בר, לבית המשפט, כולו בניגוד לדין.
כיום חוק סדר הדין הפלילי קובע שאם מביאים אדם כבול שלא לפי הקריטריונים, אפשר לפנות לבית המשפט, ובית המשפט רשאי למעשה להתיר את הכבילה. החוק הזה שיזמו חבריי חבר הכנסת מש"ס משה ארבל וינון אזולאי – ולשמחתי הצטרפתי אליהם בהליך החקיקה, ואני מאוד מודה להם על ההזדמנות ועל החקיקה, ובעצם על להסתכל על אנשים כבני אדם – החוק הזה מנסה לשנות את האיזון כך שהכלל משתנה: רק במקרה ששוטר חושב שיש עילה של סעיף 9א שמצדיקה את הכבילה הוא צריך לפנות לבית המשפט והשופט ייתן את ההיתר, זאת אומרת, אנחנו משנים את המאזן. ולמה אנחנו צריכים לשנות את החקיקה? כבוד השר שנכנס, כבוד השר לביטחון פנים, מאחר שבמשטרה ובשב"ס, לצערי, אולי בגלל העומס, לא עומדים בלשון החוק וממשיכים לכבול עצורים במקומות ציבוריים – גם בבית משפט, גם בבתי חולים – תוך פגיעה חמורה בכבוד האדם.
אני מקווה שנצליח להעביר את החוק הזה במהרה ושנשנה את ברירת המחדל, ורק במקרים הנדרשים תהיה כבילה במקום ציבורי, ואנחנו, הסנגורים, העצורים ומשפחותיהם לא נצטרך לבקש מבית המשפט להגיד למשטרה ולשב"ס לעשות מה שממילא הם מחויבים לעשות על פי דין. זה חוק חשוב, חוק שמגן על זכויות האדם, חוק שמגן על כבוד האדם ונותן מענה ראוי יותר לזכויות עצורים ונאשמים בבתי המשפט ובכל מקום ציבורי. תודה רבה.
הכבילה לא אמורה להיות תלויה, אבל רק במקרים שמישהו כבר הורשע או מדובר בכבילתו – הינה, יש לי פה בסעיף: "העצור חשוד או שהוגש נגדו כתב אישום, בעבירה של הוראה לפי סעיף 23(א)(5), אלא אם כן סבר שוטר שבנסיבות העניין לא קיים חשש כאמור", זאת אומרת שההוראה היחידה זה לפי סעיף 9א(2) בעניין העבירה, זאת אומרת שאפילו את זה לא, אבל בוודאי כשמדובר בעבירות שהן לא חמורות. ואדם, גם אם הוא חשוד בעבירה יותר רצינית אבל אין חשד להימלטות או לפגיעה במישהו אחר – אין הצדקה לכבילה על פי החוק. תודה רבה.
589 מילים של גבי לסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.